בלדה על פרטיזן ♫

פַּרְטִיזָן

הָיָה זֶה בְּלַיְלָה קַר וְלָבָן
בִּכְפָר צְפוֹנִי וְנִדָּח.
יָצָא אָז נַעַר רַךְ וְקָטָן
חִפֵּשׂ אֶת הָאָב וְהָאָח.

הוּא זָכַר אֶת כְּפָרוֹ הַיָּפֶה וְשָׁקֵט
הַבִּקְתָּה שֶׁעַל שְׂפַת הַנָּהָר
אֵיךְ יָצָא עִם אָחוֹת גַּרְגְּרִים לְלַקֵּט
אֵיךְ גִּיל בְּלִבּוֹ אָז שָׁר.

וּמֵאָז שָׁמַע קוֹלוֹת הַשִּׂנְאָה
בּוֹקְעִים וְחוֹדְרִים מֵרָחוֹק
הָיָה לוֹ הַיַּעַר מְקוֹם לְלִינָה
וְאֶת יוֹם הַשִּׁלֵּם בּוֹ לָחֹג.

כִּי גָּדַל הַנַּעַר בִּן לַיְלָה אֶחָד
וְהָיָה לְלוֹחֵם כְּגָדוֹל.
סָעֲרוּ בּוֹ דָּמָיו וְחוֹזְקָה הַיָּד (או שמא: חֻזְּקָה?)
בַּקְּרָבוֹת לְשִׁחְרוּר הָעוֹלָם (הָאָדָם)
סָעֲרוּ בּוֹ דָּמָיו וְחוֹזְקָה הַיָּד (או שמא: חֻזְּקָה?)
בַּקְּרָבוֹת לְשִׁחְרוּר הָעוֹלָם (הָאָדָם)