הקטן
גופן
הקטן גופן הגדל
גופן
הגדל גופן
חיפוש פנימי באתר
קינת ישורון על מות בת עצר המלך ברטניא
אלי ישורון ובניה! כמו אישה בחבליה; וכבתולה, חגורת שק עלי בעל נעוריה. אלי... עלי גבירה, אשר נפטרה בעודה בנעוריה; - ועל בן רך, אשר נלקח, והירבה מכאוביה. אלי... עלי שושנה, אשר נקטפה בטרם צאת פרחיה! ועל הציץ, אשר קצץ, ושת מוות בקרביה. אלי... עלי עלטה, אשר עטה פני תבל ויושביה; במות פרינצעס שארלטה, בטרם מלאת ימיה. אלי... עלי שרה מאושרה, אשר עזבה עופריה; להתעדן, בגן עדן ולאכול פרי דרכיה. אלי... עלי השוד, אשר שדד פאר לעפאלד אדוניה! אשר במר נפשו, ימאן להתנחם עליה. אלי... עלי שבר אשר שיבר לבב נסיכך! והוריה! בחוטפו החבצלת ושם חוח תחתיה, - אלי... הבי רגע! – ושור נגע! – אשר פשה בבית אביה! לשמה שם את גפנו, והשחית שריגיה. – אלי... עלי צרות, ורוב מחלת ברטניא ובנותיה! אשר אבדה מחמדה, כליל יופיה, - ושריה, - אלי... בכל שנה, נישא קינה, ובלב דווי, נצעק הוי, עלי שושנה, אשר נקטפה בטרם צאת פרחיה. – [מכאן אין אינדיקציה להתחלת הפזמון בסוף כל בית] ואהימה, ימים ימימה, ברוח צר, ומספד מר, על הציץ אשר קוצץ, ושת מוות בקרביה. במות רשעים, יאבד שמם: ואת צביה תהי חרותה בלב ישרים: ובשערים יהללו תום מעשיה. ראה אלי יגון עמי, ורפא נא תחלואיה; עוונה סלח, מנחם שלח, אלי ישורון ובניה. חרונך אל מאוד האביל בריטניא ושריה, תחינה שמע, ותן ישע, למלכה, וליושביה.
מילים: חיים הורוויץ
לחן: לא ידוע
כתיבה: תקע"ח 1818

אלי ישורון ובניה!
כמו אישה בחבליה;
וכבתולה, חגורת שק
עלי בעל נעוריה.
אלי...

עלי גבירה, אשר נפטרה
בעודה בנעוריה; -
ועל בן רך, אשר נלקח,
והירבה מכאוביה.
אלי...

עלי שושנה, אשר נקטפה
בטרם צאת פרחיה!
ועל הציץ, אשר קצץ,
ושת מוות בקרביה.
אלי...

עלי עלטה, אשר עטה
פני תבל ויושביה;
במות פרינצעס שארלטה,
בטרם מלאת ימיה.
אלי...

עלי שרה מאושרה,
אשר עזבה עופריה;
להתעדן, בגן עדן
ולאכול פרי דרכיה.
אלי...

עלי השוד, אשר שדד
פאר לעפאלד אדוניה!
אשר במר נפשו, ימאן
להתנחם עליה.
אלי...

עלי שבר אשר שיבר
לבב נסיכך! והוריה!
בחוטפו החבצלת
ושם חוח תחתיה, -
אלי...

הבי רגע! – ושור נגע! –
אשר פשה בבית אביה!
לשמה שם את גפנו,
והשחית שריגיה. –
אלי...

עלי צרות, ורוב מחלת
ברטניא ובנותיה!
אשר אבדה מחמדה,
כליל יופיה, - ושריה, -
אלי...

בכל שנה, נישא קינה,
ובלב דווי, נצעק הוי,
עלי שושנה, אשר נקטפה
בטרם צאת פרחיה. –
[מכאן אין אינדיקציה להתחלת הפזמון
בסוף כל בית]

ואהימה, ימים ימימה,
ברוח צר, ומספד מר,
על הציץ אשר קוצץ,
ושת מוות בקרביה.

במות רשעים, יאבד שמם:
ואת צביה תהי חרותה
בלב ישרים: ובשערים
יהללו תום מעשיה.

ראה אלי יגון עמי,
ורפא נא תחלואיה;
עוונה סלח, מנחם שלח,
אלי ישורון ובניה.

חרונך אל מאוד האביל
בריטניא ושריה,
תחינה שמע, ותן ישע,
למלכה, וליושביה.


על השיר

נדפס בספר "בכורי תועלת" (אמסטרדם, תק"פ 1820), עמ' ל"ג עד ל"ו. קראו את מאמרו של משה פלאי על ספר זה מתוך העיתון "קשר" מס' 43 (2012).

נכתב לפי דגם "אלי ציון ועריה" ומהווה תקדים לשימוש בדגם זה לקינה חילונית, 86 שנים לפני הקינה על מות הרצל "אלי ציון ונודדיה". החזרות על הפזמון מעידות ככל הנראה שיועד לזמרה בלחן, ככל הנראה לפי לחן המוכר של "אלי ציון ועריה".

הנסיכה הבריטית היא הנסיכה שארלוט מווילס. תודה לדוד אסף על הזיהוי.

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם