אֵיזֶה פֶּלֶא אֵיזֶה פֶּלֶא
אִם יֶשְׁנָם שְׁמָנִים כָּאֵלֶּה
אִם רַק "שֶׁמֶן" הוּא חוֹבָה
לִסְעוּדָה טוֹבָה
אֵיזֶה פֶּלֶא אִם נוֹהֶגֶת
כָּל אִשָּׁה לִדְרֹשׁ רַק "מֶגֶד"
אִם יֵשׁ פֹּה בְּכָל מִטְבָּח
שֶׁמֶן זַיִת זַךְ
"שֶׁמֶן" זֶהוּ תַּעֲנוּג
מְלֹא הַפֶּה וְהַבַּקְבּוּק
לִבְרִיאוּת וּלְנִקָּיוֹן
הוּא תָּמִיד רִאשׁוֹן
ב. וְכָעֵת הַמְשֵׁךְ הָהוֹרָה:
עוֹד נִזְכֹּרָה עוֹד נִזְכֹּרָה
מָה אָהוּב וּמַה חָשׁוּב
"שֶׁמֶן" לַיִּשּׁוּב.
אִם בַּשֶּׁמֶשׁ לֹא נִכְוֵיתָ
הֵן תּוֹדֶה רַק לְ"וֶלְוֶטָה"
אֵין כָּמוֹהָ לְשִׁזּוּף
וּשְׁמִירַת הַגּוּף
"שֶׁמֶן" זֶהוּ תַּעֲנוּג...
ג. אֵין זֶה פֶּלֶא אֵין זֶה פֶּלֶא
אִם עַכְשָׁיו אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה
כְּבָר דּוֹרְשִׁים גַּם שָׁם גַּם פֹּה
אֶת אַבְקַת שַׁמְפּוֹ
אֵיזֶה פֶּלֶא פִּלְאוֹתַיִם
"שֶׁמֶן" גַם מִשְׁחַת שִׁנַּיִם
שֶׁרַק בָּהּ הַחְזֵק הַשֵּׁן
כְּמִבְצַר הַשֵּׁן
"שֶׁמֶן" זֶהוּ תַּעֲנוּג...
ד. עוֹד נִזְכֹּר כִּי גַּם לַיֶּלֶד
יֶשׁ תּוֹצֶרֶת מְהֻלֶּלֶת
"שֶׁמֶן" הוּא אֲשֶׁר הֵכִין
אֶת סַבּוֹן "עָדִין".
לֹא נִשְׁקֹט וְלֹא נָנוּחַ
הָבוּ "שֶׁמֶן" לְגִלּוּחַ
רַק אוֹתוֹ צָרִיךְ לִבְחֹר
לִשְׁמִירַת הָעוֹר
"שֶׁמֶן" זֶהוּ תַּעֲנוּג...איזה פלא איזה פלא
אם ישנם שמנים כאלה
אם רק "שמן" הוא חובה
לסעודה טובה
איזה פלא אם נוהגת
כל אישה לדרוש רק "מגד"
אם יש פה בכל מטבח
שמן זית זך
"שמן" זהו תענוג
מלוא הפה והבקבוק
לבריאות ולניקיון
הוא תמיד ראשון
ב. וכעת המשך ההורה:
עוד נזכורה עוד נזכורה
מה אהוב ומה חשוב
"שמן" ליישוב.
אם בשמש לא נכוית
הן תודה רק ל"ולוטה"
אין כמוה לשיזוף
ושמירת הגוף
"שמן" זהו תענוג...
ג. אין זה פלא אין זה פלא
אם עכשיו אחרי כל אלה
כבר דורשים גם שם גם פה
את אבקת שמפו
איזה פלא פלאותיים
"שמן" גם משחת שיניים
שרק בה החזק השן
כמבצר השן
"שמן" זהו תענוג...
ד. עוד נזכור כי גם לילד
יש תוצרת מהוללת
"שמן" הוא אשר הכין
את סבון "עדין".
לא נשקוט ולא ננוח
הבו "שמן" לגילוח
רק אותו צריך לבחור
לשמירת העור
"שמן" זהו תענוג...
מילים: אברהם שלונסקי לחן: לא ידוע כתיבה: 1934
|
![]() |
|