מֵרָחוֹק מָעוֹז צוֹעֶדֶת וְאֵלֵינוּ הִיא קוֹרְאָה לְחַיֵּי עָמָל וָפֶרֶךְ הֵאָסְפוּ כָּאן חֶבְרַיָּא תַּפְקִידִים לָנוּ נָכוֹנוּ בַּיַּבֶּשֶׁת וּבַיָּם עוד אַחִים לָנוּ, כָּמוֹנוּ, בַּמּוֹלֶדֶת מְקוֹמָם. אָנוּ בָּאִים וּמוּכָנִים לְמַלֵּא אֶת הַתַּפְקִידִים יוֹם עֲבוֹדָה, יוֹם אִמּוּנִים כָּךְ נִמְשָׁכִים כָּאן הַחַיִּים. וְעַתָּה "בּוֹגְרִים" אֲנַחְנוּ יֵשׁ קוֹרְאִים לָנוּ "זְקֵנִים", אַךְ שִׂמְחָה בַּלֵּב טִפַּחְנוּ שׁוּב אֲנַחְנוּ נִפְגָּשִׁים. אָנוּ בָּאִים וּמוּכָנִים לְסַפֵּר עַל הַנְּכָדִים וּבֶעָתִיד שׁוּב נִפָּגֵש וּנְסַפֵּר עַל הַנִּינִים.מרחוק מעוז צועדת ואלינו היא קוראה לחיי עמל ופרך היאספו כאן חבריא. תפקידים לנו נכונו ביבשת ובים עוד אחים לנו, כמונו, במולדת מקומם. אנו באים ומוכנים למלא את התפקידים יום עבודה, יום אימונים כך נמשכים כאן החיים. ועתה "בוגרים" אנחנו יש קוראים לנו "זקנים", אך שמחה בלב טיפחנו שוב אנחנו נפגשים. אנו באים ומוכנים לספר על הנכדים ובעתיד שוב נפגש ונספר על הנינים.

את הדף ועליו מודפסות מילות "המנון הכשרת מעוז" מצאה נירה צפריר-בורשטין, בתחילת 2021, בעזבון הוריה: מרים לבית אבניאלי ודב (ברל'ה) צפריר (צווילינגר), שהיו חברי הכשרת מעוז א'. ההערה: "כתב זאב מייזלר ז"ל" בכתב ידו של אביה.