עלי עין שוקקה

עֲלֵי עַיִן שׁוֹקֵקָה גְּמַלַּי אַבְרִיכָה. יַלְדָּתִי הַחֲבִיבָה הַשְׁקוֹתָם הִבְטִיחָה. כַּד מַיִם צוֹנְנִים הֶעֶלְתָה אֵלֵינוּ. בּוּז לַמִּתְלוֹנְנִים עַל טוּב-לֵב בְּנוֹתֵינוּ.עלי עין שוקקה גמליי אבריכה. ילדתי החביבה השקותם הבטיחה. כד מים צוננים העלתה אלינו. בוז למתלוננים על טוב-לב בנותינו.

השיר מופיע בחוברת "חמישים קנונים" (1938) בעריכת פואה גרינשפון, וזה כנראה מקור ייחוס הלחן לגרינשפון בכמה מקורות. ב"חמישים קנונים" הלחן מיוחס למוצרט, כנראה בשוגג. מאיר נוי (בכרטסתו, עמ' 310 במקבץ הסרוק) תיעד את בירוריו לגבי זהות המלחין (19.5.1990):

בשנת 1960 שאלתי את גרינשפון, והוא אמר לי כי הוא הלחין את השיר בנוסח קלאסי. אליהו הכהן אמר לי, כי בנו של פואה גרינשפון אמר לו, כי אמנם אביו טען שהוא המלחין, אך אין זה נכון. לפי עדות מקס למפל [כנראה גם כן באמצעות אליהו הכהן] - הלחן גרמני. 

צפו בביצוע השיר בקנון משולש מפי נגה אשד, אפי בלייברג ורון מי-בר (צולם בכפר גלעדי).