עוֹד שָׂדִי פּוֹרֵחַ וְעוֹלָה שִׁבֹּלֶת, עוֹד נִירִי פָּתוּחַ לִטְלָלִים וְאוֹר, עוֹד גַּפְנִי רוֹדֶמֶת, שְׁקֵטָה צוֹפָה לָהּ אֶל יָמִים יָבוֹאוּ, אֶל אָבִיב יֵעוֹר. עַל כַּפּוֹת מֹאזְנַיִם, בְּמֶרְחָק מַבְלִיחַ, אֵי יָנוּעוּ עֶרֶשׂ, עֲיָרָה, בֵּית אָב, כַּלָּנִית שָׁנִי עַל סֶלַע מַאֲדֶמֶת אֱלֵי בְּנִי צוֹהֶלֶת וְאֶל תְּכוֹל עֵינָיו. עוֹד עֶדְרִי בְּטֶפֶף בֹּקֶר בֹּקֶר יַעַל אֶל גִּבְעוֹת הַיֶּרֶק בְּדִנְדּוּן צָעִיר, כָּל עוֹד טַל וָשֶׁמֶשׁ, עֲנָנָה וָקֶשֶׁת – שַׁדְמָתִי מוּפֶזֶת וְיָרֹק הַנִּיר.עוד שדי פורח ועולה שיבולת, עוד נירי פתוח לטללים ואור, עוד גפני רודמת, שקטה צופה לה אל ימים יבואו, אל אביב ייעור. עד כפות מאזניים, במרחק מבליח, אי ינועו ערש, עיירה, בית אב, כלנית שני על סלע מואדמת אלי בני צוהלת ואל תכול עיניו. עוד עדרי בטפף בוקר בוקר יעל אל גבעות הירק בדנדון צעיר, כל עוד טל ושמש, עננה וקשת - שדמתי מופזת וירוק הניר.

ליווי והקלטה: אולפן "אוזן מוזיקלית", קיבוץ מעברות