בְּסִמְטָה צָרָה, בְּקַצְוֵי הָעִיר,
בְּמַרְתֵּף אַפְלוּלִי, מְיֻתָּם
בַּעֲרֹב הַיּוֹם מִתְיַפֵּחַ שִׁיר,
שִׁיר יָגוֹן וְעֶלְבּוֹן הָאָדָם:
"מְנֻדֶּה אֲנִי, עֲבַרְיָן נִבְזֶה
הָהּ, נַפְשִׁי מְקֻלֶּלֶת הַדָּם! –
אַךְ גַּם לִי הַזְּכוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה
שֵׂאת הַתֹּאַר הָרָם: בֶּן אָדָם!"
הִנֵּה יוֹם יָבוֹא, יוֹם קִוִּינוּ לוֹ –
נִחָמוּ כָּל בְּזוּי וּמָחֳרָם!
כָּל נִדָּח וָדַךְ אָז יִפְרֹק עֻלּוֹ –
מִנִּי שֵׁפֶל יוּרַם בֶּן אָדָם.בסמטה צרה, בקצווי העיר
במרתף אפלולי מיותם
בערֹב היום מתייפח שיר
שיר יגון ועלבון האדם
מנודה אני עבריין נבזה
הה נפשי מקוללת הדם
אך גם לי הזכות בעולם הזה
שאת התֹואר הרם בן אדם
הנה יום יבוא יום קיווינו לו
נחמו כל בזוי ומוחרם
כל נדח ודך אז יפרק עולו
מני שפל יורם בן אדם.
מילים: אברהם שלונסקי
לחן: סמיון בליסון (בֶּליסון), ולנטין קרוצ'ינין (שירים נוספים בלחן זה)
|
![]() אורי לוי 
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת במילים המושרות שינויים קלים וזניחים ביחס לכתוב. |
על השיר
השיר העברי נכתב למנגינת השיר הרוסי-סובייטי Кирпичики ("לבנים"), אך ללא זיקה למילותיו. ולנטין קרוצ'ינין "עיבד" וכנראה ערך שינויים בלחן המקורי של ס. בייל[ינ]זון.
"מזמור הסיום" של המחזה "בשפל" (בכורה 2.2.1933), שהעלה תיאטרון "האהל". המילים נדפסו יום קודם לכן (1.2.1933) בעתון "דבר".
ביצוע השיר ע"י צוות ההצגה "הנה מה טוב ומה נעים"
עוד לאותו לחן: "בין פרחי הגן" ושם מידע נוסף על השיר המקורי, תווים וגרסאות מילים וביצוע בשפת המקור (רוסית).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עוד באותו לחן
![לחצו להגדלה](../UserFiles/Image/lyrix/bashefel.jpg?16005.66)
מתוך עתון "דבר", 1.2.1933, עמ' 5
תגיות
עדכון אחרון: 17.05.2024 10:25:33
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם