בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם
בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז
הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ
יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו.
הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס,
הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר,
הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים,
גְּבָעוֹת כִּבְנֵי-צֹאן.
מַה-לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס,
הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר,
הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים,
גְּבָעוֹת כִּבְנֵי-צֹאן?
מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ,
מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב,
הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם-מָיִם,
חַלָּמִישׁ, לְמַעְיְנוֹ – מָיִם.בצאת ישראל ממצרים
בית יעקב מעם לועז
הייתה יהודה לקדשו
ישראל ממשלותיו.
הים ראה וינוס,
הירדן ייסוב לאחור,
ההרים רקדו כאילים,
גבעות כבני-צאן.
מה לך הים כי תנוס,
הירדן תיסוב לאחור,
ההרים תרקדו כאילים,
גבעות כבני-צאן?
מלפני אדון חולי ארץ,
מלפני אלוה יעקב,
ההופכי הצור אגם-מים,
חלמיש, למעיינו – מים.
|
|
מילים: מן המקורות לחן: יוסף מילט הלחנה: 1921
|
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו.
הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר, הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי-צֹאן.
מַה-לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר, הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי-צֹאן?
מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב, הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם-מָיִם, חַלָּמִישׁ, לְמַעְיְנוֹ – מָיִם. בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז הייתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו.
הים ראה וינוס, הירדן ייסוב לאחור, ההרים רקדו כאילים, גבעות כבני-צאן.
מה לך הים כי תנוס, הירדן תיסוב לאחור, ההרים תרקדו כאילים, גבעות כבני-צאן?
מלפני אדון חולי ארץ, מלפני אלוה יעקב, ההופכי הצור אגם-מים, חלמיש, למעיינו – מים.
פרטים נוספים
הופיע בספר/חוברת "שירי ארץ ישראל", יודישער פערלאג, ברלין /הוצאה עברית בע"מ, ירושלים, 1935 /1947, עמוד 13-15
|
|
 |
ביצוע: לאה פלק, איטה שיינצייט שנת הקלטה: 14.11.1992 מקור: הקלטות לקראת עבודת המוסמך של אוכמא שפרן
המבצעות היו חלוקות ביניהן בסוגייה אם הכירו את המנגינה כבר בפולין לפני שעלו ארצה בגיל 12. הן טענו שהן שרות נוסח לחן ייחודי, אף שהלחן שהן שרות הוא בבסיסו הלחן המוכר של מילט.

|
|
ביצוע: מקהלת המדרשה למוזיקהעיבוד: משה ביקשנת הקלטה: 9.1.2011
מתוך "כבה השמש שיקד", ערב משירי המלחינים יוסף מילט, דוד מערבי ופואה גרינשפון בהנחיית אליהו הכהן.
ביצוע: אפרים די-זהב (גולדשטיין)שנת הקלטה: 25.3.1956
מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית
מתוך תהלים קי"ד.
קראו על הפיוט באתר הזמנה לפיוט. זיהוי המלחין כיוסף מילט - לפי אליהו הכהן וכן לפי כתב יד עיבוד של צבי טלמון. מילט מזוהה כמלחין "בצאת ישראל ממצרים" גם בלכסיקון האישים במוסיקה של ישראל שליטא, ואף כי שם אין קישור ללחן ספציפי נראה כי זהו הלחן המדובר.
עם זאת, ב"הזמנה לפיוט" לחן זה מזוהה כנוסח מסורתי מאשכנז, וב"אנתולוגיה לחזנות" בעריכת שלמה רביץ ומאיר שמעון גשורי (1964), כרך 1, עמ' 142, המלחין של לחן זה מזוהה כדוידוביץ
ביצועים נוספים:
ראו גם "בצאת ישראל" בלחן אדמון, בלחן לבנדובסקי ובלחן לא ידוע.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.