איה

בַּמִּשְׁעוֹל הָרָץ הַגַּיְאָה רְאִינוּהָ, יְדִידַי, בַּמּוֹשָׁב קָרְאוּ לָהּ אַיָּה (אַיָּה) וּבַגְּדוּד קוֹרְאִים לָהּ אַי. אַי, אַי, אַיָּה, אַי אַי, יָפִית בְּצַמּוֹתַיִךְ הַקְּלוּעוֹת לָךְ לְרֹאשֵׁךְ אַי, אַי, אַי, אַיָּה, אַי – אַי, הַלֵּב (אַי, הַלֵּב) מוֹשֵׁךְ אֵלַיִךְ כִּי הַלֵּב זוֹכֵר "יַא-שֵׁיךְ"! בַּמֶּרְחָק, בְּאֵין אִגֶּרֶת עֵת עִם לַיִל נָח הַגְּדוּד לְכֻלָּנוּ אַתְּ נִזְכֶּרֶת (נִזְכֶּרֶת) וְכָל אִישׁ לוֹחֵשׁ לְחוּד: אַי, אַי, אַיָּה, אַי אִישׁוֹנַיִךְ כְּמוֹ זַיִת וּבָרוּחַ שִׂמְלָתֵךְ אַי, אַי, אַי, אַיָּה, אַי – כָּךְ זוֹכְרִים (כָּךְ זוֹכְרִים) שָׂדֶה וּבַיִת וְקוֹרְאִים לָזֶה בִּשְׁמֵךְ. וּבְשׁוּבֵנוּ, אַיָּה, אַיָּה תִּבְחֲרִי אֶת הַיָּחִיד וַאֲנַחְנוּ בַּ"חֶבְרַיָּה" (חֶבְרַיָּה) נְבָרְכֵךְ וְכֹה נַגִּיד: אַי, אַי, אַיָּה, אַי לֹא נִשְׁאַל אוֹתָךְ מַדּוּעַ רַק אוֹתוֹ בָּחַר לִבֵּךְ אַי, אַי, אַי, אַיָּה, אַי – זֶה עָצוּב (זֶה עָצוּב), אַךְ זֶה יָדוּעַ – זוֹ הִיא אַהֲבָה, "יַא-שֵׁיךְ"!במשעול הרץ הגיאה ראינוה, ידידיי, במושב קראו לה איה (איה) ובגדוד קוראים לה אי. אי, אי, איה, אי אי, יפית בצמותייך הקלועות לך לראשך אי, אי, אי, איה, אי - אי, הלב (אי, הלב) מושך אלייך כי הלב זוכר "יא-שיך"! במרחק, באין איגרת עת עם ליל נח הגדוד לכולנו את נזכרת (נזכרת) וכל איש לוחש לחוד: אי, אי, איה, אי אישונייך כמו זית וברוח שמלתך אי, אי, אי, איה, אי - כך זוכרים (כך זוכרים) שדה ובית וקוראים לזה בשמך. ובשובנו, איה, איה תבחרי את היחיד ואנחנו ב"חבריה" (חבריה) נברכך וכה נגיד: אי, אי ,איה, אי לא נשאל אותך מדוע רק אותו בחר לבך אי, אי, אי, איה, אי - זה עצוב (זה עצוב), אך זה ידוע - זו היא אהבה, "יא-שיך"!

השיר, שנכתב כשיר אהבה חיילי, התקבל על ידי חיילי היישוב העברי במלחמת העולם השנייה כשיר אהבה לארץ ישראל (אַ"י).

בסלנג של שנות הארבעים, 'יא-שיך' (בערבית: הו, אדון) הוא פנייה סתמית לאדם.

---

בשירון הפנימי מהפלמ"ח "זכר..." שם השיר "שיר הגדוד".

וידיאו: לצפייה בשיר בביצוע הרכב מוסיקלי של זמרים (אילנה רובינא, תולי יעקובוביץ, ספי ריבלין, דבורה דותן, דינה גולן וחנן יובל) - לחצו כאן.

מבוסס על: "מרדכי זעירא: לילה לילה (תווים עם אקורדים)", מפעלי תרבות וחינוך (הספרייה למוסיקה ע"ש נסימוב מס' 391), 1998, 96