הקטן
גופן
הגדל
גופן
שא נפשי עד אפסי המרחק
שא נפשי עד אפסי המרחב הכחול ערבת-הזהב תשתרע לכל עבר - רחבה כיגוני הכבד, הגדול, כשברי העמוק מכל שבר. שוב אעיר בלבבי תקוותי הקדומה חלומות בהירים אמונה מעודדת וכזרום גל איתן במרחב השממה תישפך דמעתי היוקדת. על נימים רוננות אז אכה בעיים וצלילים נשכחים כמי-פלג ינהרו, אשפכה יסורי הקשים עד תומם מנפשי, בה גמלו ובגרו.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: שמעון שמואל פרוג
תרגום/נוסח עברי: אברהם לוינסון
לחן: עממי

שא נפשי עד אפסי המרחב הכחול
ערבת-הזהב תשתרע לכל עבר -
רחבה כיגוני הכבד, הגדול,
כשברי העמוק מכל שבר.

שוב אעיר בלבבי תקוותי הקדומה
חלומות בהירים אמונה מעודדת
וכזרום גל איתן במרחב השממה
תישפך דמעתי היוקדת.

על נימים רוננות אז אכה בעיים
וצלילים נשכחים כמי-פלג ינהרו,
אשפכה יסורי הקשים עד תומם
מנפשי, בה גמלו ובגרו.


 פרטים נוספים


מפי הירשפלד ושריג

שורה 2: שם אדוות הזהב
שורה 5: תקוותי הטובה
שורה 6: חלומות נעימים

[השאר כמו במקור]


מילים בשפת המקור (רוסית)

Уноси мою душу в ту синюю даль,
где степь золотая легла на просторе -
широка, как моя роковая печаль,
как моё безысходное горе.

Разбужу я былые надежды мои
и тёплую веру, и светлые грёзы -
и широкой волной по раздольной степи
разольются горючие слёзы.

И по звонким струнам я ударю звучней
и хлынут потоками забытые звуки;
разом выльет душа созревшие в ней
бесконечные, тяжкие муки.

Уноси мою душу в ту синюю даль,
где степь золотая легла на просторе -
широка, как моя роковая печаль,
как моё безысходное горе.

הקלטת זמרדע
ביצוע: צילה הירשפלד, מרגלית שריג
עיבוד: יהודה שרת
שנת הקלטה: 24.2.2018
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

העיבוד של שרת הוא לשני קולות שווים. כאן שרות לרוב בקול אחד.



על השיר

תרגום מאוחר יחסית מאת אברהם לוינסון לשיר של פרוג שהיה נפוץ ברוסית וכן בתרגומים עבריים קודמים. ייתכן שהלחן המובא בדף זה הוא מאת ישראל שאוולסון, אך הזיהוי אינו ודאי.

במאה ה-19 זכה השיר לתפוצה רבה ולמעמד חשוב בקרב חובבי ציון. השיר נפוץ ברוסית וכנראה גם בנוסח העברי של יעקב קפלן בנוסח "שא הלאה את נפשי" (ראו דברי אליהו הכהן שם). עדות על זמרת השיר ברוסית יש גם בספרו של נתן ביסטריצקי ("בסוד המיתוס", 1980, עמ' 49), שבו הוא מספר על בחור ששר את השיר ברוסית ("שא את נפשי למרחק התכולי"). האזינו לביצוע בלחנו של יעקב סְטֶפּוֹבוֹי [Я́ков Степа́нович Степово́й]; לא ידוע אם הלחן הזה זומר בעברית.

בימי העלייה השנייה הושר תרגום עברי נוסף, "שא את נפשי למרחק הנפלא". כנראה זהו תרגום חיים אריה חזן "שא מזה את נפשי".

בנוסף, משה ביק כתב לשיר מוזיקה לקול ולפסנתר. בכתב היד רשום: "המוזיקה נכתבה לשלושים למותו של המשורר ב-1916 ע"י משה ביק". בכתב היד נוסח מילים ברוסית והנוסח של לוינסון בעברית. שניהם (הרוסית עליונה) רשומים מתחת שורת התווים של תפקיד הקול. כנראה הלחן הותאם מלכתחילה לטקסט ברוסית או לתרגום קודם לעברית.

מידע מעניין מובא במאמר של אליהו הכהן: "על הררי ציון - בחיפוש אחר המנון לאומי" (בתוך: לשוחח תרבות עם העלייה הראשונה, עורכת יפה ברלוביץ, עמ' 247-223). אליהו הכהן מספר כי אנשי "חובבי ציון" חיפשו שיר שיתאים להיות המנון לאומי. הוא מביא שם את דברי שמואל לייב ציטרון, מראשי חובבי ציון במינסק:

לבסוף החלטנו להשתמש בשיר אחר שפרסם אז פרוג ב"הראזסווט". השיר הזה, המתחיל במלים: Уноси мою душу в ту синюю даль ("נשאי את נשמתי אל מרחק התכלת"), הצטיין, לפי דעתנו, בכל המעלות והסגולות המסמנות את ההמנון...

[ממשיך הכהן:] כעת הצטרכו חובבי ציון להתאים לחן למילות השיר. הם פנו לשם כך לר' ישראל שאוולסון, ש"ץ ממינסק. לדברי ציטרון "לא ארכו הימים ושירו של פרוג עם מנגינתו של הש"ץ המינסקאי התפשט בכל תפוצות חובבי ציון... ונעשה לעין המנון באמת".

יש מקום לשער כי הלחן שחיבר שאוולסון הוא הלחן שעיבד יהודה שרת (ראו ביצוע לעיל), אך אין לכך סימוכין.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם