בחורשה

לְרֶגַע נִתָּן לִי לָנוּחַ בַּדֶּרֶךְ רַבַּת הַנְּדוּדִים, לִשְׁמֹעַ אֶת לַחַשׁ הָרוּחַ בֵּין עֲנָפִים מוּרָדִים; וְאֵין אֶת נַפְשִׁי לָדַעַת אִם הָעֵצִים לִי זָרִים: דִּמְמַת שִׂיחָתָם הַמַּרְגַּעַת הִיא קוֹל מִמּוֹלֶדֶת-סְתָרִים. אֵין שֶׁקֶט גָּדוֹל מִן הָרֶטֶט הַבִּלְתִּי פּוֹסֵק שֶׁל עָלִים. פֹּה כָּל מַחְשָׁבָה שׁוֹקֶטֶת וְכָל יִסּוּרִים קַלִּים. אָפֹר הַמֶּרְחָק, וּמִלְּמַעְלָה אָפֹר גַּם שַׁחַק-הַסְּתָו; וְכָל לַחַשׁ-עָלֶה – נֶחָמָה לִי, בְּרָכָה – כָּל תְּנוּעַת עָנָף.לרגע ניתן לי לנוח בדרך רבת הנדודים, לשמוע את לחש הרוח בין ענפים מורדים; ואין את נפשי לדעת, אם העצים לי זרים: דממת שיחתם המרגעת - היא קול ממולדת סתרים. אין שקט גדול מן הרטט הבלתי פוסק של עלים. פה כל מחשבה שוקטת וכל ייסורים קלים. אפור המרחק, ומלמעלה אפור גם שחק-הסתיו; וכל לחש-עלה - נחמה לי, ברכה - כל תנועת ענף.

ביצועים נוספים: 

• עפרה סמבורסקי-חמדת (4.2014)
• נגה אשד (מתוך אירוע זמרשת 35, 6.9.12)
• נגה אשד (10.7.09)

---

עפרה סמבורסקי-חמדת מספרת (12.4.14):
"אבא מצא את מילות שיר זה בגרמניה בשנת 1927...!!! התחבר מאד אל המילים הנוגעות הללו, והלחין לחן נעים וכל כך תואם את המילים - כך גם כתבה לו אלישבע בעצמה לאחר שקיבלה ממנו את השיר מולחן."

מבוסס על: "דניאל סמבורסקי - אדמה ושמי שמים", הספריה למוסיקה ע"ש נסימוב, 1986, עמוד 67