הקטן
גופן
הקטן גופן הגדל
גופן
הגדל גופן
חיפוש פנימי באתר
אנחנו
נִבְנֶה אַרְצֵנוּ, אֶרֶץ מוֹלֶדֶת, כִּי לָנוּ, לָנוּ אֶרֶץ זֹאת. נִבְנֶה אַרְצֵנוּ, אֶרֶץ מוֹלֶדֶת, זֶה צַו דָּמֵנוּ, זֶה צַו הַדּוֹרוֹת. נִבְנֶה אַרְצֵנוּ עַל אַף כָּל מַחְרִיבֵינוּ נִבְנֶה אַרְצֵנוּ בְּכֹחַ רְצוֹנֵנוּ. קֵץ עַבְדוּת מַמְאֶרֶת, אֵשׁ חֵרוּת בּוֹעֶרֶת, הוֹד תִּקְוָה מַזְהֶרֶת בָּנוּ יַסְעִירוּ הַדָּם, צְמֵאֵי חֵרוּת, קוֹמְמִיּוּת, נִצְעַד בְּעֹז לִקְרַאת שִׁחְרוּר הָעָם. נָקוּם, נֵלֵכָה יַחַד קָדִימָה, נוֹסִיפָה כֹּחַ, עֹז נַגְבִּיר. נָקוּם, נֵלֵכָה יַחַד קָדִימָה, תִּקְוַת עַם נֶצַח דַּרְכֵּנוּ תָּאִיר. כֻּלָּנוּ אָנוּ, דִּגְלֵי מַחֲנֶה פּוֹסֵעַ, כֻּלָּנוּ אָנוּ, צְלִילֵי שִׁיר דְּרוֹר בּוֹקֵעַ, צְלִיל מִלֵּב פָּצוּעַ, גִּיל בִּלְתִי יָדוּעַ, שְׁבִיל עוֹד לֹא קָבוּעַ בָּנוּ יַסְעִירוּ הַדָּם. וּבְצַעַד אוֹן וּבִטָּחוֹן נִצְעַד בְּעֹז לִקְרַאת שִׁחְרוּר הָעָם!נבנה ארצנו, ארץ מולדת, כי לנו, לנו ארץ זאת. נבנה ארצנו, ארץ מולדת, זה צו דמנו, זה צו הדורות. נבנה ארצנו על אף כל מחריבינו נבנה ארצנו בכח רצוננו. קץ עבדות ממארת, אש חרות בוערת, הוד תקווה מזהרת בנו יסעירו הדם, צמאי חרות, קוממיות, נצעד בעוז לקראת שחרור העם. נקום, נלכה יחד קדימה, נוסיפה כח, עוז נגביר. נקום, נלכה יחד קדימה, תקות עם נצח דרכנו תאיר. כולנו אנו, דגלי מחנה פוסע, כולנו אנו, צלילי שיר דרור בוקע, צליל מלב פצוע, גיל בלתי ידוע, שביל עוד לא קבוע בנו יסעירו הדם. ובצעד און ובטחון נצעד בעוז לקראת שחרור העם!

פתיחה בנגן חיצוני


מילים: משה ביק
תרגום/נוסח עברי: אברהם לוינסון
לחן: משה ביק
הלחנה: 1938?

נִבְנֶה אַרְצֵנוּ, אֶרֶץ מוֹלֶדֶת,
כִּי לָנוּ, לָנוּ אֶרֶץ זֹאת.
נִבְנֶה אַרְצֵנוּ, אֶרֶץ מוֹלֶדֶת,
זֶה צַו דָּמֵנוּ, זֶה צַו הַדּוֹרוֹת.
נִבְנֶה אַרְצֵנוּ עַל אַף כָּל מַחְרִיבֵינוּ
נִבְנֶה אַרְצֵנוּ בְּכֹחַ רְצוֹנֵנוּ.
קֵץ עַבְדוּת מַמְאֶרֶת,
אֵשׁ חֵרוּת בּוֹעֶרֶת,
הוֹד תִּקְוָה מַזְהֶרֶת
בָּנוּ יַסְעִירוּ הַדָּם,
צְמֵאֵי חֵרוּת,
קוֹמְמִיּוּת,
נִצְעַד בְּעֹז לִקְרַאת שִׁחְרוּר הָעָם.

נָקוּם, נֵלֵכָה יַחַד קָדִימָה,
נוֹסִיפָה כֹּחַ, עֹז נַגְבִּיר.
נָקוּם, נֵלֵכָה יַחַד קָדִימָה,
תִּקְוַת עַם נֶצַח דַּרְכֵּנוּ תָּאִיר.
כֻּלָּנוּ אָנוּ, דִּגְלֵי מַחֲנֶה פּוֹסֵעַ,
כֻּלָּנוּ אָנוּ, צְלִילֵי שִׁיר דְּרוֹר בּוֹקֵעַ,
צְלִיל מִלֵּב פָּצוּעַ,
גִּיל בִּלְתִי יָדוּעַ,
שְׁבִיל עוֹד לֹא קָבוּעַ
בָּנוּ יַסְעִירוּ הַדָּם.
וּבְצַעַד אוֹן
וּבִטָּחוֹן
נִצְעַד בְּעֹז לִקְרַאת שִׁחְרוּר הָעָם!
נבנה ארצנו, ארץ מולדת,
כי לנו, לנו ארץ זאת.
נבנה ארצנו, ארץ מולדת,
זה צו דמנו, זה צו הדורות.
נבנה ארצנו על אף כל מחריבינו
נבנה ארצנו בכח רצוננו.
קץ עבדות ממארת,
אש חרות בוערת,
הוד תקווה מזהרת
בנו יסעירו הדם,
צמאי חרות,
קוממיות,
נצעד בעוז לקראת שחרור העם.

נקום, נלכה יחד קדימה,
נוסיפה כח, עוז נגביר.
נקום, נלכה יחד קדימה,
תקות עם נצח דרכנו תאיר.
כולנו אנו, דגלי מחנה פוסע,
כולנו אנו, צלילי שיר דרור בוקע,
צליל מלב פצוע,
גיל בלתי ידוע,
שביל עוד לא קבוע
בנו יסעירו הדם.
ובצעד און
ובטחון
נצעד בעוז לקראת שחרור העם!




 פרטים נוספים


גרסת מקהלת האופרה לשורות 10-7

וּמְדִינָה פּוֹרַחַת
לְאֻמָּה נִצַּחַת
פֹּה נָקִימָה יַחַד
בַּיִת לִבְנֵי עַם עוֹלָם.
וּמְדִינָה פּוֹרַחַת
לְאֻמָּה נִצַּחַת
פֹּה נָקִימָה יַחַד
בַּיִת לִבְנֵי עַם עוֹלָם.




גרסת המקור (משה ביק, יידיש)

מיר וועלן בויען, בויען אלץ בויען
ווייל אייגנאונזער איז אונז די ערד.
מיר וועלן בויען, בויען אלץ בויען
דאס איז פון דורות געווונטשט און באגערט.
מיר וועלן בויען - אקעגען די צושטערער
מיר וועלן בויען - מיר בויער זענען מערער.
דורות אומגעבראכטע
קראפט דורך גוואלט פארשמאכטע
האפנונג ניט דערדאכטע
האבן אין אונז זיך צעבלענדט
מיט פרייע הענט
געניטע הענט
זיי האבן וואגונג, מוט אין זיך דערקענט.

מיר גייען אלע וויפיל מיר זענען,
און זענען זענען מיר גאר א סך.
מיר גייען אלע וויפיל מיר זענען,
דער וווט פון דורות באגלייט אונז אין שליאך.
מיר גייען אלע - ווייל אלע זענ'מיר פענער,
מיר זענען אלע פון פרייליד שטאלצע טענער.
לידער ניט געזינגטע
פריידן ניט דערקלינגטע
ווונטשן ניט באצווינגטע
יוירן אין אונזער געמיט.
מיט פרייע טריט
מיט שטאלצע טריט
צו זון פון לעבן וייעם אויפגעבליט.


 פרטים נוספים
ביצוע: מקהלה ותזמורת צה''ל
מקור: שירי צבא, הד ארצי AN43-40

תזמורת צה"ל עם מקהלת "ירושלים"
מנצח: רב-סרן שלום רונלי (ריקליס)



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת צדיקוב
שנת הקלטה: 9.12.1951

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת המחנות העולים
שנת הקלטה: 28.2.52

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת ילדי מחנות באוסטריה
עיבוד: דומר

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: רגינה חומסקה בן-אמיתי
שנת הקלטה: 1961
מקור: התקליט Regina Chomska – Exodus to the World, Israeli Marching & Love Songs מס' F2-132 בחברת MGM

בליווי מקהלה ותזמורת



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ריצ'רד אינגר

 תודה לאבי תדמור על ההקלטה



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: אברהם וילקומירסקי
שנת הקלטה: 3.5.1953

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 7
יד בן-צבי, ירושלים, 01.08.08
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ילדי כפר-עציון
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על ההקלטה בכפר עציון ניתן לקרוא ברשומה הזו שהתפרסמה תחת פינת החינוך.



פתיחה בנגן חיצוני
על השיר
על תאריך הכתיבה נמסרו עדויות שונות ולא תואמות:
 
על פי אליהו הכהן, משה ביק החל לכתוב אותו בשלהי שנות השלושים למאה שעברה, בתקופת התיישבות 'חומה ומגדל' (אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - ארץ נולדת: 60 למדינת ישראל, 2008 ע' 157).
 
לפי מידע המתועד בכרטסת מאיר נוי מפי משה ביק עצמו:
נכתב על ידי משה ביק בדרך לכנס המחולות בדליה, כנראה ב-1938, כשנסע עם אברהם לוינסון (שתרגם לו את המילים), בשעת נסיעה באוטובוס.
עדות משה ביק לציפי פליישר "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" (1964), עמ' 306:
זה היה בשנת 1928. חיברתי את השיר... את המנגינה עם המלים. זה היה - תאומים, שהטכסט נולד יחד עם המנגינה. דרך אגב, הטכסט חיברתי ביידיש. אחר כך תרגם לי את השיר אפרים טרוכה (דרור). אבל כאשר מסרתי את השיר לישעיהו שפירא, שהוא עכשיו ד"ר שפירא, אחד ממנהלי קול ישראל, והוא אז עבד בקשר הדוק עם אברהם לוינסון, שעמד בראש המרכז לתרבות, הוא מסר לאברהם לוינסון את השיר במקור יידיש, ולוינסון תרגם את השיר מצידו, וד"ר שפירא הדפיס את השיר בחוברת שהוא הוציא, "מזמור לחייל", גם זה בפעם הראשונה... מבלי לציין שהטכסט הוא שלי ולוינסון רק תרגם את הטכסט. משום כך תרגומו של לוינסון חדר לקהל ותרגומו של אפרים דרור נשאר רק אצלי. ומעניין שהשיר הזה עשה את שליחותו במאבק היישוב. אני זוכר עד היום איך שנערים ונערות נהרו לחופי חיפה בימי דמונסטרציות, ואני זוכר איך שפה נפלו בנים ובנות - עם השיר הזה בפה".
 
בכמה מקורות מופיע מחבר הטקסט המקורי כ"בנעם" - כינוי של משה ביק.
 
עודד ברונשטיין מספר:
"השיר הושר לראשונה ע"י מקהלת הפועלים של קריית חיים וחיפה בהדרכתו ובניצוחו של מייסד המקהלה, משה ביק."
 
השורה הפותחת שימשה כאתחלתא לשיר המחאה "ערבי נשאר ערבי" מאת יונתן גפן. הטקסט נדפס בעיתון "הארץ" ב21.5.1976. ראו את גזיר העיתון מודבק במחברת מס' 7 של שירים בלי תווים באוסף מאיר נוי, עמ' 120 (עמ' 127 בקובץ הסרוק). נוי רשם כי השיר הולחן בידי דני ליטני.

 

ביצועים נוספים:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים

לחצו להגדלה

תיווי: הלל אילת
תגיות

שירי מולדת   מקהלות   יום העצמאות   שירים מתורגמים   שירים קאנוניים   כ"ט בנובמבר   שירי זעם  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם