מילים (2 גרסאות)
עַרְשָׂךְ כִּי אָנִיעַ.
מֵחַיֶּיךָ הָעֲתִידִים
שִׂיחוֹת לָךְ אַבִּיעַ.
רֵאשִׁית אַגִּיד לָךְ, מַחְמַדִּי:
עִבְרִי כִּי הִנֶּךָ,
שִׁמְךָ יָעִיד לָךְ יִשְׂרָאֵל,
גֶּזַע מַחְצַבְתֶּךָ.
תָּמִיד תִּזְכֹּר כִּי עוֹד לָנוּ
אֶרֶץ בַּמֶּרְחַקִּים,
כִּי אֵלֶיהָ כָּל אִישׁ עִבְרִי
יֶעֱרַג מִמַּעֲמַקִּים.
שָׁמָּה תִּהְיֶה מַה שֶּׁתֶּהִי,
אֵדַע כִּי תָּנוּחַ,
כּוֹרֵם, יוֹגֵב, רוֹעֶה, אִכָּר,
אַךְ לֹא רוֹעֵה-רוּחַ!
אַדִּיר חֶפְצִי כִּי אֶת עַמְּךָ
תֹּאהַב אָז כָּמוֹנִי
אִם רַק תֹּאהַב, אָז יָדַעְתִּי:
תָּבִין אֶת הֶגְיוֹנִי.
עוֹד לִי רַבּוֹת, בְּנִי מַחְמַדִּי,
עַתָּה לָךְ הַבִּיעַ,
אַךְ יָרֵאתִי כִּי מְנוּחָתְךָ
עַתָּה רַק אַפְרִיעַ.
נוּמָה, פֶּרַח, בְּנִי מַחֲמַדִּי,
עַרְשְׂךָ כִּי אָנִיעַ,
מֵחַיֶּיךָ הָעֲתִידִים
שִׂיחוֹת לָךְ אַבִּיעַ.
רֵאשִׁית אַגִּיד לָךְ, מַחֲמַדִּי,
עִבְרִי כִּי הִנֶּךָ,
שִׁמְךָ יָעִיד לָךְ „יִשְׂרָאֵל”
גֶּזַע מַחֲצַבְתֶּךָ...
בָּאֲנָשִׁים עֵת תֵּצֵאָה
לֹא מִבְּנֵי עַמֵּנוּ
אַל תִּכָּלֵם אִם לַחֲרָפוֹת
שִׁמְךָ אָז יִתֵּנוּ.
מִגִּדּוּפֵי הַגְּאֵיוֹנִים
אָנָּא אַל תֵּחַתָּה,
זֶרַע קֹדֶשׁ בֶּן־עַם עוֹלָם,
הַגֶּד לָמוֹ, אָתָּה!
בֶּן עַם מֻרְדָּף בִּלְתִּי חָשָׂךְ
אֻמְלָל אֵין כָּמוֹהוּ,
זֹאת תִּפְאַרְתּוֹ כִּי עוֹד קַיָּם –
קַיָּם חַי הִנֵּהוּ!...
אַל תִּוָּאֵשׁ, בְּנִי מַחֲמַדִּי,
עַמְּךָ אִם בַּגּוֹלָה,
אִם עֲרָפֶל כִּסָּה שָׁמָיו
חֹשֶׁךְ לוֹ וַאֲפֵלָה...
קַוֵּה, קַוֵּה כִּי עוֹד יִזְרָח
שֶׁמֶשׁ צְדָקָה לָנוּ,
כִּי מֵחַיִּים טוֹבָה תִּקְוָה
תַּחֲזִיק רוּחַ בָּנוּ.
תָּמִיד תִּזְכֹּר כִּי עוֹד לָנוּ
אֶרֶץ בַּמֶּרְחַקִּים,
כִּי אֵלֶיהָ כָּל אִישׁ עִבְרִי
יֶעֱרַג מִמַּעֲמַקִּים.
אֶל בַּת־צִיּוֹן רִגְשׁוֹתֶיךָ
תַּקְדִּישׁ נָא בַחַיִּים,
אַל אַדְמָתָהּ, אֶל הָרֶיהָ
תִּשָּׂא נָא עֵינָיִם.
עַל הָרֶיהָ, שַׁדְמוֹתֶיהָ,
שָׂדוֹת הַנֶּחֱמָדִים,
תִּהְיֶה מַה שֶּׁתִּהְיֶה, אַךְ לֹא
כְּנַעֲנִי רוֹדֵף קָדִים.
שָׁמָּה תִּהְיֶה מַה שֶּׁתֶּהִי
אֵדַע כִּי תָנוּחַ,
כּוֹרֵם, יוֹגֵב, רוֹעֶה, אִכָּר –
אַךְ לֹא רוֹעֵה רוּחַ!...
זֶה הֲגִיגִי לָךְ, מַחֲמַדִּי,
עַתָּה לֹא תָבִינָה,
אַךְ כִּי תִגְדַּל אֶת הֲגִיגַי
תָּבִין אָז אַאֲמִינָה.
אַדִּיר חֶפְצִי כִּי אֶת עַמְּךָ
תֶּאֱהַב אָז כָּמוֹנִי;
אִם רַק תֶּאֱהַב – אָז יָדַעְתִּי
תָּבִין אֶת הֶגְיוֹנִי.
עוֹד לִי רַבּוֹת, בְּנִי מַחֲמַדִּי,
עַתָּה לָךְ הַבִּיעַ;
אַךְ יָרֵאתִי כִּי מְנוּחָתְךָ
אוּכַל רַק הַפְרִיעַ.
טֶרֶם תֵּדַע עָמָל, דְּאָגָה,
תֶּעֱרַב לָךְ הַתְּנוּמָה,
רַב לִי הַגֵּד לָךְ עֲתִידוֹת,
נוּמָה, נוּמָה, נוּמָה!...
[פינסק, בחדש האביב, תרנ"ב]
הקלטות (4)
שנת הקלטה: 28.4.1963
בליווי עצמי. מתוך הקלטות לקראת המופע "אנו נהיה הראשונים - משירי העליות הראשונות".
על השיר
המילים נדפסו באחיאסף: לוח עם ספרותי ושמושי" לשנת תרנ"ד (1893/1894) בוורשה (זו השנה הראשונה בה נדפס הלוח), עם הקדשה לבנו של המשורר, ישראל. כמו כן נדפסו בשירון הראשון שנדפס בארץ ישראל, "שירי עם ציון" (ראשון לציון, 1895) שם נכתב "לשורר בנעימה" של "שלאף מיין קינד". שירון זה הציג אליהו הכהן בתכנית הטלוויזיה "האח ראשון לציון", התכנית השנייה בסדרה "שרתי לך ארצי" מיד לפני ביצוע אופירה גלוסקא בליווי דורון סלומון בגיטרה בתוספת "נגיעות" בפסנתר (אותו עיבוד בהקלטת האולפן בפיה).
במאמר מקיף של אליהו הכהן על "נומה פרח" (התפרסם ב"עונג שבת", הבלוג של פרופ' דוד אסף, 28.5.21), הוא סוקר אחד-עשר לחנים לפי סדרם הכרונולוגי:
- לחן משה בתיבה
- לחן שנרשם בידי אברהם בער בירנבוים (1922-1865)
- לחן שנדפס בפילדלפיה, 1903, בשירון "קובץ שירי ציון ושירי עם". המלחין אינו מזוהה
- לחן עממי יידי 3 הוא גם לחן שכב הירדם (עממי יידי 5), וכנראה מקורו בשיר ערש לבת - ראו "נומי נא בתי בערש" ושאר התרגומים המקושרים
- לחן עממי יידי 5, נדפס ב"ספר השירים" של אידלסון, כרך 1, עמ' 12
- לחן עממי יידי 1 (השיר שבדף הנוכחי. במאמר של אליהו הכהן הוא "הלחן השישי")
- לחן עממי יידי 4
- לחן עממי יידי 2
- לחן עממי ארמני
- לחן ליאו קופף, נדפס בשירון תנועת הנוער Blau Weiss
- לחן חנינא קרצ'בסקי ל"שכב הירדם" נדד בהמשך לפי עדות ברוך בן יהודה גם אל "נומה פרח"
לפי אליהו הכהן, ארבעה לחנים שונים של "נומה פרח" עברו גם לשיר "שכב הירדם". הלחן הנוכחי מופיע באתר כ"שכב הירדם" בלחן עממי יידי 1; פירוט מלא ראו בדף "שכב הירדם" בלחן גולדפדן).
לחן נוסף, שנים-עשר במספר, חיבר אברהם משה ברנשטיין. דוד אסף איתר את כתב היד בארכיון ברנשטיין במכון ייו"א בניו-יורק. היה גם לחן שלושה-עשר במספר מאת דוד קבונובסקי. מודעה על פרסום התווים נדפסה בעיתון "המליץ" מיום 12.4.1897 (המודעה מובאת בכתבתו של אליהו הכהן "צִיּוֹן תַּמָּתִי, צִיּוֹן חֶמְדָּתִי: שירי הזמר של מנחם מנדל דוליצקי (ב)" בבלוג "עונג שבת" של דוד אסף, 11.1.2019). ייתכן שלא שרד עותק מלחן זה.
בלחן הנוכחי מושרים שירי ערש נוספים:
- בחלומי (לחן עממי יידי)
- ניטשו צללים (לחן עממי יידי)
- "שלאף מיין קינד מיין טרייסט מיין שיינער" מאת שלום עליכם ראו את השיר של שלום עליכם בדף נומה בני, תרגומו של דב סדן (מושר בלחן יידי אחר), ושם הפניות נוספות. בלחן הנוכחי שר ליאור ייני את תרגומו המאוחר של יעקב שבתאי לשיר, נום ילדי זהב פרוויים.
- שיר ערש יידי נוסף, "שלאף מיין קינד זיסע מלאך". המידע לפי יעקב מזור.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)
קישורים ומשאבים (2)
