הקטן
גופן
הגדל
גופן
לנשמת הרצל
כְּיוֹם אָבִיב מֻקְדָּם אֵלֵינוּ הוֹפַעְתָּ, וְחֶשְׁכַת חַיֵּינוּ בְּאוֹר-קֶסֶם הִגַּהְתָּ. וְשִׁירַת-חָפְשֵׁנוּ בָּרָמָה הִשְׁמַעְתָּ וּפִתְאוֹם נִפְסָקָה. הוֹפַעְתָּ הַגָּדוֹל וַנִּגְדַּל אֲנַחְנוּ מֵעֵדֶר עֲבָדִים לְלוֹחֲמִים נֶהֱפַכְנוּ. בְּבִטְחַת דַּרְכֵּנוּ אַחֲרֶיךָ הָלַכְנוּ מַאֲמִינִים וְגֵאִים, מַאֲמִינִים וְגֵאִים. הוֹי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל, הֲמִמּוֹתֶךָ נִדְהַמְנוּ אוֹ רַק בַּחֲלוֹם אֶת חַיֶּיךָ חָלַמְנוּ. אֵין זֹאת כִּי נִרְדַּמְנוּ, קָרָאתָ וְלֹא קַמְנוּ וּבְיָגוֹן הָלַכְתָּ. אֲבָל, הֵן לֹא מַתָּ, הֵן לֹא מַתָּ, הַמָּוֶת לֹא יָעֹז לְקַחְתֶּךָ. אַל תְּהַתֵּל כֹּה מָרָה בְּאֻמָּה כּוֹאָבֶת, עוֹד חַי גִּבּוֹרָהּ, עוֹד חַי גִּבּוֹרָהּ.כיום אביב מוקדם אלינו הופעת, וחשכת חיינו באור-קסם הגהת. ושירת-חופשנו ברמה השמעת ופתאום נפסקה. הופעת הגדול, ונגדל אנחנו מעדר עבדים ללוחמים נהפכנו. בבטחת דרכנו אחריך הלכנו מאמינים וגאים, מאמינים וגאים. הוי, רכב ישראל, הממותך נדהמנו או רק בחלום את חייך חלמנו. אין זאת כי נרדמנו, קראת ולא קמנו וביגון הלכת. אבל, הן לו מת, הן לא מת, המוות לא יעוז לקחתך. אל תהתל כה מרה באומה כואבת, עוד חי גיבורה, עוד חי גיבורה.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: אהרון ליבושיצקי
לחן: אברהם צבי אידלזון
כתיבה: 1904
הלחנה: 1918 תרע"ח

כְּיוֹם אָבִיב מֻקְדָּם אֵלֵינוּ הוֹפַעְתָּ,
וְחֶשְׁכַת חַיֵּינוּ בְּאוֹר-קֶסֶם הִגַּהְתָּ.
וְשִׁירַת-חָפְשֵׁנוּ בָּרָמָה הִשְׁמַעְתָּ
וּפִתְאוֹם נִפְסָקָה.

הוֹפַעְתָּ הַגָּדוֹל וַנִּגְדַּל אֲנַחְנוּ
מֵעֵדֶר עֲבָדִים לְלוֹחֲמִים נֶהֱפַכְנוּ.
בְּבִטְחַת דַּרְכֵּנוּ אַחֲרֶיךָ הָלַכְנוּ
מַאֲמִינִים וְגֵאִים, מַאֲמִינִים וְגֵאִים.

הוֹי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל, הֲמִמּוֹתֶךָ נִדְהַמְנוּ
אוֹ רַק בַּחֲלוֹם אֶת חַיֶּיךָ חָלַמְנוּ.
אֵין זֹאת כִּי נִרְדַּמְנוּ, קָרָאתָ וְלֹא קַמְנוּ
וּבְיָגוֹן הָלַכְתָּ.

אֲבָל, הֵן לֹא מַתָּ, הֵן לֹא מַתָּ,
הַמָּוֶת לֹא יָעֹז לְקַחְתֶּךָ.
אַל תְּהַתֵּל כֹּה מָרָה בְּאֻמָּה כּוֹאָבֶת,
עוֹד חַי גִּבּוֹרָהּ, עוֹד חַי גִּבּוֹרָהּ.
כיום אביב מוקדם אלינו הופעת,
וחשכת חיינו באור-קסם הגהת.
ושירת-חופשנו ברמה השמעת
ופתאום נפסקה.

הופעת הגדול, ונגדל אנחנו
מעדר עבדים ללוחמים נהפכנו.
בבטחת דרכנו אחריך הלכנו
מאמינים וגאים, מאמינים וגאים.

הוי, רכב ישראל, הממותך נדהמנו
או רק בחלום את חייך חלמנו.
אין זאת כי נרדמנו, קראת ולא קמנו
וביגון הלכת.

אבל, הן לו מת, הן לא מת,
המוות לא יעוז לקחתך.
אל תהתל כה מרה באומה כואבת,
עוד חי גיבורה, עוד חי גיבורה.




 פרטים נוספים


הטקסט המקורי המלא (הניקוד כבמקור)

כְּיוֹם אָבִיב מֻקְדָּם אֵלֵינוּ הוֹפַעְתָּ
וְחֶשְׁכַת חַיֵּינוּ בְּאוֹר-קֶסֶם הִגַּהְתָּ,
וְשִׁירַת חֻפְשֵׁנוּ בָּרָמָה הִשְׁמַעְתָּ –
וּפֶתַע נִפְסָקָה!...

נִכְנָעִים הָיִינוּ עַד בּוֹאָךְ וּקְטַנִּים,
נָשַׁקְנוּ יַד נוֹגֵשׁ וְשׁוֹטֵי הַמְעַנִּים,
בְּתוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה וּדְמָעוֹת כַּתַּנִּים
נַפְשֵׁנוּ נֶחְנָקָה!

הוֹפַעְתָּ הַגָּדוֹל, וַנִּגְדַּל אֲנַחְנוּ;
מֵעֵדֶר עֲבָדִים לְלֹחֲמִים נֶהְפַּכְנוּ,
בְּבִטְחָה דַּרְכֵּנוּ אַחֲרֶיךָ הָלַכְנוּ,
מַאֲמִינִים וְגֵאִים;

לֹא הִרְפּוּ יָדֵינוּ הַמּוֹקְשִׁים וּפַחִים,
שֶׁשָּׂמוּ בְדַרְכֵּנוּ נִפְשָׁעִים וְאַחִים,
וַאֲבָנִים שֶׁסָּקְלוּ מִמִּשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים,
בְּכָשְׁלֵנוּ יְגֵעִים.

בִּצְחוֹק-בּוּז עָנִינוּ עַל דִּבָּה וּקְטִטָּה,
רוּחֵנוּ לֹא נָפַל גַּם בְּלֵילוֹת עֲלָטָה:
עַמּוּד-אֵשׁ לִוָּנוּ – הַתִּקְוָה וָאָתָּה...
וְאַתָּה לֻקָּחְתָּ!...

הוֹ, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל, הֲמִמּוֹתְךָ נִדְהַמְנוּ
אוֹ רַק בַּחֲלוֹם אֶת חַיֶּיךָ חָלַמְנוּ?...
אֵין זֹאת כִּי נִרְדַּמְנוּ, קָרָאתָ וְלֹא קַמְנוּ...
וּבְעֶצֶב הָלָכְתָּ...

אֲבָל הֵן לֹא מַתָּ!... לֹא מַתָּ!... הַמָּוֶת
לֹא יָעֹז לְקַחְתָּךְ... הוֹ, תֹּפֶת שַׁלְהֶבֶת!
אַל תְּהָתֶל כֹּה מָרָה בְאֻמָּה כּוֹאָבֶת
עוֹד חַי, חַי גִּבּוֹרָה!

הֵאָסְפוּ נָא, רוּחוֹת, מֵאַפְסֵי אֲדָמָה
וְתוּרוּ כָּל אֶרֶץ, כָּל פִּנָּה נֶעְלָמָה
שָׁם תִּמְצְאוּ בְּחִירֵנוּ וְתַגִּידוּ לוֹ רָמָה:
"אֻמָּתוֹ נֵעוֹרָה!...

"כָּל קְצוֹת הָעָם יָצְאוּ מֵחוֹרֵי מַעֲמַקִּים
וּגְדוּדִים וּמַחֲנוֹת – כְּגַלִּים מְפַכִּים,
וְהוֹמִים, מִתְרַגְּשִׁים וּמְחַכִּים וּמְחַכִּים
כִּי יְנַהֲלֵם קָדִימָה..."

– אֵינֶנּוּ?... וְאַיּוֹ...? "בְּקֶבֶר אֲפֵלָה"...
– מִי?! תִּקְוַת יִשְׂרָאֵל?... "כֵּן! הוּרַד שְׁאוֹלָה"...
– אֵיך נָפַל הַגִּבּוֹר?!... "הוּא הֹעַל לְעוֹלָה
עַל מִזְבַּח הָאֻמָּה..."

וְאָנוּ – הַחַיִּים עוֹדֶנּוּ אִם מַתְנוּ?...
וְהַאִם מִידֵי זָרִים אָשְׁרֵנוּ חָמַסְנוּ
כִּי פִּתְאֹם לְפֶתַע הַשּׁוֹאָה בָאַתְנוּ
וַתִּגְזֹל רַק אוֹתוֹ?!...

הָהּ, אָרוּר יְהִי עֵמֶק הַבָּכָא בִּמְסִבּוֹ
שֶׁשָּׁדַד בְּחִירֵנוּ מִמֶּנּוּ בְּאִבּוֹ
וַאֲרוּרָה הָרִמָּה שֶׁכִּרְסְמָה לִבּוֹ
בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ!...
כיום אביב מוקדם אלינו הופעת
וחשכת חיינו באור קסם הגהת
ושירת חופשנו ברמה השמעת
ופתע נפסקה

נכנעים היינו עד בואך וקטנים
נשקנו יד נוגש ושוטי המענים
בתוחלת ממושכה ודמעות כתנים
נפשנו נחנקה

הופעת הגדול ונגדל אנחנו
מעדר עבדים ללוחמים נהפכנו
בבטחה דרכנו אחריך הלכנו
מאמינים וגאים

לא הרפו ידינו המוקשים ופחים
ששמו בדרכנו נפשעים ואחים
ואבנים שסקלו ממשכנות מבטחים
בכשלנו יגעים

בצחוק בוז ענינו על דיבה וקטיטה
רוחנו לא נפל גם בלילות עלטה
עמוד אש ליוונו התקווה ואתה
ואתה לוקחת

הו רכב ישראל הממותך נדהמנו
או רק בחלום את חייך חלמנו
אין זאת כי נרדמנו קראת ולא קמנו
ובעצב הלכת

אבל הן לא מת לא מת המוות
לא יעוז לקחתך הו תופת שלהבת
אל תהתל כה מרה באמה כואבת
עוד חי חי גיבורה

האספו רוחות מאפסי אדמה
ותורו כל ארץ, כל פינה נעלמה
שם תמצאו בחירנו ותגידו לו רמה
אומתו נעורה

כל קצות העם יצאו מחורי מעמקים
וגדודים ומחנות כגלים מפכים
והומים מתרגשים ומחכים ומחכים
כי ינהלם קדימה

איננו? ואיו? בקבר אפילה
מי? תקוות ישראל? כן, הודר שאולה
איך נפל הגיבור? הוא הועל לעולה
על מזבח האומה

ואנו - החיים עודנו אם מתנו?
והאם מידי זרים אושרנו חמסנו?
כי פתאום לפתע השואה באתנו
ותגזול רק אותו

הה, ארור יהי עמק הבכא במסיכו
ששדד בחירנו ממנו באיבו
וארורה הרימה שכרסמה ליבו
בחייו ובמותו




 פרטים נוספים


מתוך "שירים לבית הספר" תרפ"א

[בית אחרון]
אֲבָל הֵן לֹא מֵת! הוֹ יְבֻלַּע הַמָּוֶת!
הֵן לֹא מֵת! הוֹ תֹּפֶת שַׁלְהָבֶת
אַל תְּהַתֵּל...
[בית אחרון]
אבל הן לא מת! הו יבולע המוות!
הן לא מת! הו תופת שלהבת
אל תהתל...




 פרטים נוספים
ביצוע: חבורת שהם
עיבוד: אברהם צבי אידלזון
שנת הקלטה: 2009
נכלל בתקליטור: ציון חמדתי


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת קול ציון לגולה
שנת הקלטה: 20.7.1954

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: עזרא כדורי
שנת הקלטה: 28.5.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.

עזרא כדורי שר את שני הבתים הראשונים של השיר אותו למד בביהס לבנים בירושלים.

הקליט: יעקב מזור



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: ותיקי הגבעטרון
שנת הקלטה: 27.11.2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
גיטרה: נגה אשד


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: צאצאי מייסדי רחובות
שנת הקלטה: 2005
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: מנחם בן-משה
שנת הקלטה: 7.6.1975

ההקלטה מתחילה עם קטיעה של הברה אחת.

השיר הוקלט בתכנית לזכרו של שמשון כוכב, אספן שירים עתיקים שנפל במלחמת יום הכיפורים.



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: ישראל פרץ
מקור: קלטת ביתית

תודה ליואל פרץ



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: חמדה לוי
על השיר

הטקסט פורסם לראשונה במוסף ספרותי לערבי שבת של עתון "הצפירה" (גליון 152) בשנת 1904, שבוע לאחר מות הרצל. הלחן נדפס לראשונה ב"ספר השירים - קובץ חדש" בעריכת אברהם צבי אידלזון (תרפ"ב 1922) ומתוארך שם לתרע"ח [1918].

למוסיקה של אידלזון קדם לחנו של מאיר שנמן שנכתב בסמוך למותו של הרצל ושעובד על ידו לשירת מקהלה בליווי פסנתר. התווים נדפסו בוורשה בשנת 1904. על פי עיתון "הצפירה" מיום 11.11.1904 הושרה היצירה ביום הכיפורים שלאחר מות הרצל בעת האזכרה לנשמתו "ותעש רושם אדיר ונמרץ על ליבות השומעים". (תודה למיכה כרמון)


ביצועים נוספים:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

מילים


מתוך "הצפירה", גיליון 152, 15.7.1904, עמ' 405 (במקור בשני טורים)
תגיות

העלייה הראשונה   מקהלות   העלייה השנייה   אבל ומספד   אישים ומנהיגות  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם