שיר השדה - זֶמֶרֶשֶׁת

עַל שָׂדֵנוּ רַד הָעֶרֶב עֲלָטָה עַל נִיר וָגַן. וּבַתֶּלֶם רַךְ הַנֶּבֶט, עוֹד צוֹמֵחַ הַדָּגָן. ‏ מִי יָגֵן עַל טַף שָׂדֵנוּ, אֶת לַחְמֵנוּ מִי יִנְצֹר? כְּנַף הַלֵּיל – מִשְׁמָר לַבֹּקֶר, הַחֲלוֹם – חֲלוֹם מִפְתָּן לָאוֹר. ‏ נוּמָה נִיר עֲמַל כַּפֵּינוּ, צְפֹן הַזֶּרַע עַד יִגְדַּל. יוֹם יָבוֹא – תָּנוּב בְּשֶׁפַע, הַבְּרָכָה תֵּרֵד מֵעַל. יָם שֶׁל פָּז תְּהִי שִׁבֹּלֶת גַּל שׁוֹקֵק בְּיוֹם קָצִיר, נוּמָה נִיר בְּחֵיק הָעֶרֶב עַד יוּנַף יוּנַף מַגָּל בְּשִׁיר.על שדנו רד הערב ‏עלטה על ניר וגן . ‏ובתלם רך הנבט, ‏עוד צומח הדגן. ‏ מי יגן על טף שדנו , את לחמנו מי ינצור! ‏כנף הליל - משמר לבוקר, החלום - חלום מפתן לאור. ‏ נומה ניר עמל כפינו, ‏צפון הזרע עד יגדל. ‏יום יבוא - תנוב בשפע, הברכה תרד מעל. ‏ים של פז תהי שבולת גל שוקק ביום קציר, נומה ניר בחיק הערב עד יונף יונף מגל בשיר.

מילים: אברהם שלמה עמיאל
לחן: דוד זהבי
הלחנה: 1950

עַל שָׂדֵנוּ רַד הָעֶרֶב

עֲלָטָה עַל נִיר וָגַן.

וּבַתֶּלֶם רַךְ הַנֶּבֶט,

עוֹד צוֹמֵחַ הַדָּגָן.

‏

מִי יָגֵן עַל טַף שָׂדֵנוּ,

אֶת לַחְמֵנוּ מִי יִנְצֹר?

כְּנַף הַלֵּיל – מִשְׁמָר לַבֹּקֶר,

הַחֲלוֹם – חֲלוֹם מִפְתָּן לָאוֹר.

‏

נוּמָה נִיר עֲמַל כַּפֵּינוּ,