תרגום מאוחר יחסית מאת אברהם לוינסון לשיר של פרוג שהיה נפוץ ברוסית וכן בתרגומים עבריים קודמים. ייתכן שהלחן המובא בדף זה הוא מאת ישראל שאוולסון, אך הזיהוי אינו ודאי.

במאה ה-19 זכה השיר לתפוצה רבה ולמעמד חשוב בקרב חובבי ציון. השיר נפוץ ברוסית וכנראה גם בנוסח העברי של יעקב קפלן בנוסח "שא הלאה את נפשי" (ראו דברי אליהו הכהן שם). עדות על זמרת השיר ברוסית יש גם בספרו של נתן ביסטריצקי ("בסוד המיתוס", 1980, עמ' 49), שבו הוא מספר על בחור ששר את השיר ברוסית ("שא את נפשי למרחק התכולי"). האזינו לביצוע בלחנו של יעקב סְטֶפּוֹבוֹי [Я́ков Степа́нович Степово́й]; לא ידוע אם הלחן הזה זומר בעברית.

בימי העלייה השנייה הושר תרגום עברי נוסף, "שא את נפשי למרחק הנפלא". כנראה זהו תרגום חיים אריה חזן "שא מזה את נפשי".

בנוסף, משה ביק כתב לשיר מוזיקה לקול ולפסנתר. בכתב היד רשום: "המוזיקה נכתבה לשלושים למותו של המשורר ב-1916 ע"י משה ביק". בכתב היד נוסח מילים ברוסית והנוסח של לוינסון בעברית. שניהם (הרוסית עליונה) רשומים מתחת שורת התווים של תפקיד הקול. כנראה הלחן הותאם מלכתחילה לטקסט ברוסית או לתרגום קודם לעברית.

מידע מעניין מובא במאמר של אליהו הכהן: "על הררי ציון - בחיפוש אחר המנון לאומי" (בתוך: לשוחח תרבות עם העלייה הראשונה, עורכת יפה ברלוביץ, עמ' 247-223). אליהו הכהן מספר כי אנשי "חובבי ציון" חיפשו שיר שיתאים להיות המנון לאומי. הוא מביא שם את דברי שמואל לייב ציטרון, מראשי חובבי ציון במינסק:

לבסוף החלטנו להשתמש בשיר אחר שפרסם אז פרוג ב"הראזסווט". השיר הזה, המתחיל במלים: Уноси мою душу в ту синюю даль ("נשאי את נשמתי אל מרחק התכלת"), הצטיין, לפי דעתנו, בכל המעלות והסגולות המסמנות את ההמנון...

[ממשיך הכהן:] כעת הצטרכו חובבי ציון להתאים לחן למילות השיר. הם פנו לשם כך לר' ישראל שאוולסון, ש"ץ ממינסק. לדברי ציטרון "לא ארכו הימים ושירו של פרוג עם מנגינתו של הש"ץ המינסקאי התפשט בכל תפוצות חובבי ציון... ונעשה לעין המנון באמת".

יש מקום לשער כי הלחן שחיבר שאוולסון הוא הלחן שעיבד יהודה שרת (ראו ביצוע לעיל), אך אין לכך סימוכין.