מילים (4 גרסאות)
אֵין פְּנַאי לַעֲמֹד
אַף רֶגַע
בְּנוּ הַבַּנָּאִים,
אַל פַּחַד וְאַל יֶגַע
קִיר אֶל קִיר נָרִים,
מֵעַל מִכְשׁוֹל וָפֶגַע
כֻּלָּנוּ נָשִׁיר,
הִמְנוֹן בִּנְיַן אַרְצֵנוּ
בִּמְקוֹם אֶתְמוֹל
יֵשׁ לָנוּ מָחָר
וּבְעַד כָּל קִיר,
בְּהֶנֵּף בִּנְיָנֵנוּ
עֲתִיד עַמֵּנוּ לָנוּ שָׂכָר.
הָבוּ, הָבוּ לְבֵנִים
כְּפָר, מוֹשָׁב וָקֶרֶת
שִׁירוּ זֶמֶר הַבּוֹנִים
שִׁיר בִּנְיָן וָמֶרֶץ.
בְּנוּ הַבַּנָּאִים, אַל מֹרֶךְ וְאַל יֶגַע
קִיר אֶל קִיר נַעֲמִיד, לִקְרַאת מִכְשׁוֹל וָפֶגַע
כֻּלָּנוּ נָשִׁיר ...
הָבוּ הָבוּ לְבֵנִים
כְּפָר יִשּׁוּב וָכֶרֶם
שִׁירוּ זֶמֶר הַבּוֹנִים
שִׁיר בִּנְיָן וָמֶרֶד
נִהְיֶה בֵּין הָרוֹקְדִים אֶת הַהוֹרָה שֶׁל "מֶגֶד"
יָד אֶל יָד נָרִים, נוֹרִיד יַלְקוּט וּבֶגֶד
כֻּלָּנוּ נִרְקֹד שְׂמֵחִים בִּבְרִיאוּתֵנוּ
כִּי שֶׁמֶן "מֶגֶד" לָנוּ יָדִיד
סָלָט עַל שֻׁלְחָנֵנוּ, צְלִיל אֲרוּחָתֵנוּ
לֹא נַשְׁאִיר מֵהֶם אַף שָׂרִיד
הָבָה, הָבָה יְלָדִים דְּאָגָה נִשְׁכָּחָה
וְתָמִיד נִהְיֶה בְּרִיאִים בְּ"מֶגֶד" כִּי נִבְטָחָה
בְּנִשְׁפֵּנוּ זֶה הַכֹּל, הַכֹּל נַבִּיעַ
שֶׁכֶם אֶל כָּתֵף, אָח אֶל אָח נַצְמִידָה
כֻּלָּנוּ בְּמָחוֹל רַגְלֵינוּ נַרְקִידָה
בִּמְקוֹם תָּמִיד יֵשׁ לָנוּ הַיּוֹם
הקלטות (17)
ביצוע
ניצוח: אריה לבנון
ליווי: תזמורת הקיבוץ הארצי
שנת הקלטה: 29.12.1963
מקור: המופע "אנו עולים ושרים", היכל התרבות, תל אביב
ההקלטה נמצאת גם באוסף סלילי קול ישראל עם תאריך מדויק.
ניצוח: אפרים מרכוס
שנת הקלטה: 3.3.1957
עיבוד למקהלה בשני קולות שווים. העיבוד נדפס בספרו של אדל "לשוננו רינה", עמ' 68 - 69.
ניצוח: ז'ילבר הורנהיים (טורנהיים? טירנהיים?)
שנת הקלטה: 1952
ללא ליווי כלי. הביצוע הוקלט בזמרייה הראשונה. אותר בהעתק משנת 1955, סמוך לפני הזמרייה השנייה, ועליו מתועד שהוקלט בזמרייה בשנת 1952.
שנת הקלטה: 23.3.1964
באדיבות חברת "התקליט". בגרסת התקליטור נקראים המבצעים "זמרי אפי נצר". הקלטה זהה נמצאת באוסף סלילי קול ישראל, ומשם התאריך המדויק. כנראה הוקלטה תחילה לקול ישראל ומאוחר יותר נטבעה בתקליט מסחרי.
ביצוע
על השיר
מתוך ספרה של חגית הלפרין "צבע החיים: חייו ויצירתו של אלכסנדר פן" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007), עמ' 184:
בתאריך 9.2.1961 פנה אלכסנדר פן לאקו"ם ודרש לציין את שמו כמחבר "הבו לבנים" (שיוחס עד אז בשוגג ליעקב אורלנד),הורה שחוברה על ידו ב-1930 והושרה לראשונה בנשף פורים של תיאטרון "אהל".
בספרה של חגית הלפרין "אלכסנדר פן, השירים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון כץ, אוניברסיטת תל אביב, 2005), כרך ב', עמ' 599, היא מביאה את דברי פן על נסיבות כתיבתו של הפזמון :
ישבתי בקומה ג' בבית הצהוב הידוע ברחוב אלנבי, שהוא סמוך לכרם התימנים. אכלנו דג מלוח והוא היה חתוך ומסודר על נייר עבה. בינתיים ראיתי שממול בונים בית. על נייר הדג- מלוח רשמתי בעיפרון קופי את מילות השיר הזה.
הלפרין מציינת כי כתב היד של השיר לא נמצא בארכיון.
השיר נדפס לראשונה, עם הלחן, בשנת 1933 בחוברת "השפה והארץ" בעריכת פניה שרגורודסקה. גם במילים וגם בלחן, חסרה שם השורה "ובעד כל קיר, בהינף בנייננו". מבחינת ההיגיון, בעיקר המוזיקלי, אין זה סביר שהשורה נוספה מאוחר יותר (היא קיימת כבר בהקלטת יוסף גולנד משנת 1935) ונראה שהיא נשמטה.
ברכה צפירה העידה בראיון לחווה אלברשטיין בסדרת הרדיו בגלי צה"ל "מילים ומנגינות" כי את "הבו לבנים" שרה חנה קיפניס.
לפי הספר "היו לילות", עמ' 157, השיר חובר באותו אירוע שבו חובר גם "הורה טוב".
הלחן נקלט גם כניגון בחסידות ויז'ניץ.
ביצועים נוספים:
- דודו זכאי - כאן
- להקת החורקים (מתוך ערב "שירים לדני" 1973) - כאן
- סידור בלרסקי (Sidor Belarsky)
- לירון לב, עדי בוסקילה וענת חיטמן - כאן (סרטון מפסטיבל עין-גב 2010; השיר הראשון במחרוזת).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)
