עוז ואייל

עֹז, עֹז, עֹז וֶאֱיָל כֹּה לֶחָי, בָּחוּר חַיָּל! עֹז, עֹז, עֹז וֶאֱיָל כֹּה לֶחָי, בָּחוּר חַיָּל! ‏ מִן הָעִיר וּמִן הַכְּפָר, מִן הָעֵמֶק, מִן הָהָר, מִשָּׂדֶה וּמִסַּדְנָה, מִסַּפְסָל בֵּית אֻלְפָּנָה. עֹז, עֹז... ‏גֵּו זָקוּף וְרֹאשׁ מוּרָם רֹן בַּלֵּב וְאֵשׁ בַּדָּם לְאַרְצֵנוּ וּשְׁלוֹמָהּ אָנוּ, אָנוּ הַחוֹמָה! עֹז, עֹז... עוֹד פְּלֻגָּה וְעוֹד גְּדוּד ‏לֹא נַשְׁלִים עִם עֹל עַבְדוּת! עוֹד גְּדוּד וְעוֹד לִגְיוֹן – לֹא נַשְׁלִים עִם אוֹת קָלוֹן! עֹז, עֹז... אֵין פֹּה, אֵין מוּג לֵב נִקְלֶה הַיָּרֵא מִקּוֹל עָלֶה. ‏יֵשׁ לוֹחֵם פֹּה, גוּר-אֲרִי, יֵשׁ פֹּה, יֵשׁ חַיָּל עִבְרִי! עֹז, עֹז...עוז, עוז, עוז ואייל כה לחי, בחור חייל! עוז, עוז, עוז ואייל כה לחי, בחור חייל! ‏ מן העיר ומן הכפר, מן העמק, מן ההר, משדה ומסדנה, מספסל בית אולפנה. עוז, עוז... ‏גו זקוף וראש מורם רון בלב ואש בדם לארצנו ושלומה אנו, אנו החומה! עוז, עוז... עוד פלוגה ועוד גדוד ‏לא נשלים עם עול עבדות! עוד גדוד ועוד לגיון – לא נשלים עם אות קלון! עוז, עוז... אין פה, אין מוג לב נקלה הירא מקול עלה. ‏יש לוחם פה, גור-ארי, יש פה, יש חייל עברי! עוז, עוז...

נקרא גם "מרש החייל העברי".
 

גלי הוס מספר:

ב"מחנות העולים" (שנות ה-60) הושר השיר ההירואי "עוז, עוז, עוז ואייל" בגירסה שכללה עקיצה קטנה לאחוזי ההגשמה הדלים של הגרעינים שהופנו לקיבוץ אייל: "עוז, עוז, עוזבי אייל".