שיר העיטור (לחן עמירן)

דֶּרֶךְ פַּנּוּ, הִנֵּה בָּאנוּ – קוֹל הָמוֹן חוֹגֵג כֻּלָּנוּ. חַג הַיּוֹם לִפְרִי-הָאָרֶץ, גַּן וָכֶרֶם וְשָׂדוֹת. מְלוֹא הַסַּל הֲלוֹם הֵבֵאנוּ – מְלוֹא הַטֶּנֶא בִּכּוּרֵינוּ. סַל וָטֶנֶא פְּרִי-הָאָרֶץ נְעַטְּרֵם כָּבוֹד. זֶה סַלֵּנוּ וְנַנְוֵהוּ, זֶה טַנְאֵנוּ וּנַעַטְרֵהוּ, זֶה סַלֵּנוּ, זֶה טַנְאֵנוּ בִּכּוּרֵי-שָׂדֶה.דרך פנו, הנה באנו – קול המון חוגג כולנו. חג היום לפרי-הארץ, גן וכרם ושדות. מלוא הסל הלום הבאנו – מלוא הטנא ביכורינו. סל וטנא פרי-הארץ נעטרם כבוד. זה סלנו וננווהו, זה טנאנו ונעטרהו, זה סלנו, זה טנאנו ביכורי-שדה.

ראו גם שיר העיטור בלחן נסים נסימוב.

שלונסקי השתמש בשורה הפותחת "דרך פנו, הנה באנו" גם בפתיחת "עלילות מיקי מהו".