הקטן
גופן
הגדל
גופן
מתי יבוא המשיח
מָתַי יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ מָתַי יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ מָתַי נִהְיֶה, נִהְיֶה לָעָם? בְּעַד עַמֵּנוּ רַק יָבוֹא, יָבוֹא, יָבוֹא, בְּעַד עַמֵּנוּ רַק יָבוֹא, יָבוֹא, יָבוֹא, בְּעַד עַמֵּנוּ יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ, בִּנְיָן אַרְצֵנוּ.מתי יבוא המשיח מתי יבוא המשיח מתי נהיה, נהיה לעם? בעד עמנו רק יבוא, יבוא, יבוא, בעד עמנו רק יבוא, יבוא, יבוא, בעד עמנו יבוא המשיח, בנין ארצנו.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: לא ידוע
לחן: עממי

מָתַי יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ
מָתַי יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ
מָתַי נִהְיֶה, נִהְיֶה לָעָם?
בְּעַד עַמֵּנוּ רַק יָבוֹא, יָבוֹא, יָבוֹא,
בְּעַד עַמֵּנוּ רַק יָבוֹא, יָבוֹא, יָבוֹא,
בְּעַד עַמֵּנוּ יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ,
בִּנְיָן אַרְצֵנוּ.
מתי יבוא המשיח
מתי יבוא המשיח
מתי נהיה, נהיה לעם?
בעד עמנו רק יבוא, יבוא, יבוא,
בעד עמנו רק יבוא, יבוא, יבוא,
בעד עמנו יבוא המשיח,
בנין ארצנו.




 פרטים נוספים
ביצוע: הגבעטרון
עיבוד: נחום היימן
שנת הקלטה: 1965
מקור: התקליט "מלא כוס יין אדום"

בעטיפת התקליט המקורי (1965) כונה השיר "ניגון חסידי", וכשיצא מאוחר יותר בתקליטור "שירי ראשית הדרך" (1991) בעריכת נחום היימן קיבל את הכינוי "ניגון הבעל שם טוב", אולם לא ברור מה הסימוכין לכינוי זה.



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: ותיקי "המחנות-העולים"
שנת הקלטה: 11.10.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.

הקליט - יעקב מזור



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטה היסטורית
ביצוע: להקת רון-עמי
שנת הקלטה: 18.2.1957
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.

הניגון מזוהה כ"ניגון מס' 7", כאן בעיבוד יוסף קמינסקי.



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: זמרדעי זמרשת, מיכאל (מיכה) נצר
שנת הקלטה: 11.10.2015
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

הוקלט במסגרת: מפגש זמרדעים ח'
אקורדיון: שי בורשטין
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
על השיר

הלחן הוא לחן חסידי ידוע שזומר בעיקר בלי מילים. מפרט חוקר הניגונים החסידיים יעקב מזור:

לניגון תפוצה רבה בשושלות שונות: בספר הניגונים של חב"ד בעריכת זלמנוב זהו ניגון רע"ד; אברהם צבי אידלזון ב"אוצר נגינות ישראל" תיעד אותו כ"ניגון ממקארוב" (ראו תווים בסוף דף זה); הניגון מוכר גם בשושלות קרלין, קוסון ההונגרית ובקרב באי בתי כנסת בירושלים. נכלל כניגון מס' 74 בספרם של אנדרה היידו ויעקב מזור "אוצר החסידות" (נדפס לראשונה בשנת 1974). הוא מוכר גם לכליזמרים בארה"ב לפחות משנת 1927 בביצוע ה"בויבעריקע קאפליע".

הניגון מצוי בגרסאות רבות ושונות, בשני קטעים עם מבנה א-סימטרי מובהק, והבדלי הגרסאות ניכרים גם במבנה הניגון (דו חלקי בפי רבים, אך תלת חלקי באחד משני נוסחים שתיעד של משה ברגובסקי (בכתב יד שטרם פורסם) עם קטע מקדים לשני הקטעים, ואצל זלמנוב במבנה מורכב A-B-B1-A), ולבסוף אימוצו ע"י חוגים דתיים-לאומיים (בני עקיבא ועוד) בהתאמה ל"לכה דודי" תוך אימוץ המבנה הסימטרי הדו-קטעי והסיום בסולם מינורי (לעומת מודוס "פריגיש").

הניגון נדפס גם במקורות ציוניים: בקובץ "משירי העלייה השנייה" (ניגון מס' 6), בקובץ "שלושים שירים וניגונים" עמ' 34, וכן בשירון "דורות זינגען" שם נדפס כניגון מס' 7.

נוסח הלחן שהותאם למילים כולל סינקופה, וגם לו יש שני וריאנטים - הנוסח ששר מיכה נצר מתחיל אחרי תחילת התיבה ותואם נוסח בתווים בעיבוד מקס הלפמן. נוסח הלחן שנדפס ב"שירי ארץ ישראל" מתחיל מייד בתחילת התיבה.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים


מתוך "אוצר נגינות ישראל" בעריכת אברהם צבי אידלזון, כרך 10 (ניגוני חסידים), עמ' 14 - 15




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם