אִם יַלְבִּין סִפְרְכֶם כַּשֶּׁלֶג - לֹא יְכַס עַל הַדָּם, דַּם הָרֶצַח וְעַל שְׁחוֹר תַּרְמִיתְכֶם הַמְּתֹעֶבֶת. אַךְ רִיק תֶּהְגּוּ! לֹא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצוֹ לְעֶבֶד זוֹ אַרְצוֹ בֶּעָבָר, בֶּעָתִיד וְלָנֶצַח! לֹא יָקוּם דְּבַרְכֶם, שָׂרֵי בֶּגֶד! תּוּפַר עֲצַתְכֶם, קְצִינֵי מַעַל זוֹ כְבָר, חֲנֵפִים, זְמַמְתּוּהָ זָמֹם וְחַיֵּךְ וְהַעֲרֵם... אִם תְּהוֹמוֹת תִּכְרוּ לְרַגְלֵינוּ, בִּגְוִיּוֹת גִּבּוֹרִים נִגְשְׁרֵם אִם הָרִים תַּעַרְמוּ עַל דְּרָכֵינוּ, בְּלִי מֹרֶךְ נַעְפִּילָה וְנַעַל מַפְתֵּחַ בֵּיתֵנוּ גְּנַבְתֶּם - נִפְרֹץ בְּכָל סֶדֶק בְּלִי פַּחַד וְאִם מִדָּמֵנוּ יֶאְדַּם כָּל שְׁבִיל בִּיהוּדָה וּמִשְׁעוֹל... וְעוֹד מִמְּרוֹם הַר יִשְׂרָאֵל נֶחְזֶה, בְּפָרְקֵנוּ הָעֹל אֵיךְ סֵפֶר הַכַּחַשׁ יִמַּח עִם שֵׁם מְחַבְּרָיו גַּם יַחַד...אם ילבין ספרכם כשלג - לא יכס על הדם, דם הרצח ועל שחור תרמיתכם המתועבת. אך ריק תהגו! לא יהיה ישראל בארצו לעבד זו ארצו בעבר, בעתיד ולנצח! לא יקום דברכם, שרי בגד! תופר עצתכם, קציני מעל זו כבר, חנפים, זממתוה זמום וחייך והערם... אם תהומות תיכרו לרגלינו, בגוויות גיבורים נגשרם אם הרים תערמו על דרכינו, בלי מורך נעפילה ונעל מפתח ביתנו גנבתם - נפרוץ בכל סדק בלי פחד ואם מדמנו יאדם כל שביל ביהודה ומשעול... ועוד ממרום הר ישראל נחזה, בפרקנו העול איך ספר הכחש ימח עם שם מחבריו גם יחד...