‏הוֹי ,אִמָּא, זִכְרִי וְשִׁמְרִי נָא אֶת חִיּוּךְ הַפְּרִידָה הַתָּמִים. הֵן תָּמִיד אֶת לִבֵּנוּ יַרְנִינָה הֵד שִׁירַת חֲלוֹמֵךְ בַּכְּרָמִים. בִּנְגִינַת גַּעְגּוּעִים לַמּוֹלֶדֶת בָּהּ נִצְעָדָה לַקְּרָב עִם אוֹיֵב כָּךְ נִפְרָד עוֹד מֵאִמָּא הַיֶּלֶד, כָּךְ הוֹלֵךְ גַּם הַבֵּן הָאוֹהֵב. ‏שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת עֵת אֶשְׁמֹרָה לֵילוֹתַיִךְ דָּמִים וְגוֹרָל. מִסָּבִיב אֲפֵלָה... לֹא נֵאוֹרָה שְׂאִי בִּרְכָּתוֹ שֶׁל חַיָּל. ‏בִּנְגִינַת גַּעְגּוּעִים... ‏צָעֲדָה הַפְּלֻגָּה הַנּוֹדֶדֶת עַל דִּגְלָהּ וְלִבָּהּ הֵן חָרוּת: עוֹד נָשׁוּבָה אֵלַיִךְ, מוֹלֶדֶת, עוֹד נִשָּׂא לָךְ אֶת שְׁלוֹם הַחֵרוּת! ‏בִּנְגִינַת גַּעְגּוּעִים...‏הוי ,אמא, זכרי ושמרי נא את חיוך הפרידה התמים. הן תמיד את לבנו ירנינה הד שירת חלומך בכרמים. ‏בנגינת געגועים למולדת בה ניצעדה לקרב עם אויב כך נפרד עוד מאמא הילד כך הולך גם הבן האוהב. ‏שעות על שעות עת אשמורה לילותיך דמים וגורל. ‏מסביב אפלה ... לא נאורה שאי ברכתו של חייל. ‏בנגינת געגועים ... ‏צעדה הפלוגה הנודדת על דגלה ולבה הן חרות: ‏עוד נשובה אליך, מולדת, ‏עוד נישא לך את שלום החרות! ‏בנגינת געגועים ...