עוד שיר אחד ♫

יָמִים גּוֹלְשִׁים לַתְּהוֹם, לֵילוֹת שׁוֹקְעִים בַּתֹּהוּ,
מִלּוֹת חִבָּה גּוֹוְעוֹת מִבְּלִי לְהֵאָמֵר...
הַלֵּב עוֹדוֹ פּוֹעֵם, פּוֹעֵם מִנְּגִינָתוֹ הוּא
עוֹד שִׁיר אֶחָד, עוֹד שִׁיר אֶחָד רוֹצֶה הוּא לְזַמֵּר.

עוֹד שִׁיר אֶחָד, לִבִּי זַמֵּר נָא,
עוֹד שִׁיר אֶחָד, חַם וְטוֹב,
אִם הַמִּלִּים לֹא תֵּאָמֵרְנָה
הֲאֵיךְ נוּכַל עוֹד לֶאֱהֹב?

וְהַחַיִּים יָפִים! כָּל יוֹם חָדָשׁ נִפְלָא הוּא!
יָמִים הַנּוֹלָדִים בְּטֹהַר הַזְּרִיחָה -
הֵם נוֹלָדִים חַפִּים, אֲבָל אִם גַּם יֶחְטָאוּ
זֶה אָנוּ הַדָּנִים אוֹתָם לְחֵטְא, אוֹ לִפְרִיחָה...

עוֹד שִׁיר אֶחָד...

הַלֵּב צָמֵא לְחֹם, וְנֶפֶשׁ גַּלְמוּדָה לִי,
הֵיכָן הֵן הַמִּלִּים שֶׁטֶּרֶם נֶאֶמְרוּ?
יָמִים גּוֹלְשִׁים לַתְּהוֹם, אַךְ אַתְּ הַיְּחִידָה לִי
וְכָל שִׁירַי, עַד אַחֲרוֹן, אֵלַיִךְ יְזַמְּרוּ...

עוֹד שִׁיר אֶחָד...