המילים
בּוֹא, יֶרַח זִיו, וּצְבַע-נָא
אֶת הָעֵצִים יָרֹק,
סִגָּל עַל שְׂפַת הַנַּחַל
יָשׁוּב יִפְרַח מָתוֹק.
עַד מַה לִּרְאוֹת חָפַצְתִּי
סִגָּלִיּוֹת בַּכַּר
וּלְטִיּוּל בָּאָחוּ
לָצֵאת כְּבֶעָבָר.
אָמְנָם גַּם תּוֹר הַחֹרֶף
אֵינוֹ חָסֵר כָּל טוֹב:
מְדַשְׁדְשִׁים בַּשֶּׁלֶג,
חָדִים חִידוֹת לָרֹב.
קוֹשְׁרִים אֶת הָעֵינַיִם,
בּוֹנִים בָּתֵּי קְלָפִים,
יוֹצְאִים בְּתוֹךְ מִזְחֶלֶת
אֶל מֶרְחֲבֵי נוֹפִים.
אַךְ בְּחֶדְוָה וָעֶלֶז,
כְּשׁוּב הַצִּפֳּרִים,
לְהִתְהוֹלֵל בָּעֵשֶׂב –
זֶה עוֹד יוֹתֵר נָעִים!
עַתָּה סוּס שַׁעֲשׁוּעַ
בְּפִנָּתוֹ יִרְבֹּץ:
בַּגַּן אַחֲרֵי הַבַּיִת
הֵן רַק יִשְׁקַע בַּבֹּץ!
אֲבָל נַפְשִׁי נִכְמֶרֶת
עַל לוֹטְכֶן עוֹד יוֹתֵר;
אֶת הַיָּמִים סוֹפֶרֶת:
אָבִיב מָתַי חוֹזֵר?
לַשָּׁוְא בִּלּוּי אַצִּיעַ,
הִיא בְּכִסְאָהּ רוֹבְצָה,
מַמָּשׁ כַּתַּרְנְגֹלֶת
אֲשֶׁר עַל הַבֵּיצָה!
הוֹ לוּ יָשׁוּב הַנֹּעַם,
הוֹ לוּ הַכַּר יִפְרַח,
בּוֹא, יֶרַח זִיו, הֵן אָנוּ
רוֹצִים אוֹתְךָ כָּל-כָּךְ!
הוֹ בּוֹאָה וְהָבִיאָה
הַרְבֵּה סִגָּלִיּוֹת,
שׁוּב הַזְּמִירִים יָשִׁירוּ,
בְּחֵן – הַקּוּקִיּוֹת!