|
 |
 |
 |
במחרשתי
|
 |
בְּמַחֲרַשְׁתִּי
כָּל אָשְׁרִי יָרַשְׁתִּי
אֶרְאֶה חַיִּים טוֹבִים
וְלֹא אֶחְסַר מַה בָּהּ;
וּבְקוּמִי מִשְּׁנָתִי
לֹא תָּבוֹא דַּאֲגָתִי
לְבַקֵּשׁ אֶת מִחְיָתִי
עַל צָרְכֵי יוֹם הַבָּא.
לַחֹרֶף מוּכָן כְּבָר,
הָאָסָם מָלֵא בָּר,
קָצְרוּ יָדַי וְלֹא זָר,
עַל אֶרֶץ רַבָּה.
בְּעֹשֶׁר
מִי יִחְיֶה בְּיֹשֶׁר
חַיֵּי שַׁלְוַת הַשְׁקֵט
כָּמוֹנִי – הָאִכָּר?
בְּתֵת יָהּ גִּשְׁמֵי בְּרָכָה,
מָלֵאתִי הַצְלָחָה,
אֲלֻמּוֹתַי אוֹלִיכָה
לְהַחֲיוֹת עוֹלָם בַּבָּר:
כַּסּוֹחֵר, כֶּחָרָשׁ,
כַּמַּלָּח, כַּפָּרָשׁ,
יַחְדָּו עָשִׁיר וָרָשׁ –
וְכַסְפִּי יָשָׁר.במחרשתי
כל אושרי ירשתי
אראה חיים טובים
ולא אחסר מה בה;
ובקומי משנתי
לא תבוא דאגתי
לבקש את מחייתי
על צורכי יום הבא.
לחורף מוכן כבר,
האסם מלא בר,
קצרו ידיי ולא זר,
על ארץ רבה.
בעושר
מי יחיה ביושר
חיי שלות השקט
כמוני – האיכר?
בתת יה גשמי ברכה,
מלאתי הצלחה,
אלומותיי אוליכה
להחיות עולם בבר:
כסוחר, כחרש,
כמלח, כפרש,
יחדיו עשיר ורש –
וכספי ישר.
|
|
מילים: אליקום צונזר תרגום/נוסח עברי: נח שפירא לחן: אליקום צונזר כתיבה: 1888
|
בְּמַחֲרַשְׁתִּי כָּל אָשְׁרִי יָרַשְׁתִּי אֶרְאֶה חַיִּים טוֹבִים וְלֹא אֶחְסַר מַה בָּהּ;
וּבְקוּמִי מִשְּׁנָתִי לֹא תָּבוֹא דַּאֲגָתִי לְבַקֵּשׁ אֶת מִחְיָתִי עַל צָרְכֵי יוֹם הַבָּא.
לַחֹרֶף מוּכָן כְּבָר, הָאָסָם מָלֵא בָּר, קָצְרוּ יָדַי וְלֹא זָר, עַל אֶרֶץ רַבָּה.
בְּעֹשֶׁר מִי יִחְיֶה בְּיֹשֶׁר חַיֵּי שַׁלְוַת הַשְׁקֵט כָּמוֹנִי – הָאִכָּר?
בְּתֵת יָהּ גִּשְׁמֵי בְּרָכָה, מָלֵאתִי הַצְלָחָה, אֲלֻמּוֹתַי אוֹלִיכָה לְהַחֲיוֹת עוֹלָם בַּבָּר:
כַּסּוֹחֵר, כֶּחָרָשׁ, כַּמַּלָּח, כַּפָּרָשׁ, יַחְדָּו עָשִׁיר וָרָשׁ – וְכַסְפִּי יָשָׁר. במחרשתי כל אושרי ירשתי אראה חיים טובים ולא אחסר מה בה;
ובקומי משנתי לא תבוא דאגתי לבקש את מחייתי על צורכי יום הבא.
לחורף מוכן כבר, האסם מלא בר, קצרו ידיי ולא זר, על ארץ רבה.
בעושר מי יחיה ביושר חיי שלות השקט כמוני – האיכר?
בתת יה גשמי ברכה, מלאתי הצלחה, אלומותיי אוליכה להחיות עולם בבר:
כסוחר, כחרש, כמלח, כפרש, יחדיו עשיר ורש – וכספי ישר.
פרטים נוספים
|
גרסת "כינור ציון"
|
א. בְּמַחֲרַשְׁתִּי כָּל אָשְׁרִי יָרַשְׁתִּי, אֶרְאֶה חַיִּים טוֹבִים וְלֹא אֶחְסַר מָה, בָּהּ.
וּבְקוּמִי מִשְּׁנָתִי לֹא תָבֹא דַאֲגָתִי לְבַקֵּשׁ אֶת מִחְיָתִי עַל צָרְכֵי יוֹם הַבָּא.
לַחֹרֶף מוּכָן כְּבָר הָאֹסֶם מָלֵא בָר, קָצְרוּ יָדַי וְלֹא זָר פֹּה עַל אֶרֶץ רַבָּה,
ב. בָּעֹשֶׁר מִי יִחְיֶה בְיֹשֶׁר חַיֵּי שַׁלְוַת הַשְׁקֵט כָּמֹנִי – הָאִכָּר?
בְּתֵת יָהּ גִּשְׁמֵי בְרָכָה, מָלֵאתִי הַצְלָחָה אֲלֻמּוֹתַי אוֹלִיכָה לְהַחֲיוֹת עוֹלָם בַּבָּר.
כַּסּוֹחֵר כֶּחָרָשׁ, כַּמַּלָּח, כַּפָּרָשׁ, יַחַד עָשִׁיר וָרָשׁ וְכַסְפִּי נָקִי וְיָשָׁר.
ג. עַל הָרוֹכֵל לְהַאֲמִין לְכָל נוֹכֵל, לְהִתְחָרוֹת, לְהִשְׂתַּכֵּר כִּי אִם עַל לֶחֶם צַר.
מִתַּשְׁלוּמֵי פֵרָעוֹן הוּא מֻכֶּה בְשִׁגָּעוֹן וְסוֹפוֹ עוֹד לְדֵרָאוֹן כִּי יֹאכַל גַּם חֵיל זָר.
אֲנִי רָחוֹק מִקְּרוֹבוֹת מֵעֲרֹךְ סִפְרֵי-חוֹבוֹת, מִתַּשְׁלוּמֵי טוֹבוֹת – הֲלֹא יָדַי עוֹשׂוֹת בָּר.
ד. בַּעַל מַרְזֵחַ יִשָּׂא מִכָּל קֵרֵחַ, מִכָּל שׁוֹתֶה שִׁכּוֹר כַּעַס וּמַכְאוֹבִים.
וְאַחַר תַּשְׁלוּמֵי מַס וּלְשַׂר הַמַּשְׁקִים פְּרָס לוּ רַק גֵּרָה אַחַת תִּשָּׁאֵר מֵהַסּוֹבְאִים.
אֲנִי מִכָּל זֶה חָפְשִׁי, מַס לֹא תֵדַע נַפְשִׁי, קִמְחִי, צַמְרִי, דִּבְשִׁי – לִי הֵם כָּל הַטּוֹבִים.
ה. לְמַזָּלִי, אִם עוֹד יֶלֶד בָּא לִי יִרְוַח לִי עוֹד יוֹתֵר וְאֶקְנֶה עוֹד נַחֲלָה.
בָּעִיר כִּי יִרְבּוּ בָנִים הֵם לְהוֹרָם כַּאֲבָנִים, וְכִי יִגְדְּלוּ בַשָּׁנִים יוֹסִיפוּ לוֹ מַחֲלָה.–
אַךְ לִי הֵם נוֹלָדִים לַעֲבֹד כַּעֲבָדִים, וְכָל אַחַד הַיְּלָדִים לְרַוְחָתִי בָּא, אַךְ לָהּ.
ו. מִמּוֹתָרוֹת אֵין לִי כָל צָרוֹת כִּלְשֹׁכְנֵי עִיר וָעִיר בְּעֵמֶק הַבָּכָא.
שְׂמִיכָתִי זֹאת הַבִּיטָה תִּצְלַח לִי לִשְׁמִטָּה וּלְפִי זֹאת הַשִּׁטָּה תְּחִי כָּל הַמִּשְׁפָּחָה.
הַתַּרְנְגוֹל מְקִימִי שֶׁמֶשׁ מוֹרֵה יוֹמִי, וְהַמַּגָּל מְרִימִי עַל בָּמֳתֵי הַצְלָחָה.
ז. רַעֲיָתִי עוֹמֶדֶת לְעֶזְרָתִי בְּלִי שְׁפָחוֹת זוֹלֵלוֹת הִיא גְבֶרֶת מְאֹד נַעֲלָה!
לֹא תִּתְאַו לִרְדִידִים, לִצְעָדוֹת* וְלִצְמִידִים, לָשׂוּחַ עִם יְדִידִים.– בֶּטַח בָּהּ לֵב בַּעֲלָהּ!
בְּבֵיתִי מִתְעַסֶּקֶת, לְבָנַי הִיא מֵינֶקֶת, וְהִיא בְּרִיאָה מוּצֶקֶת וְרַק שִׂמְחָה וְצַהֲלָה!
ח. אֶת בִּתִּי הֵן טוֹב לִי תִּתִּי, לְאִישׁ עוֹבֵד יָשָׁר בְּלִי מֹהַר וְנָדָן.
בָּעִיר, רְאוּ, הַכַּלּוֹת: כָּל הוֹן הוֹרָן מְבַלּוֹת וּמִבַּיִת שׁוֹאֲלוֹת כָּל-אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדָן.
לִבְנוֹתַי אֶמְצָא חִישׁ בִּמְקוֹם מוֹשָׁבִי אִישׁ וְנָדָן עֵז עִם תַּיִשׁ,– אֹשֶׁר נִצְחִי בַעֲדָן!
ט. וְעַל כָּכָה יְהִי זִכְרָם לִבְרָכָה – כָּל-הַשָּׁבִים לְצִיּוֹן וַהֲרִיסוֹתֶיהָ בּוֹנִים,
גַּם בְּרָכָה, אֱלֹהֵינוּ אֶת תּוֹמְכֵי פֹעֲלֵנוּ וְעוֹזְרֵי מוֹשְׁבוֹתֵינוּ "זְרֻבָּבֶלִים הָאַחֲרוֹנִים"!
וְכַאֲשֶׁר הַמּוֹשָׁבוֹת תַּעֲלֶינֶה לִרְבָבוֹת, יַכִּירוּ הַלְבָבוֹת אֶת אֵלֶּה הַגְּאוֹנִים. א במחרשתי כל אשרי ירשתי אראה חיים טובים ולא אחסר מה בה
ובקומי משנתי לא תבוא דאגתי לבקש את מחייתי על צרכי יום הבא
לחורף מוכן כבר האוסם מלא בר קצרו ידי ולא זר פה על ארץ רבה ב בעושר מי יחיה ביושר חיי שלות השקט כמוני האיכר
בתת יה גשמי ברכה מלאתי הצלחה אלומותי אוליכה להחיות עולם בבר
כסוחר כחרש כמלח כפרש יחד עשיר ורש וכספי נקי וישר
ג על הרוכל להאמין לכל נוכל להתחרות להשתכר כי אם על לחם צר
מתשלומי פרעון הוא מוכה בשיגעון וסופו עוד לדראון כי יאכל גם חיל זר
אני רחוק מקרובות מערוך ספרי חובות מתשלומי טובות הלוא ידי עושות בר
ד בעל מרזח יישא מיכל קרח מכל שותה שיכור כעס ומכאובים
ואחר תשלומי מס ולשר המשקים פרס לו רק גרה אחת תישאר מהסובאים
אני מיכל זה חפשי מס לא תדע נפשי קמחי צמרי דבשי לי הם כל הטובים
ה למזלי אם עוד ילד בא לי ירווח לי עוד יותר ואקנה עוד נחלה
בעיר כי ירבו בנים הם להורם כאבנים וכי יגדלו בשנים יוסיפו לו מחלה
אך לי הם נולדים לעבוד כעבדים וכל אחד הילדים לרווחתי בא אך לה
ו ממותרות אין לי כל צרות כלשוכני עיר ועיר בעמק הבכא
שמיכתי זאת הביטה תצלח לי לשמיטה ולפי זאת השיטה תחי כל המשפחה
התרנגול מקימי שמש מורה יומי והמגל מרימי על במותי הצלחה
ז רעייתי עומדת לעזרתי בלי שפחות זוללות היא גברת מאוד נעלה
לא תתאו לרדידים לצעדות* ולצמידים לשוח עם ידידים בטח בה לב בעלה
בביתי מתעסקת לבני היא מינקת והיא בריאה מוצקת ורק שמחה וצהלה
ח את ביתי הן טוב לי תיתי לאיש עובד ישר בלי מוהר ונדן
בעיר ראו הכלות כל הון הורן מבלות ומביית שואלות כל אשר תמצא ידן
לבנותיי אמצא חיש במקום מושבי איש ונדן עז עם תייש אושר נצחי בעדן
ט ועל ככה יהי זכרם לברכה כל השבים לציון והריסותיה בונים
גם ברכה אלוהינו את תומכי פועלנו ועוזרי מושבותינו זרובבלים האחרונים
וכאשר המושבות תעלינה לרבבות יכירו הלבבות את אלה הגאונים
פרטים נוספים
הופיע בספר/חוברת "כינור ציון"
על הגרסה: נוסח הטקסט זהה ב"שירי עם ציון" (1895) ולוח ארץ ישראל לשנת תרס"א (תר"ס 1900).
*כנראה שהכוונה ל"אֶצְעָדוֹת" = תכשיטים.
הגרסה הועתקה מ"כינור ציון" במדויק, לרבות סימני פיסוק וסימני ניקוד. כותרת השיר בשירון:
הַמַּחֲרֶשֶׁת
או
הָאִּכָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
(לשורר בנגון "די סאכע" של המחבר בזרגון)
|
יידיש
|
די סאָכע
אין סאָכע ליגט די מזל־ברכה, דער וואַרער גליק פֿון לעבן, קיין זאַך מיר ניט פֿעלט! עס קומט דער פֿרימאָרגן, איך דאַרף ניט לײַען, באָרגן, דער מוח דאַרף ניט זאָרגן אויף טאָג־הוצאָות, געלט. ס'איז אָנגעגרייט אויף ווינטער אַ זאַסיק אַ געזונטער, איז זיי, איך שנײַד גאַנץ מונטער — פֿרײַ אין גאָטעס וועלט…
פֿון רײַכן ווער קען זיך צו מיר גלײַכן? ווער לעבט רויִק, גליקלעך ווי איך, פּויער אין פֿעלד? גיט נאָר גאָט דעם רעגן, פֿיל איך גליק און זעגן, איך פֿיר שוין סנאָפּעס־וועגן, חיונה פֿאַר דער וועלט. איך טו לײַט ערנערן, מאַרקלײַט און שפּײַכלערן, שיפֿערס, קאָמיסיאָנערן — און כּשר איז מײַן געלט…
[…]
בענטשן זאָל נאָר גאָט די מענטשן, וועלכע שטיצן ציון, צוריק דאָס לאַנד באַנײַט! בענטש נאָר, גאָט, די ריצער, די קאָלאָניען־באַשיצער, די אַרבעטער־שטיצער — די זרבבֿלס פֿון דער צײַט. ווען פֿון די קאָלאָניען וועט ווערן מיליאָנען, וועט ציון ערשט דערמאָנען אָט דיזע גרויסע לײַט!
פרטים נוספים
|
נוסח חנה וייס
|
בַּמָּה חָרַשְׁתִּי כָּל אָשְׁרִי יָרַשְׁתִּי במה חרשתי כל אושרי ירשתי
פרטים נוספים
על הגרסה: לפי הקלטה בבית הספרים הלאומי
|
|
 |
ביצוע: תלמידי המגמה למוסיקה בתיכון ברנקו וייס במזכרת בתיה עיבוד: בני וילנר שנת הקלטה: 2014
שירה: איתמר בן ארוש
קולות: בני וילנר ורון חצור
סקסופונים: רן אוזבכר ורתם ברלינר
גיטרה: רן שועה
בס: רון חצור
תופים: עידו טפר
הקלטה ומיקס: אולפני המקלט, חולון
ההקלטה זו נערכה במסגרת פרויקט לכבוד 130 שנה למושבה מזכרת בתיה.

|
|
 |
הקלטות נוספות
|
 |
ביצוע: חבורת רנניםעיבוד: גיל אלדמעשנת הקלטה: 1963 ליווי: חמישיית גלבוע
מתוך המופע "אנו נהיה הראשונים - שירי העליות הראשונות", יום העצמאות תשכ"ג
ביצוע: מקהלת קול ישראלעיבוד: יצחק אדלשנת הקלטה: 1962 עיבודו של אדל למקהלה בשלושה קולות שווים בהתאמה להגייה ספרדית ככל שהדבר ניתן. העיבוד נדפס בספרו של אדל "לשוננו רינה: 50 שירי מקהלה לקולות שווים", עמ' 31 - 33.
הביצוע אטי במיוחד.
ביצוע: המזל של ג'קיעיבוד: אלון אוחנהשנת הקלטה: 2016 נכלל בתקליטור: מתיישבים ושרים
ביצוע: מקהלת חברת הנוער השומר הצעירעיבוד: יצחק אדלשנת הקלטה: 1963 מקור: המופע "אנו עולים ושרים", היכל התרבות, תל אביב עיבודו של אדל (אותו עיבוד ששרה מקהלת קול ישראל) בתוספת הרכב כלי.
ביצוע: מקהלת המיולהעיבוד: יצחק אדלשנת הקלטה: 2007 מקור: ערב ליצחק אדל ניצוח: רחל כוכבי-לוונטר
באדיבות מקהלת המיולה והמדרשה למוזיקה של מכללת לווינסקי.
העיבוד הוא אותו עיבוד ששרה מקהלת קול ישראל. מבוצע רק הבית הראשון פעמיים, פעם ראשונה בהגייה אשכנזית ופעם שנייה כפי שהותאם העיבוד בהגייה ספרדית.
ביצוע: מקהלת הפועלים תל-אביבעיבוד: יצחק אדלשנת הקלטה: 5.2.1955 מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית.
עיבודו של אדל (אותו עיבוד ששרה מקהלת קול ישראל) בתוספת תמיכה בלבד בפסנתר.
ביצוע: מקהלת קיבוץ איילת השחרעיבוד: יחזקאל בראוןשנת הקלטה: 1966 מקור: הקלטה מקומית בוצע במסגרת חיזיון אורקולי שנערך בשנת היובל לקיבוץ בהשתתפות כל ילדי ובוגרי הקיבוץ.
ביצוע: חבורת שהםשנת הקלטה: 2009 נכלל בתקליטור: ציון חמדתיסולן: אבאל'ה פורמן
ביצוע: רות גורדון, יהודית דורון, ימימה טשרנוביץ' - אבידר, נחמה מיוחס (זילברשטיין)שנת הקלטה: 27.10.1990 מקור: הספרייה הלאומיתפרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
ביצוע: משה חבצלתשנת הקלטה: 8.5.1970 מקור: הספרייה הלאומיתפרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
ביצוע: צאצאי מייסדי רחובותשנת הקלטה: 2005 מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"
ביצוע: זמרשת, משתתפי האירועשנת הקלטה: 2007 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת הוקלט במכשיר הקלטה ביתי באירוע זמרשת מס' 1, שהתקיים במועצה מקומית אזור, ב-9 בנובמבר 2007.
הובלת שירה וגיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
ביצוע: ילדי כפר-עציוןשנת הקלטה: 2008 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת על ההקלטה בכפר עציון ניתן לקרוא ברשומה הזו שהתפרסמה תחת פינת החינוך.
ביצוע: תזמורת הבריגדה הארטילרית השלושים של צבא הצאר שנת הקלטה: 1910 מקור: תקליט שיצא בווילנה הביצוע מכיל "מחרוזת נעימות מזרחיות", כאשר "במחרשתי" היא הנעימה האחרונה בתזמון 2:02. (תודה לצבי (גרימי) גלעד על איתור הביצוע)
 |
על השיר
|
 |
צונזר הקדיש את השיר לאנשי המושבות: "אשר יושר בפי איכרי הארץ הקדושה". במקומות שונים נכתב כי השיר הוקדש לביל"ויים, אולם כנראה שמדובר בבלבול שנעשה עם "שיבת ציון" (ר' שם דברי אליהו הכהן).
קראו על השיר בתרגום זה בהרחבה במאמרו של אליהו הכהן "שירי הזמר העבריים של אליקום צונזר: 'בְּמַחֲרַשְׁתִּי כָּל אָשְׁרִי יָרַשְׁתִּי' (ב)" בבלוג של דוד אסף "עונג שבת", 25.5.2018. אליהו מביא שם גם את הפרסום הראשון של התרגום, מתוך שירונו של מנשה מאירוביץ "שירי עם ציון" (1895). המילים שבו ונדפסו ב"לוח ארץ ישראל לשנת תרס"א" (יצא לאור בשנת תר"ס 1900), עמ' 19 - 21 בחלק הספרותי (עמ' 55 - 56 בקובץ הסרוק). לאחר מילות השיר כתוב שם: "את השירה הזאת ועוד שירי ציון ידועים שרו כל העולים בהתפעלות נמרצה עד בואם הקרוב להמושבה [פתח תקווה]".
מספרת יעל סגל:
בספר "הנדיב הלא ידוע" (גרשון גרא, הוצאת מודן) מסופר על יצחק לייב גולדברג, איש רב פעלים, ממייסדי אגודת "אוהבי ציון" בווילנה. בביתו התקיימו הפגישות של אוהבי ציון, בהן השתתף אליקום צונזער, ועל שולחן הדיונים שם חיבר צונזר את השירים "מה זאת עיני תראינה" [לפי גרסה אחרת נכתב לביל"ויים ב-1882 - ראו שם] ו"המחרשה", הידוע במילותיו הפותחות "במחרשתי". אנשי המושבות העדיפו את הגרסה של בר-נש (נוח שפירא), וזו הגרסה שהושרה לכבודו של גולדברג, כשביקר ברחובות ב-1895, על פי גרא.
כמו כן, לפי דבריו של גרא, צונזר ביקש וקיבל את רשות "אוהבי ציון" לשיר את השיר בכל פעם שהיה כינוס חשוב.אגב, צונזר מעולם לא עלה לארץ ישראל; הוא היגר לארה"ב ונפטר שם ב-1913.
עוד על השיר:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
 |
תווים
|
 |
 |
תגיות
|
 |
העלייה הראשונה
 
מקהלות
 
שירים מתורגמים
 
שירים קאנוניים
 
|

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם
|
 |
|