הַסּוּ, כֶּלֶב וְדֻבּוֹן, בֻּבָּתִי הָלְכָה לִישֹׁן. הַיְּלָדִים הַקְּטַנְטַנִּים, כְּבָר מִזְּמַן הֵם יְשֵׁנִים. הַצְּרָצַר עַכְשָׁו יִשְׁתֹּק – הוּא חוֹלֵם חֲלוֹם מָתוֹק. עָיְפָה הַחִפּוּשִׁית, מִתְנַמְנֶמֶת בְּזָוִית. הַנְּמָלָה עַל הַחַלּוֹן – מַה-מְּאוֹד רוֹצָה לִישֹׁן. אַ אַ אַ... אַ אַ אַ...הסו, כלב ודובון, בובתי הלכה לישון. הילדים הקטנטנים, כבר מזמן הם ישנים. הצרצר עכשו ישתוק – הוא חולם חלום מתוק. עייפה החיפושית, מתנמנמת בזווית. הנמלה על החלון – מה-מאוד רוצה לישון. א א א... א א א...