שיר געגועים (לכפר סבא)

אָנֹכִי, לִבָּתִי מִתְעַלֶּפֶת בְּזָכְרִי אֶת עֲצֵי הַבְּרוֹשִׁים, וְאֵיךְ דִּינָה יוֹצֵאת מִן הָרֶפֶת רֵיחָנִית וְיָפָה מִנָּשִׁים! חֲבֵרִים, לִבָּתִי מִתְעַלֶּפֶת, ‏בְּזָכְרִי אֶת צֵאתָהּ מִן הָרֶפֶת! ‏ עִיר וָאֵם, זִכְרוֹנֵךְ בִּי חָבוּק! תֵּל-אָבִיב, מַה כָּלִיתִי אֵלַיִךְ! אֶל רֵיחוֹת תַּפּוּזִים וּפִיסְטוּק, אֶל בִּכְיָם שֶׁל קְטַנֵּי חֲמוֹרַיִךְ! וְאֶל שִׁיר הָרוֹכְלִים הַמַּמְשִׁיךְ – יְרָקוֹת, תַּפּוּזִים, אַלְטֶע שִׁיךְ! יֵשׁ נְיוּ-יוֹרְק בָּעוֹלָם, לֹא אֶגַּע בָּהּ! לֹא עַל נִיצָה אֶחְלֹם בְּלֵילִי! הוֹי, נַפְשִׁי רַק אֵלַיִךְ, כְּפָר-סַבָּא, רַק אֵלַיךְ, כְּפָר-סַבָּא שֶׁלִּי! אוֹיָה זֶה שִׁגָּעוֹן, אִמָּא אַבָּא! בִּי הַנֶּפֶשׁ יוֹצֵאת לִכְפָר-סַבָּא! תֵּל-אָבִיב, יָם גַּגּוֹת וְשָׁמַיִם, וּקְרִיאוֹת מְתַקֵּן נַעֲלַיִם! וְשִׂיחוֹת הַקִּבּוּץ וּוִכּוּחַ, אוֹי, וְקוּמְזִיץ מֻבְטָח וּבָטוּחַ! וְאֶצְלִי שִׁגָּעוֹן, אִמָּא אַבָּא! אָנֹכִי מְשֻׁגָּע לִכְפָר-סַבָּא!אנוכי, ליבתי מתעלפת ‏בזכרי את עצי הברושים, ואיך דינה יוצאת מן הרפת ריחנית ויפה מנשים! חברים, לבתי מתעלפת ‏בזכרי את צאתה מן הרפת! ‏ עיר ואם זכרונך בי חבוק! תל אביב, מה כליתי אליך! אל ריחות תפוזים ופיסטוק, אל בכים של קטני חמוריך! ואל שיר הרוכלים הממשיך- ירקות, תפוזים, אלטע שיך! יש ניו-יורק בעולם, לא אגע בה! לא על ניצה אחלום בלילי! הוי, נפשי רק אליך, כפר-סבא, רק אליך, כפר-סבא שלי! אויה זה שיגעון, אימא אבא! בי הנפש יוצאת לכפר-סבא! תל-אביב, ים גגות ושמיים, וקריאות מתקן נעליים! ושיחות הקיבוץ וויכוח, אוי, וקומזיץ מובטח ובטוח! ואצלי שיגעון, אימא אבא! אנוכי משוגע לכפר-סבא!

הלחן של השיר הוא המקור למנגינת רבותיי ההיסטוריה חוזרת. על פי חלוקת ההברות בין השורות וקיומו של פזמון חוזר בנוסח המלא, ככל הנראה חלק מהבתים הושרו בחלק לחן נוסף.

שיר זה הושר בהצגה "והילד ישנו", תכנית ס"ב של התיאטרון הסאטירי "המטאטא" (בכורה: 2.3.1943), בה תוארו חיילי הבריגדה החונים במצרים ומתרפקים על נוף הארץ בשיר געגועים. השיר המלא רב הבתים אותר גם (עם שיבושים) בפנקס פרטי משנות הארבעים.

מילים נוספות לאותה מנגינה: שיר הותיקים

ביצוע נוסף: דודו זכאי