לתמונת אמא

העתקת מילות השיר

תְּמוּנָתֵךְ כֹּה שְׁלֵוָה – אַתְּ אַחֶרֶת: קְצָת גֵּאָה וּנְבוֹכָה עַל שֶׁאַתְּ – אִמִּי. מְלַוָּה בְּדִמְעָה וּבְחִיוּךְ מְוַתֶּרֶת וּמֵעוֹלָם אֵינֵךְ שׁוֹאֶלֶת: "מִי?" לֹא תָּמַהְתְּ, לֹא רָגַזְתְּ, עֵת בָּאתִי אֵלַיִךְ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ וְאָמַרְתִי "תְּנִי!" אֶת הַכֹּל הֵבֵאת לִי בְּמוֹ יָדַיִךְ רַק מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי – אֲנִי. וְיוֹתֵר מִמֶּנִי אַתְּ הַיּוֹם זוֹכֶרֶת אֶת יְגוֹן-יַלְדוּתִי, וְנַפְשֵׁךְ כְּבָר פָּתְרָה: עֵת תָּבוֹא אֵלַיִךְ הַבַּת הַבּוֹגֶרֶת, הִיא תָּבִיא אֶת יֵאוּשׁ תּוּגָתָהּ שֶׁבָּגְרָה. כֵּן. אָבוֹא רְצוּצָה וְלֹא אֶשְׁאַל לִשְׁלוֹמֵךְ. לֹא אֶבְכֶּה בְּחֵיקֵךְ, לֹא אֶלְחַשׁ: "אִמִּי!" אַתְּ תֵּדְעִי: זֶה שֶׁעֲזָבַנִי הָיָה לִי יָקָר מִמֵּךְ וְלֹא תִשְׁאָלִינִי: "מִי?"תמונתך כה שלווה את אחרת קצת גאה ונבוכה על שאת אמי מלווה בדמעה ובחיוך מוותרת ומעולם אינך שואלת מי לא תמהת לא רגזת עת באתי אלייך מדי יום ביומו ואמרתי תני את הכול הבאת לי במו ידיך רק מפני שאני אני ויותר ממני את היום זוכרת את יגון ילדותי ונפשך כבר פתרה עת תבוא אלייך הבת הבוגרת היא תביא את ייאוש תוגתה שבגרה כן אבוא רצוצה ולא אשאל לשלומך לא אבכה בחיקך לא אלחש אמי את תדעי זה שעזבני היה לי יקר ממך ולא תשאליני מי
מילים: לאה גולדברג
לחן: פאול בן-חיים
כתיבה: 1933

תְּמוּנָתֵךְ כֹּה שְׁלֵוָה – אַתְּ אַחֶרֶת:
קְצָת גֵּאָה וּנְבוֹכָה עַל שֶׁאַתְּ – אִמִּי.
מְלַוָּה בְּדִמְעָה וּבְחִיוּךְ מְוַתֶּרֶת
וּמֵעוֹלָם אֵינֵךְ שׁוֹאֶלֶת: "מִי?"

לֹא תָּמַהְתְּ, לֹא רָגַזְתְּ, עֵת בָּאתִי אֵלַיִךְ
מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ וְאָמַרְתִי "תְּנִי!"
אֶת הַכֹּל הֵבֵאת לִי בְּמוֹ יָדַיִךְ
רַק מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי – אֲנִי.

וְיוֹתֵר מִמֶּנִי אַתְּ הַיּוֹם זוֹכֶרֶת
אֶת יְגוֹן-יַלְדוּתִי, וְנַפְשֵׁךְ כְּבָר פָּתְרָה:
עֵת תָּבוֹא אֵלַיִךְ הַבַּת הַבּוֹגֶרֶת,
הִיא תָּבִיא אֶת יֵאוּשׁ תּוּגָתָהּ שֶׁבָּגְרָה.

כֵּן. אָבוֹא רְצוּצָה וְלֹא אֶשְׁאַל לִשְׁלוֹמֵךְ.
לֹא אֶבְכֶּה בְּחֵיקֵךְ, לֹא אֶלְחַשׁ: "אִמִּי!"
אַתְּ תֵּדְעִי:
זֶה שֶׁעֲזָבַנִי הָיָה לִי יָקָר מִמֵּךְ
וְלֹא תִשְׁאָלִינִי: "מִי?"
תמונתך כה שלווה את אחרת
קצת גאה ונבוכה על שאת אמי
מלווה בדמעה ובחיוך מוותרת
ומעולם אינך שואלת מי

לא תמהת לא רגזת עת באתי אלייך
מדי יום ביומו ואמרתי תני
את הכול הבאת לי במו ידיך
רק מפני שאני אני

ויותר ממני את היום זוכרת
את יגון ילדותי ונפשך כבר פתרה
עת תבוא אלייך הבת הבוגרת
היא תביא את ייאוש תוגתה שבגרה

כן אבוא רצוצה ולא אשאל לשלומך
לא אבכה בחיקך לא אלחש אמי
את תדעי
זה שעזבני היה לי יקר ממך
ולא תשאליני מי



ביצוע:

 

בטי פוגל רוגוף 
הקלטות נוספות

על השיר

המילים נדפסו בכתב העת "טורים" בתאריך 4.8.1933, עמ' 3. השיר כונס בספרה של גולדברג "טבעות עשן" בשנת 1935 ונכלל במהדורת שיריה, כרך א, עמ' 32. תודה לפרופ' גדעון טיקוצקי על המידע.

בשנות השבעים הלחין את השיר הלחנה פופולרית דני ליטני ושרה צילה דגן.

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מילים  


מתוך: "טורים" 4.8.1933 עמוד 3
תגיות




עדכון אחרון: 06.10.2021 14:26:17


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: