מילים
דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה
מִי בָּרֶכֶב מִי בָּרֶגֶל
נֵעָשׂ נָא לַאֲגֻדָּה.
יַחַד נֵלְכָה נָא נָשׁוּבָה
אַרְצָה אֲבוֹתֵינוּ
אֶל אַרְצֵנוּ הָאֲהוּבָה
עֶרֶשׂ יַלְדוּתֵנוּ.
שׁוּבוּ, שׁוּבוּ מִמֶּרְחַקִּים,
אַרְצָה אֶרֶץ אָבוֹת!
נוּסוּ נוּסוּ מִמַּעֲמַקִּים
בְּעֶזְרַת שׁוֹכֵן עֲרָבוֹת.
אָז עַם נִהְיֶה כְּמוֹ הָיִינוּ,
מֶנּוּ יָתֵד פִּנָּה.
אָז אַךְ שְׂחוֹק יִמָּלֵא פִּינוּ,
וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה!
רוּח יוֹאָב תַּלְבִּישֵׁנוּ,
רוּחַ גְּבוּרַת צְדָקָה,
בְּעַד עַמֵּנוּ, בְּעַד אַרְצֵנוּ
חִזְקוּ וְנִתְחַזָּקָה!
אַל נָא יָבוֹא מֹרֶךְ בָּנוּ
מִפְּנֵי חֶרֶב יוֹנָה –
נִקַּח לָנוּ מַה שֶּׁלָּנוּ,
נִשָּׂא נֵס צִיּוֹנָה!
הקלטות (12)
ניצוח: שבתי פטרושקה
שנת הקלטה: 7.7.1951
תזמורת קול ישראל הקליטה את השיר בעוד שני עיבודים מאת מרק לברי ומאת משה לוסטיג.
ביצוע
שנת הקלטה: 15.5.1960
מקור: היה היו זמנים - מצעד פזמוני הישוב
ההקלטה נמצאת גם בסליל של קול ישראל, מועתקת מתקליט המופע "היה היו זמנים" או אולי מוקלטת ישירות מהמופע המקורי.
ביצוע
על השיר
ביצועים נוספים:
- בתי ספר מנגנים עם הפילהרמונית (70 למדינה, 2018)
- מקהלת צה"ל ותזמורת צה"ל (בעיבוד גרציאני, שונה מבאתר)
המילים נדפסו לראשונה ב"האשכול", סיוון תרנ"ח. בתכנית הראשונה מסדרת "שרתי לך ארצי" התראיין בנו של זלודקובסקי, ד"ר שאול זָלוּד, וסיפר הולדת השיר. בהמשך הוא גם מבצע אותו כפי שלמדוֹ מאביו (בשינויים קלים ביחס לנוסח הנפוץ).
הלחן הוא עיבוד של הניגון החסידי "שאו שערים ראשיכם", ע"פ יעקב מזור, "מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי", עמ' 120. הניגון הוא ניגון רל"ח (238) בספר ניגוני חב"ד. לפי מקור זה, הניגון היה מושר אצל חזני ליובאוויטש בפסוקי מלכיות של תפילת מוסף ראש השנה.
על פי יששכר פאטר, "מוסיקה יהודית בפולין בין שתי מלחמות עולם" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992), עמ' 281, חובר הלחן לכבוד הוועידה הראשונה של חובבי ציון, שאורגנה על ידי ד"ר יהודה לייב פינסקר בקטוביץ בשנת 1884.
מבאר מיכה נצר (נ' 1930, רחובות):
רוכב ערבות = רוכב עננים, כינוי האל היהודי. הבעל הכנעני מכונה רוכב ערפות.
חרב יונה = ביטוי זה מופיע אצל הנביא ירמיהו בלבד, וגם פרשני המקרא התלבטו בשאלת משמעותו: יש אומר כי שורש "יונה" הוא "יין" (חרב שיכורה) ויש אומר "ינא" (הונאה). כך או כך הכוונה היא לחרב אכזרית.
עוד על השיר:
- פרטים נוספים על השיר הופיעו באתר העמותה למורשת הזמר העברי (קישור לארכיון האתר)
- קראו על השיר גם בכתבה מאת אליהו הכהן "שובו, שובו ממרחקים: גלגוליו של השיר 'שאו ציונה נס ודגל'" בבלוג של דוד אסף "עונג שבת": חלק א' (25.4.20), חלק ב' (1.5.20). הוא מונה שם 11 לחנים לשיר: 1. הלחן הנוכחי; 2. לחן ברון - קיומו ידוע אך התווים טרם הושגו; 3. לחן פרלמוטר - קיומו ידוע אך התווים טרם הושגו וייתכן שזה עיבוד של הלחן המוכר או לחן אחר]; 4. לחן וייסבלום (ראו בזמרשת); 5. לחן ארליך (ראו בזמרשת); 6. לחן אידלזון (ראו בזמרשת); 7. לחן רוזנשטק; 8. לחן זילברטס; 9. לחן שנדפס ב"הבה נשירה" - ראו בזמרשת לחן "לא ידוע 3" מפי דב מנצ'ר; 10. לחן מתנועת הבונים באנגליה ; 11. לחן ארתור וולף. חסרים ברשימה הלחנים שאצלנו לחן "לא ידוע 1" ו"לא ידוע 2".
- פרודיה על השיר באותו לחן בביצוע רביעיית מועדון התיאטרון
ביצוע נוסף:
- ישראל דיין מתוך מחרוזת תקומה והעפלה 2022
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (3)
