הקטן
גופן
הגדל
גופן
העבר אין
העבר אין העתיד עדיין וההווה כהרף עין אם כן דאגה מניין?
מילים: זליגמן הלוי אולמא גינצבורג
לחן: עממי חסידי

העבר אין
העתיד עדיין
וההווה כהרף עין
אם כן דאגה מניין?


 פרטים נוספים


הנוסח העברי מתוך "פלא יועץ"

העבר אין
העתיד עדיין
דאגה מניין?
קום שתה יין


 פרטים נוספים


אוקראינית בתעתיק עברי

ניֶע זשוּריצי כלאָפּצי
טשטאָ איס נאַמי בּוּדיעֶט
מי פּאַיעֶדעֶם דאָ קאַרטשאַנקע
טאַם אי וואָדקאַ בּוּדיעֶט


 פרטים נוספים


תרגום מילולי מאוקראינית

אל תתייאשו חבריא
מה יהיה איתנו
אנחנו נגיע לפונדק
ושם יהיה משקה


 פרטים נוספים


יידיש

ס'איז ניטא קיין נעכטן
ס'איז ניטא קיין מארגן
ס'איז נאר דו א- ביסעלע היינט
לומיר נישט פאר זורגן


 פרטים נוספים


תרגום מילולי מיידיש

אין אתמול
אין מחר
יש רק מעט מהיום
הבה ולא נדאג


על השיר

 המילים הן פתגם שעלה על הכתב לראשונה ב"ספר מראה המוסר" (דער צוכט שפיגל). הדפסתו הראשונה היתה בשנת תע"ו (1716) אך לפי אנציקלופדיית Yivo הספר כבר משנת 1678. הפתגם יוחס במקומות שונים לשל"ה (ישעיה הלוי הורוביץ), לאברהם אבן עזרא, לידעיה הפניני ועוד, אך הביבליוגרף שמואל אשכנזי שחקר את הנושא ביסודיות לא מצא את הפתגם בכתביהם, אף כי הרעיון שמאחורי הפתגם נמצא גם במקורות קדומים יותר. לקריאה נוספת ראו בספרו אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, כרך א', עמ' 290 עד 298. תודה לשמואל אברהם תפילינסקי על ההפניה.

יש שתי עדויות על כך שהשיר זומר: חיים ברוידא, "קורות קבוצה אחת" בתוך ספר העלייה השלישית, עמ' 543, מביא את המילים וכותב עליהן כי "היה פה הרב [ישעיהו] שפירא [האדמו"ר החלוץ. זמרשת]. למדנו מפיו פזמון יפה המושר בפינו לעתים קרובות, להפגת צער הקליטה במקום". במקור אחר, הרב חיים קנייבסקי ענה לשאלת צבי יברוב על הטקסט הזה "מהו המקור של המאמר שהיו שרים בנובהרדוק" (דרך שיחה - תשובות הגר"ח קנייבסקי, עמ' ז, מצוטט אצל שמואל אשכנזי, עמ' 292). קנייבסקי זיהה את המקור ב"פלא יועץ" מאת אליעזר פאפו, והטקסט אכן נמצא בו אלא שזה מקור מאוחר יותר (1824) וגם נוסח הטקסט בו שונה.

יהויכין סטוצ'בסקי שם את הטקסט הזה כמוטו לעיבודו לכינור ופסנתר לניגון חסידי (נדפס כפרסום בדיד כ"ניגון חסידי ישן"; בארכיון הצליל הלאומי שמורה תחת השם "ניגון חסידי עתיק" הקלטה בביצוע איזיה ברקר בכינור ואריה זקס בפסנתר משנת 1955, מתוך אוסף קול ישראל). ככל הנראה, הניגון הזה הוא אכן הלחן בו זומר השיר. הלחן הזה הוא ניגון קי"א (111) בספר הניגונים של חב"ד, הרשום שם בתעתיק עברי מאוקראינית (אף שכתוב שם "בשפת רוסית"). השיר לא אותר באוקראינית בשום מקור לא יהודי, ולפי ערך החב"דפדיה על הניגון, הניגון חובר בידי חברי מקהלת אדמו"ר האמצעי. תוכן השיר משלב את שלילת הדאגה ואת השתייה, והוא מתאים לתוכן החלק השני של הנוסח העברי שנדפס ב"פלא יועץ".

ראו גם את "יום אתמול איננו", תרגום מיידיש חזרה לעברית של השיר באותו לחן (בתוספת בית נוסף). 

האזינו לביצוע שמריהו פלדמן מכפר חב"ד (כפי שהקליט אותו יעקב מזור בתחילת שנות השבעים) ביידיש (תזמון 00:51:46) ובאוקראינית (תזמון 00:52:41).

השיר באוקראינית הוקלט גם בפי נריה מויאל בתקליט "אמנים שרים מניגוני הבעל-תניא" (הבעל-תניא הוא שניאור זלמן מלאדי, אדמו"ר הזקן שקדם לאדמו"ר האמצעי), ובהמשך ההקלטה תרגום עברי חדש: "לא לדאוג חבריה, מה יהא עלינו, עוד נשוב אל הפונדק, נרווה שם צמאוננו". צפו גם בביצוע להקת אוי דיוויז'ן בתרגומים לרוסית ולאנגלית ובתוספת עוד בתים. ראו את הטקסט ששרה להקת אוי דיוויז'ן. בתקליטם משנת 2008 הוא נקרא Lubavitcher Redl.

לשיר העברי גם לחן חדש ניאו-חסידי מאת יוסי גרין תחת השם "דאגה מניין" -  צפו בביצוע מרדכי בן דוד.

איסוף החומר: יוסי גולדנברג


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

מילים


מתוך "ספר מראה המוסר" עמ' ה' דף א, מתוך סריקת כתב היד באתר Hebrewbooks.org




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם