שיר הגננים

שִׂים שָׁלוֹם לָאִילָן הַנּוֹתֵן לִי טוּבוֹ וֶהֱיֵה לוֹ מָגֵן מִבָּרָד וּמִסַּעַר! אַל תָּבוֹא מַגֵּפָה, מִלְחָמָה אַל תָּבוֹא לְשַׁסֵּעַ אוֹתִי וְאֶת בְּנִי הַנַּעַר. הַקָּטָן בָּאָדָם מַה תִּרְצֶה וְתִשְׁאַל? – רַק חוֹמַת עֲבוֹדָה וְצֵל גַּג מֵעָלֶיךָ! שֶׁתִּשָּׂא בְּרָצוֹן אֶת הַרְבֵּה הֶעָמָל וְתֹאכַל בִּמְנוּחָה אֶת מְעַט הַלֶּחֶם. לְכִבְשַׂת הֶעָנִי, לְבֵיתוֹ וְלַגַּן שִׂים שָׁלוֹם מִשּׁוֹדֵד וּמִזְּאֵב טוֹרֵף טֶרֶף! כֹּחַ תֵּן וּבִינָה לָאָדָם הַקָּטָן לַעֲמֹד מוּל נוֹשְׂאֵי הַנִּצּוּל וְהַחֶרֶב.שים שלום לאילן הנותן לי טובו ואהיה לו מגן מברד ומסער. אל תבוא מגפה, מלחמה אל תבוא לשסע אותי ואת בני הנער. הקטן באדם מה תרצה, מה תשאל? – רק חומת עבודה וצל גג מעליך, שתישא ברצון את הרבה העמל ותאכל במנוחה את מעט הלחם. לכבשת העני, לביתו ולגן שים שלום משודד ומזאב טורף טרף. כוח תן ובינה לאדם הקטן לעמוד מול נושאי הניצול והחרב.

מספר אלישע פורת:

השיר הושר בתנועת "השומר הצעיר".

שטפן (סטפן) וולפה, דוד רחוק של המלחין מיכאל וולפה איש שדה בוקר, היה בעל השקפות שמאליות אדוקות. הוא לא נקלט בארץ וירד לארה"ב. שם הוא זוכה בשנים האחרונות להתעניינות מחודשת ביצירותיו. ליפשיץ וּוולפה היו קרובים מאד, מסתבר, בהשקפת העולם שלהם, שהולידה בין השאר גם את הזמר הזה.

השיר המולחן נדפס לראשונה, ללא ציון שם המתרגם, כבלדה השלישית מתוך ארבע בחוברת "ארבע בלדות למקהלה מעורבת", ירושלים 1938. והובא בשנית, עם ציון שמו של נתן אלתרמן כמתרגם, בחוברת "השומר הצעיר", ב"דפים לספרות", 16 במאי 1940.

קראו עוד על השיר בדבריהם של אלישע פורת ואליהו הכהן.

מקור: "זמר לנו", הסתדרות השומר הצעיר - עשרים שנה בארץ, [1949], עמוד 35