אָפֹר, אָפֹר הַסֶּלַע בַּמִּשְׁלָט, נוּגִים, נוּגִים הַכּוֹכָבִים עִם עֶרֶב וְהוּא אָהַב אוֹתָךְ וְאַתְּ הָלַכְתְּ, וְהוּא קָטַף לָךְ פֶּרַח מִשּׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ. שָׁתַק, שָׁתַק יָרֵחַ בַּלֵּילוֹת זָכַר, זָכַר הָאִישׁ אֶת מִכְתָּבַיִךְ, וְעֵת עָבַר בְּדֶרֶךְ הַחוֹלוֹת – הוּא אֶת דְּמוּתֵךְ רָאָה בְּעַנְנֵי שָׁמַיִם. נָשַׁב, נָשַׁב הָרוּחַ בַּשָּׂדוֹת, עָמוּם, עָמוּם הַקְּרָב קוֹלוֹ הִשְׁמִיעַ, וְהוּא הָיָה יָפֶה מֵאַגָּדוֹת, וְהוּא כְּאַגָּדָה אֵלַיִך לֹא יַגִּיעַ. בַּרְזֶל, בַּרְזֶל הַתַּיִל מִסָּבִיב, עָצוּב, עָצוּב הָעֵץ בְּבֹא שַׁלֶּכֶת, וְרַק רֵעוֹ "שָׁלוֹם" אַחֲרוֹן הֵבִיא, וְרַק הַדָּם נָטַף מִן הָרוֹבֶה הַצֶּ'כִי.אפור, אפור הסלע במשלט, נוגים, נוגים הכוכבים עם ערב והוא אהב אותך ואת הלכת, והוא קטף לך פרח משולי הדרך. שתק, שתק ירח בלילות זכר, זכר האיש את מכתבייך, ועת עבר בדרך החולות - הוא את דמותך ראה בענני שמיים. נשב, נשב הרוח בשדות, עמום, עמום הקרב קולו השמיע, והוא היה יפה מאגדות, והוא כאגדה אלייך לא יגיע. ברזל, ברזל התיל מסביב, עצוב, עצוב העץ בבוא שלכת, ורק רעו "שלום" אחרון הביא, ורק הדם נטף מן הרובה הצ'כי.