חֲרֹשׁ, אִכָּר, וּזְרַע – הַסְּתָו הִנֵּה זֶה בָּא! טוֹבָה הָאֲדָמָה הַזֹּאת, הַזֶּרַע בִּמְהֵרָה יִנְבֹּט, כְּשָׁטִיחַ יִשְׂתָּרַע – חֲרֹשׁ, אִכָּר, וּזְרַע! חֲרֹשׁ, אִכָּר, חֲרֹשׁ – עוֹבֵד הוּא לֹא יֵבוֹשׁ! הַשֶּׁמֶשׁ תְּלַהֵט מֵעַל, שִׁבֹּלֶת הַזָּהָב תִּבְשַׁל, תַּרְכִּין מִכֹּבֶד רֹאשׁ – חֲרֹשׁ, אִכָּר, חֲרֹשׁ! חֲרֹשׁ, חֲרֹשׁ, אִכָּר – לַיֶּגַע יֵשׁ שָׂכָר! הִנֵּה יַגִּיעַ הַקָּצִיר, יְבוּל שָׂדְךָ תִּצְבֹּר בְּשִׁיר – אַשְׁרֵי עָמֵל וָשָׁר – חֲרֹשׁ, חֲרֹשׁ, אִכָּר!חרוש איכר וזרע, הסתיו הנה זה בא, טובה האדמה הזאת, הזרע במהרה ינבוט, כשטיח ישתרע, חרוש איכר וזרע. חרוש, איכר, חרוש, עובד הוא לא ייבוש, השמש תלהט מעל, שיבולת הזהב תבשל, תרכין מכובד ראש, חרוש איכר חרוש. חרוש, חרוש, איכר, ליגע יש שכר, הנה יגיע הקציר, יבול שדך תצבור בשיר, אשרי עמל ושר, חרוש, חרוש, איכר