הקטן
גופן
הקטן גופן הגדל
גופן
הגדל גופן
חיפוש פנימי באתר
ספרי תמה
סַפְּרִי תַמָּה תְמִימָה סַפְּרִי נָגִיל בְּתֵימָא בַּת מְלָכִים הַחֲכָמָה אָן מְקוֹמֵךְ סַפְּרִי לִי עָנְתָה יוֹנָה סְעַדְיָה לִי בְּפַלְטֵרִין עֲלִיָּה וַאֲנִי תּוֹךְ לֵב אֳנִיָּה בַּיְּפִי עוֹטָה מְעִילִיספרי תמה תמימה ספרי נגיל בתימא בת מלכים החכמה אן מקומך ספרי לי ענתה יונה סעדיה לי בפלטרין עליה ואני תוך לב אוניה ביפי עוטה מעילי

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: סעדיה בן-עמרם
לחן: עממי תימני

סַפְּרִי תַמָּה תְמִימָה סַפְּרִי נָגִיל בְּתֵימָא
בַּת מְלָכִים הַחֲכָמָה אָן מְקוֹמֵךְ סַפְּרִי לִי

עָנְתָה יוֹנָה סְעַדְיָה לִי בְּפַלְטֵרִין עֲלִיָּה
וַאֲנִי תּוֹךְ לֵב אֳנִיָּה בַּיְּפִי עוֹטָה מְעִילִי
ספרי תמה תמימה ספרי נגיל בתימא
בת מלכים החכמה אן מקומך ספרי לי

ענתה יונה סעדיה לי בפלטרין עליה
ואני תוך לב אוניה ביפי עוטה מעילי




 פרטים נוספים
ביצוע: מקהלת עולי עדן
שנת הקלטה: שנות החמישים
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: תזמורת קול ישראל
עיבוד: פאול בן-חיים
שנת הקלטה: 9.2.1959
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

מנצח: פאול בן חיים.

ביצוע כלי של קטע הלחן הרגוע ואחריו קטע הלחן הקצבי.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שושנה דמארי
שנת הקלטה: 1959
מקור: התקליט "שושנה דמארי" מס' AN 66-21 בחברת "הד ארצי"

ביצוע קטע הלחן הקצבי בלבד

על השיר

שיר אזור תימני מהמאה ה17. בפיוט השלם 11 בתים, מהם השלישי והרביעי בערבית והשאר בעברית. זיהוי המשורר ודאי על פי החתימה (אקרוסטיכון של תחילת הבתים) "סעדיה בן עמרם". לשיר לחנים תימניים אחדים, והם מושרים בדרך כלל בהגייה תימנית. ראו את הטקסט המלא, פירושים ולחנים שונים בדף השיר באתר הפיוט והתפילה בספרייה הלאומית. ראו פירוט גם בספרו של אבנר בהט "ספרי תמה: שירי הדיוואן של יהודי מרכז תימן", עמ' 216 - 218. לפי בהט, השיר היה נפוץ בציבור הישראלי בלחנים אחדים. הוא מביא את חלקי השיר בשישה לחנים.

בדרך כלל מושרים רק שני הבתים הראשונים של השיר. 

עדות על תפוצה של השיר בקרב אשכנזים יש בהכללתו בפנקס הפרטי של גדעון כנעני (שיר מס' 249 בפנקס). לא ברור באיזה לחן הכיר גדעון כנעני את השיר. הכותרת בפנקסו של גדעון כנעני: שיר תורכי.

בלחן הנוכחי שני חלקים: חלק ראשון רגוע, שאינו בין ששת קטעי הלחן אצל בהט, וחלק שני קצבי, שהוא קטע הלחן השלישי אצל בהט, המביא אותו גם במשקל זוגי וגם במשקל משולש. לחן זה נעדר מאתר הפיוט והתפילה. שידוך שני החלקים יחד כמכלול מאותר בביצוע מקהלת עולי עדן, בהקלטת תזמורת קול ישראל בעיבוד פאול בן חיים, ב"שירון לכיתה ז", ובביצוע אהרן עמרם כ"לחן תימן 3" באתר הפיוט והתפילה.

עם זאת, קטעי הלחן מעיקרם כנראה נבדלים.

החלק הרגוע בלבד: מקהלת גברים וילדים ב"לחן תימן 3" באתר הפיוט והתפילה, ביצוע יצחק נהרי ב"לחן תימן 3". ביצוע ברוך יפת ב"לחן תימן 5" שם ממשיך מתחיל בחלק הרגוע וממשיך דומה ל"לחן תימן 2", וביצוע "יוסף צדוק" ב"לחן תימן תוכן גולשים" ממשיך בלחן הדומה ל"כי תבואו אל הארץ".

החלק הקצבי בלבד: ביצוע שושנה דמארי ; (בהבדלי נוסח מסוימים) גם בספר "קולות רבים" מהרפרטואר של ברכה צפירה (עמ' 88 באמצע הדף), אך ככל הידוע לא קיימת הקלטה של ברכה צפירה לשיר זה. צפו בשושנה דמארי מבצעת את השיר בקטע הלחן הקצבי גם בעיבוד מעט שונה בתוכנית הטלוויזיה "שרתי לך ארצי".

הלחן [ואולי הפיוט בכלל] נעדר מהכרך הראשון של "אוצר נגינות ישראל" (הכרך שהוקדש לנגינת יהודי תימן) בעריכת אברהם צבי אידלסון.

הלחן הנוכחי מזוהה ב"אתר פיוט והתפילה" גם כ"לחן תימן 3", גם כ"לחן תימן 5" [אין שם "לחן תימן 4"] וגם כחלק הראשון של "לחן תימן - תוכן גולשים". 

באתר הפיוט והתפילה נמצאים לחנים תימניים נוספים:

א. "לחן תימן 1" בביצועי שלום צברי ואהרן עמרם (אהרן עמרם הקליט בנוסף גם לחן שחיבר בעצמו);

ב. "לחן תימן 2" בביצוע "דיוואן" (להקה?) [אחרי פתיח אטי לא ממושקל] וכן לאה אברהם עם גילה בשארי. זהו כנראה הלחן המוכר ביותר כיום בווריאנטים שונים הוקלט בפי בועז שרעבי, דקלון, צמד העמרנים, רון שובל ועוד. 

לחנים נוספים שזכו לחשיפה מחוץ לעדה התימנית:

ג. את הלחן השני אצל אבנר בהט ראו בדף נפרד, "הרשות", אף שאצלו מובא בלחן זה הקטע "ענתה יונה סעדיה לי".

ד. לחן שרשם שלמה רוזובסקי ונדפס בשירון שערך "מזמרת הארץ" (ורשה תרפ"ט 1929). זהו אצלנו לחן תימני 2.

ה. לחן נוסף שנדפס בספרה של ברכה צפירה (עמ' 88 בסוף הדף). 

ו. לחן שרשם מנשה רבינא מפי יהודה צדוק בספר "מציון לתימן" (תרצ"ח 1938). לחן זה הוא הבסיס ל"זמרי לי".

ז. לחן ששרה עפרה חזה בתקליט "שירי תימן".

בהט כותב כי "בשורה החמישית [לחן רביעי מתוך שישה] ובשורה האחרונה [לחן שישי] מופיעים מוטיבים שנשתלבו בזמר הישראלי בשירים לט"ו בשבט ולפסח. כוונתו: הלחן הרביעי מוכר כחלק השני של השיר "יציאת מצרים" (מקורו ב"אהבת רעיה"), והלחן השישי מוכר כחלק הראשון של "כי תבואו אל הארץ" (גם "שאלה אני שואל"). 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות

לחנים מזרחיים   פיוטים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם