מילים (3 גרסאות)
בּוֹא אֵלַי יֶלֶד טוֹב
בּוֹא קָרוֹב קָרוֹב
בָּאוֹתִיּוֹת הִסְתַּכֵּל נָא בְּנִי שֶׁלִּי
אוֹתִיּוֹת יְקָרוֹת אוֹתִיּוֹת שֶׁל זָהָב
בּוֹא בּוֹא בּוֹא אֵלַי
אַל נָא תִּירָא
אַל נָא תְּפַחֵד
כָּכָה טוֹב, שֵׁב נָּא אִתִּי וּשְׁמַע הֵיטֵב
שֵׁב נָא, אַל תִּירָא וְהַקְשֵׁב
קָמָץ אָלֶף אָ; קָמָץ בֵּית – בָּ; קָמָץ גִּימֶל – גָּ; קָמָץ דָּלֶת דָּ;
פַּתַח אָלֶף אַ; פַּתַח בֵּית – בַּ; פַּתַח גִּימֶל – גַּ; פַּתַח דָּלֶת דַּ.
הִנֵּה כָּךְ לוֹמְדִים, בְּנִי שֶׁלִּי
אוֹי וֵי, בֵּן יַקִּיר שֶׁלִּי!
לַסִּדּוּר הַבֵּט נָא, הַבֵּט וַחֲזֹר
[מחקה את הילד]
קָמָץ אָלֶף אָ; קָמָץ בֵּית – בָּ
בְּקוֹל, בְּכֹחַ
הִנֵּה כָּךְ, בְּכֹחַ, עַצְלָן שֶׁכְּמוֹתְךָ
הַתּוֹרָה, בְּנִי, הִיא תּוֹרָה כַּמַּיִם
תּוֹרָה טוֹבָה מִכָּל סְחוֹרָה
וְהָיִיתָ יֶלֶד טוֹב לוּלֵא הִתְעַצַּלְתָּ
אוֹי מִתְעַצֵּל אַתָּה, בֵּן יַקִּיר
גָּמַרְנוּ, סְגֹר אֶת הַסִּדּוּר וְלֵךְ!
וּזְכֹר נָא בְּנִי
כִּי יְהוּדִי הִנְּךָ
כָּל יְהוּדִי חַיָּב לִלְמֹד תּוֹרָה
ואִם יִשְׁאֲלוּךָ: בַּמֶּה עָסַקְתָּ בַּחֶדֶר?
אֱמֹר נָא יֶלֶד: בְּתוֹרָה עָסַקְתִּי
עוֹד הַפַּעַם תּוֹרָה, זְכֹר נָא: תּוֹרָה!
בּוֹא קָרוֹב קָרוֹב
בָּאוֹתִיּוֹת הִסְתַּכֵּל נָא בְּנִי שֶׁלִּי
אוֹתִיּוֹת יְקָרוֹת אוֹתִיּוֹת שֶׁל זָהָב
בּוֹא בּוֹא בּוֹא אֵלַי
אַל נָא תִּירָא
אַל נָא תְּפַחֵד
כָּכָה טוֹב, שֵׁב נָּא אִתִּי וּשְׁמַע הֵיטֵב
שֵׁב נָא, אַל תִּירָא וְהַקְשֵׁב
קָמָץ אָלֶף אָ; קָמָץ בֵּית – בָּ; קָמָץ גִּימֶל – גָּ; קָמָץ דָּלֶת דָּ;
פַּתַח אָלֶף אַ; פַּתַח בֵּית – בַּ; פַּתַח גִּימֶל – גַּ; פַּתַח דָּלֶת דַּ.
הִנֵּה כָּךְ לוֹמְדִים, בְּנִי שֶׁלִּי
אוֹי וֵי, בֵּן יַקִּיר שֶׁלִּי!
לַסִּדּוּר הַבֵּט נָא, הַבֵּט וַחֲזֹר
[מחקה את הילד]
קָמָץ אָלֶף אָ; קָמָץ בֵּית – בָּ
בְּקוֹל, בְּכֹחַ
הִנֵּה כָּךְ, בְּכֹחַ, עַצְלָן שֶׁכְּמוֹתְךָ
הַתּוֹרָה, בְּנִי, הִיא תּוֹרָה כַּמַּיִם
תּוֹרָה טוֹבָה מִכָּל סְחוֹרָה
וְהָיִיתָ יֶלֶד טוֹב לוּלֵא הִתְעַצַּלְתָּ
אוֹי מִתְעַצֵּל אַתָּה, בֵּן יַקִּיר
גָּמַרְנוּ, סְגֹר אֶת הַסִּדּוּר וְלֵךְ!
וּזְכֹר נָא בְּנִי
כִּי יְהוּדִי הִנְּךָ
כָּל יְהוּדִי חַיָּב לִלְמֹד תּוֹרָה
ואִם יִשְׁאֲלוּךָ: בַּמֶּה עָסַקְתָּ בַּחֶדֶר?
אֱמֹר נָא יֶלֶד: בְּתוֹרָה עָסַקְתִּי
עוֹד הַפַּעַם תּוֹרָה, זְכֹר נָא: תּוֹרָה!
על הגרסה: זה הנוסח ששר יוסף גולנד
אין חדר
קום אהער, יינגעלע, נענטער צו מיר
און טו א קוק אין די קליינע אותיות'לעך
טייערע אותיות'לעך,
גאָלדענע אותיות'לעך
גיכער, גיכער, קום אהער!
האָב קיין מורא נישט, שרעק זיך ניט,
אָט אזוי, זעץ זיך אװעק און הער אויס מיט קאָפ.
זעץ זיך! אָט אזוי הער זיך צו:
קמץ אלף אָ; קמץ בית – באָ, קמץ גימל - גאָ, קמץ דלת דאָ.
פתח אלף א; פתח בית – בא, פתח גימל - גא, פתח דלת - דא.
אָט יינגעלע, אָט אזוי דארף מען לערנען,
יינגעלע, אוי װיי, טייער יינגעלע,
טו א קוק אין סידור און זאָג נאָך א מאָל
קמץ אלף אָ; קמץ בית – באָ. העכער!
שטארקער, אָ, באָ, אָט אזוי דארף מען לערנען, יינגעלע
אָ, באָ, גאָ, דאָ, העכער, שטארקער!
אָט יינגעלע, אָט אזוי דארף מען לערנען, יינגעלע: אָ, באָ, גאָ,
אָט אזוי, פריילעכער, לעבעדיקער, גענארניק,
אָט אזוי יינגעלע, דארף מען לערנען תורה,
תורה איז די בעסטע סחורה.
װאָלסט געװען א טייער יינגעלע, זאָלסט ניט זיין א גענארניק
יאָ, ביסטו א גענארניק יינגעלע.
גענוג שוין, פארמאך דעם סידור.
ביסט פריי!
געדענק מיין קינד, א ייד דארף לערנען תורה.
אזוי זאָגט אונז דער הייליקער בורא.
אז מען װעט דיך פרעגן, װאָס האָסטו געטאָן אין חדר
זאָלסטו זאָגן, האָסט געלערנט תורה,
געדענק, תורה, נאָך א מאָל – תורה.
תורה, תורה, תורה.
קום אהער, יינגעלע, נענטער צו מיר
און טו א קוק אין די קליינע אותיות'לעך
טייערע אותיות'לעך,
גאָלדענע אותיות'לעך
גיכער, גיכער, קום אהער!
האָב קיין מורא נישט, שרעק זיך ניט,
אָט אזוי, זעץ זיך אװעק און הער אויס מיט קאָפ.
זעץ זיך! אָט אזוי הער זיך צו:
קמץ אלף אָ; קמץ בית – באָ, קמץ גימל - גאָ, קמץ דלת דאָ.
פתח אלף א; פתח בית – בא, פתח גימל - גא, פתח דלת - דא.
אָט יינגעלע, אָט אזוי דארף מען לערנען,
יינגעלע, אוי װיי, טייער יינגעלע,
טו א קוק אין סידור און זאָג נאָך א מאָל
קמץ אלף אָ; קמץ בית – באָ. העכער!
שטארקער, אָ, באָ, אָט אזוי דארף מען לערנען, יינגעלע
אָ, באָ, גאָ, דאָ, העכער, שטארקער!
אָט יינגעלע, אָט אזוי דארף מען לערנען, יינגעלע: אָ, באָ, גאָ,
אָט אזוי, פריילעכער, לעבעדיקער, גענארניק,
אָט אזוי יינגעלע, דארף מען לערנען תורה,
תורה איז די בעסטע סחורה.
װאָלסט געװען א טייער יינגעלע, זאָלסט ניט זיין א גענארניק
יאָ, ביסטו א גענארניק יינגעלע.
גענוג שוין, פארמאך דעם סידור.
ביסט פריי!
געדענק מיין קינד, א ייד דארף לערנען תורה.
אזוי זאָגט אונז דער הייליקער בורא.
אז מען װעט דיך פרעגן, װאָס האָסטו געטאָן אין חדר
זאָלסטו זאָגן, האָסט געלערנט תורה,
געדענק, תורה, נאָך א מאָל – תורה.
תורה, תורה, תורה.
מקור:
"140 פאלקסלידער [שירי עם]"
, גיטלין, ורשה
, [1918/1925] 1930
בּוֹא אֵלַי יֶלֶד טוֹב
בּוֹא קָרוֹב קָרוֹב
בָּאוֹתִיּוֹת הִסְתַּכֵּל נָא בְּנִי שֶׁלִּי
אוֹתִיּוֹת יְקָרוֹת אוֹתִיּוֹת שֶׁל זָהָב
הִתְקָרֵב נָא בְּנִי שֶׁלִּי
אַל נָא תִּירָא
אַל נָא תְּפַחֵד
כָּכָה טוֹב, שֵׁב נָא אִתִּי וּשְׁמַע הֵיטֵב
שֵׁב נָא, אַל תִּירָא וְהַקְשֵׁב
קָמָץ אָלֶף אָ; קָמָץ בֵּית - בָּא, קָמָץ גִּימֶל - גָא, קָמָץ דָּלֶת דָּא.
פַּתַח אָלֶף אַ; פַּתַח בֵּית - בַּא, פַּתַח גִּימֶל - גַּא, פַּתַח דָּלֶת - דַּא.
הִנֵּה כָּךְ, יֶלֶד טוֹב, הִנֵּה כָּךְ לוֹמְדִים
אוֹי וֵי בֵּן יַקִּיר שֶׁלִּי
לַסִּדּוּר הַבֵּט נָא הַבֵּט וַחֲזֹר
קָמָץ אָלֶף אָ; קָמָץ בֵּית - בָּא,
בְּקוֹל, בְּכוֹחַ
אָ. אָ.
לְמַד נָא אֶת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה
אָ. בָּ. גָּ. דָּ.
הִנֵּה כָּכָה לוֹמְדִים בֵּן-יַקִּיר
אָ. בָּ. גָּ. דָּ.
הִנֵּה כָּךְ, בְּכוֹחַ, עַצְלָן שֶׁכָּמוֹךָ
הַתּוֹרָה בֵּן-יַקִּיר הִיא תּוֹרַת שָׁמַיִם
תּוֹרָה טוֹבָה מִכָּל סְחוֹרָה
לוּ הָיִיתָ יֶלֶד טוֹב שֶׁלִּי וְלוּלֵא הִתְעַצַּלְתָּ
אוֹי אַתָּה מִתְעַצֵּל, בֵּן יַקִּיר
גָּמַרְנוּ, סְגֹר אֶת הַסִּדּוּר וְלֵךְ
וּזְכֹר נָא בְּנִי
כִּי יְהוּדִי הִנְּךָ
כָּל יְהוּדִי חַיָּב לִלְמֹד תּוֹרָה
ואִם יִשְׁאֲלוּךָ: בְּמַה זֶּה עָסַקְתָּ בַּחֶדֶר?
אֱמֹר נָא יֶלֶד: בַּתּוֹרָה עָסַקְתִּי
זְכֹר נָא: תּוֹרָה
עוֹד הַפַּעַם תּוֹרָה, תּוֹרָה, תּוֹרָה, תּוֹרָה
בּוֹא קָרוֹב קָרוֹב
בָּאוֹתִיּוֹת הִסְתַּכֵּל נָא בְּנִי שֶׁלִּי
אוֹתִיּוֹת יְקָרוֹת אוֹתִיּוֹת שֶׁל זָהָב
הִתְקָרֵב נָא בְּנִי שֶׁלִּי
אַל נָא תִּירָא
אַל נָא תְּפַחֵד
כָּכָה טוֹב, שֵׁב נָא אִתִּי וּשְׁמַע הֵיטֵב
שֵׁב נָא, אַל תִּירָא וְהַקְשֵׁב
קָמָץ אָלֶף אָ; קָמָץ בֵּית - בָּא, קָמָץ גִּימֶל - גָא, קָמָץ דָּלֶת דָּא.
פַּתַח אָלֶף אַ; פַּתַח בֵּית - בַּא, פַּתַח גִּימֶל - גַּא, פַּתַח דָּלֶת - דַּא.
הִנֵּה כָּךְ, יֶלֶד טוֹב, הִנֵּה כָּךְ לוֹמְדִים
אוֹי וֵי בֵּן יַקִּיר שֶׁלִּי
לַסִּדּוּר הַבֵּט נָא הַבֵּט וַחֲזֹר
קָמָץ אָלֶף אָ; קָמָץ בֵּית - בָּא,
בְּקוֹל, בְּכוֹחַ
אָ. אָ.
לְמַד נָא אֶת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה
אָ. בָּ. גָּ. דָּ.
הִנֵּה כָּכָה לוֹמְדִים בֵּן-יַקִּיר
אָ. בָּ. גָּ. דָּ.
הִנֵּה כָּךְ, בְּכוֹחַ, עַצְלָן שֶׁכָּמוֹךָ
הַתּוֹרָה בֵּן-יַקִּיר הִיא תּוֹרַת שָׁמַיִם
תּוֹרָה טוֹבָה מִכָּל סְחוֹרָה
לוּ הָיִיתָ יֶלֶד טוֹב שֶׁלִּי וְלוּלֵא הִתְעַצַּלְתָּ
אוֹי אַתָּה מִתְעַצֵּל, בֵּן יַקִּיר
גָּמַרְנוּ, סְגֹר אֶת הַסִּדּוּר וְלֵךְ
וּזְכֹר נָא בְּנִי
כִּי יְהוּדִי הִנְּךָ
כָּל יְהוּדִי חַיָּב לִלְמֹד תּוֹרָה
ואִם יִשְׁאֲלוּךָ: בְּמַה זֶּה עָסַקְתָּ בַּחֶדֶר?
אֱמֹר נָא יֶלֶד: בַּתּוֹרָה עָסַקְתִּי
זְכֹר נָא: תּוֹרָה
עוֹד הַפַּעַם תּוֹרָה, תּוֹרָה, תּוֹרָה, תּוֹרָה
הקלטות (3)
על השיר
השיר המקורי ביידיש נדפס בסנט פטרבורג בשנת 1914 בפרסום בדיד עם הקדשה לחוקר המוזיקה זוסמן קיסלגוף. כעבור ארבע שנים בלבד, הוא פורסם כשיר עממי בספר בעריכת מנחם קיפניס, "60 פאלקסלידער", ורשה, 1918 (שנדפס מחדש לימים כחלק א' של "140 פאלקסלידער").
האזינו לביצוע ביידיש מפי מרדכי הרשמן.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
מילים ותווים
🔗
ביצוע