מילים (8 גרסאות)
כַּצִּפֳּרִים שָׁם בַּיַּעַר
לֹא יָדַע לִבִּי כָּל צַעַר
עַד שֶׁבָּאת וּבְעֵינַיִךְ
מְשַׁכְתִּינִי אַחֲרַיִךְ.
נֶאֱמָנָה הִבְטַחְתְּ אַתְּ לִהְיוֹת
נֶאֱמָנָה הִבְטַחְתְּ אַתְּ לִי לִהְיוֹת.
לֹא יָדַע לִבִּי כָּל צַעַר
עַד שֶׁבָּאת וּבְעֵינַיִךְ
מְשַׁכְתִּינִי אַחֲרַיִךְ.
נֶאֱמָנָה הִבְטַחְתְּ אַתְּ לִהְיוֹת
נֶאֱמָנָה הִבְטַחְתְּ אַתְּ לִי לִהְיוֹת.
על הגרסה: בעברית תקנית צ"ל "הִבְטַחַת" (במלעיל), ואולי במקור של גרסה זו נכתב "נאמנה הִבְטַחַת להיות" (בלי "אַתְּ") וכך נשמר המשקל בשורה.
כציפורים שם ביער
עפתי עפתי בלי כל צער
עד שבאת ובעיניך
משכתיני אחריך
נאמנה להיות
נאמנה הבטחת לי להיות
עפתי עפתי בלי כל צער
עד שבאת ובעיניך
משכתיני אחריך
נאמנה להיות
נאמנה הבטחת לי להיות
כְּצִפּוֹר חָפְשִׁית בַּיַּעַר
לֹא יָדַעְתִּי מִכָּל צַעַר
עַד שֶׁבָּאתָ אַתָּה הָאַכְזָר.
אַתָּה בָּאתָ וּבְיָדֶיךָ
מְשַׁכְתַּנִי אַחֲרֶיךָ
נֶאֱמָן הִבְטַחְתָּ לִי לִהְיוֹת.
בְּלֵיל קַיִץ אֲהַבְתַּנִי
וּבְלֵיל חֹרֶף עֲזַבְתַּנִי
בּוֹדְדָה וְגַלְמוּדָה לָעַד.
לֹא יָדַעְתִּי מִכָּל צַעַר
עַד שֶׁבָּאתָ אַתָּה הָאַכְזָר.
אַתָּה בָּאתָ וּבְיָדֶיךָ
מְשַׁכְתַּנִי אַחֲרֶיךָ
נֶאֱמָן הִבְטַחְתָּ לִי לִהְיוֹת.
בְּלֵיל קַיִץ אֲהַבְתַּנִי
וּבְלֵיל חֹרֶף עֲזַבְתַּנִי
בּוֹדְדָה וְגַלְמוּדָה לָעַד.
כציפור בדמי היער
לא ידעתי מכל צער
עד שבאת אתה אלי אכזר
עד שבאת אתה אלי אכזר
עד שבאת ובידיך
מושכתני אחריך
למה באת אתה אלי אכזר
למה באת אתה אלי אכזר
לא ידעתי מכל צער
עד שבאת אתה אלי אכזר
עד שבאת אתה אלי אכזר
עד שבאת ובידיך
מושכתני אחריך
למה באת אתה אלי אכזר
למה באת אתה אלי אכזר
כְּצִפּוֹר חָפְשִׁית בַּיַּעַר
לֹא יָדַעְתִּי מִכָּל צַעַר
מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים הָיָה לִי אָז
עַד שֶׁבָּאתָ וּבְיָדֶיךָ
מְשַׁכְתַּנִי אַחֲרֶיךָ
הֱיוֹת מָסוּר הִבְטַחְתָּ לִי לָעַד
אַךְ לֹא אֹשֶׁר לִי נָתַתָּ
וּבְלִי רַחֵם חַיַּי שִׁחַתָּ
וְנִשְׁכַּח הַיַּעַר מִלֵּב
מַה שְׁקֵטָה אִתְּךָ יָשַׁבְתִּי
אָשְׁרִי מָצָאתִי כָּךְ חָשַׁבְתִּי
וַתַּשְׁאִיר אַחֲרֶיךָ רַק כְּאֵב
לֹא יָדַעְתִּי מִכָּל צַעַר
מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים הָיָה לִי אָז
עַד שֶׁבָּאתָ וּבְיָדֶיךָ
מְשַׁכְתַּנִי אַחֲרֶיךָ
הֱיוֹת מָסוּר הִבְטַחְתָּ לִי לָעַד
אַךְ לֹא אֹשֶׁר לִי נָתַתָּ
וּבְלִי רַחֵם חַיַּי שִׁחַתָּ
וְנִשְׁכַּח הַיַּעַר מִלֵּב
מַה שְׁקֵטָה אִתְּךָ יָשַׁבְתִּי
אָשְׁרִי מָצָאתִי כָּךְ חָשַׁבְתִּי
וַתַּשְׁאִיר אַחֲרֶיךָ רַק כְּאֵב
כְּצִפּוֹר חָפְשִׁית בַּיַּעַר
לֹא יָדַעְתִּי מִכָּל סַעַר
עַד שֶׁבָּאתָ אַתָּה הָאַכְזָר
עַד שֶׁבָּאתָ וּבְיָדֶיךָ
מְשַׁכְתַּנִי אַחֲרֶיךָ
נֶאֱמָן הִבְטַחְתָּ לִי לִהְיוֹת
וְלֹא עָמַדְתָּ בִּדְבָרֶיךָ
לֹא יָדַעְתִּי מִכָּל סַעַר
עַד שֶׁבָּאתָ אַתָּה הָאַכְזָר
עַד שֶׁבָּאתָ וּבְיָדֶיךָ
מְשַׁכְתַּנִי אַחֲרֶיךָ
נֶאֱמָן הִבְטַחְתָּ לִי לִהְיוֹת
וְלֹא עָמַדְתָּ בִּדְבָרֶיךָ
כְּצִפּוֹר חָפְשִׁית בַּיַּעַר
לֹא אֵדַע מְאוּם כָּל צַעַר
מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים הָיָה לִי אָז
מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים הָיָה לִי אָז
כְּשֶׁבָּאתָ וּבְיָדֶיךָ
מְשַׁכְתָּנִי אַחֲרֶיךָ
נֶאֱמָן הִבְטַחְתָּ לִי לִהְיוֹת לָעַד
נֶאֱמָן הִבְטַחְתָּ לִי לִהְיוֹת לָעַד
מַה שְּׁלֵוָה אִתְּךָ יָשַׁבְתִּי
אֶת אָשְׁרִי בְּךָ מָצָאתִי
וַיִּשָּׁכַח הַיַּעַר מִנִּי לֵב
וַיִּשָּׁכַח הַיַּעַר מִנִּי לֵב
אַךְ לֹא אֹשֶׁר לִי נָתַתָּ
אֶת חַיַּי אַתָּה שָׁבַרְתָּ
וַתַּשְׁאֵר אַחֲרֶיךָ רַק כְּאֵב
וַתַּשְׁאֵר אַחֲרֶיךָ רַק כְּאֵב
לֹא אֵדַע מְאוּם כָּל צַעַר
מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים הָיָה לִי אָז
מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים הָיָה לִי אָז
כְּשֶׁבָּאתָ וּבְיָדֶיךָ
מְשַׁכְתָּנִי אַחֲרֶיךָ
נֶאֱמָן הִבְטַחְתָּ לִי לִהְיוֹת לָעַד
נֶאֱמָן הִבְטַחְתָּ לִי לִהְיוֹת לָעַד
מַה שְּׁלֵוָה אִתְּךָ יָשַׁבְתִּי
אֶת אָשְׁרִי בְּךָ מָצָאתִי
וַיִּשָּׁכַח הַיַּעַר מִנִּי לֵב
וַיִּשָּׁכַח הַיַּעַר מִנִּי לֵב
אַךְ לֹא אֹשֶׁר לִי נָתַתָּ
אֶת חַיַּי אַתָּה שָׁבַרְתָּ
וַתַּשְׁאֵר אַחֲרֶיךָ רַק כְּאֵב
וַתַּשְׁאֵר אַחֲרֶיךָ רַק כְּאֵב
מקור:
פנקס פרטי של שיינע כהן: משירי הארץ, צולם בידי יאיר מיש, נערך למצגת בידי אבי בן גיאת, בערך 1930, 42–43
כְּצִפּוֹר חָפְשִׁי בַּיַּעַר
לֹא יָדַעְתִּי מִכָּל צַעַר
עַד שֶׁבָּאתָ אַתָּה אַכְזָר.
אַתָּה בָּאתָ וּבְיָדֶיךָ
מְשַׁכְתָּנִי אַחֲרֶיךָ
נֶאֱמָן הִבְטַחְתָּ לִי לִהְיוֹת.
בְּלֵיל קַיִץ אָהַבְתָּנִי
וּבְלֵיל חֹרֶף עָזַבְתָּנִי
בּוֹדֵדָה וְגַלְמוּדָה לָעַד.
לֹא יָדַעְתִּי מִכָּל צַעַר
עַד שֶׁבָּאתָ אַתָּה אַכְזָר.
אַתָּה בָּאתָ וּבְיָדֶיךָ
מְשַׁכְתָּנִי אַחֲרֶיךָ
נֶאֱמָן הִבְטַחְתָּ לִי לִהְיוֹת.
בְּלֵיל קַיִץ אָהַבְתָּנִי
וּבְלֵיל חֹרֶף עָזַבְתָּנִי
בּוֹדֵדָה וְגַלְמוּדָה לָעַד.
מקור:
120 ניגוני חסידים, הוצאת המרכז לתרבות, תש"י, 88
על הגרסה: רוב החוברת ניגונים ללא מילים, אך ניגון זה (מס' 79) מופיע עם מילים ומצויין שנשמע מפי אברהם הרצפלד.
הקלטות (6)
על השיר
תמר ניצן מקיבוץ מרחביה למדה את השיר בגיל שש ממאיר יערי (מראשי השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי ומפ"ם).
את השיר למדו ותיקות מקהלת משמרות ממורתן יהודית, ילידת טבריה (ר' מידע בדף המבצע); אליהו גמליאל, שהקליט את השיר בנוסח אחר, אף הוא יליד טבריה (1926), אך ייתכן כי הוא למד את השיר דווקא מפי עזרא כדורי ומנשה הראל.
דרורה חבקין מציינת בחוברת נלווית לתקליט "שירי רחוב" [חלק ראשון]: "שיר אוקראיני שהגיע ארצה בשנות ה-20. הושר בחצרות החסידים, התגלגל והפך לשיר אהבה." נשמח לקבל אישוש לכך או כל מידע נוסף על מקור הלחן.
מן הטקסטים שלעיל נראה כי יש גרסאות שפונות לאשה ויש הפונות לגבר.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (2)
תווים
(כתב יד)
תווים
(תיווי משמיעה)
תיווי משמיעה
: יוסף גולדנברג
(מבוסס על הביצוע של ותיקות מקהלת משמרות)
