מֻפִּים וְחֻפִּים! הַכּוּ בַתֻּפִּים! מִלֲלַי, גִּלֲלַי! חָלִיל אֶל-פִּיכֶם! נַסְּרוּ, כִּנּוֹרוֹת, מֵיתְרֵיכֶם הַמְרֻפִּים! קוֹל אוֹמֵר: חֲזָק! יָבֹא שֵׁד בַּאֲבִיכֶם! לֹא-בָשָׂר, לֹא-דָגָה, לֹא-חַלָּה, לֹא-לָחֶם – וּמָה כָּל-הַדְּאָגָה? – הַיָּד עַל-הַשָּׁכֶם! יֵשׁ אֵל בַּשָּׁמַיִם, וְהוּא הַכֹּל יָכֹל, לִשְׁמוֹ נָרִים רֶגֶל, נַגְבִּירָה הַמָּחוֹל! וַחֲמַת כָּל-נַפְשֵׁנוּ, לִבֵּנוּ הַבּוֹעֵר, תִּשָּׁפֵךְ כַּיּוֹם בִּמְחוֹלֵנוּ הַסּוֹעֵר. וְעָלָה הַמָּחוֹל בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים לְהַחֲרִיד הָאָרֶץ וּלְהַרְגִּיז הַשְּׁחָקִים. מֻפִּים וְחֻפִּים… לֹא-דְבַשׁ וְלֹא-חָלָב, לֹא-טִפָּה שֶׁל-יַיִן – אַךְ-כּוֹס הַתַּרְעֵלָה הֵן מְלֵאָה עֲדַיִן. אַל-תֶּחֱרַד הַזְּרוֹעַ – בְּשַׁאֲגַת “לְחַיִּים” עַד-תֻּמָּהּ גְּמָאוּהָ – וְדַלְיוּ שׁוֹקַיִם! וְהָלַךְ וְחָזַק וְגָבַר מְחוֹלְכֶם, וּפְנֵיכֶם הַצְהִילוּ וְצַהֲלוּ קוֹלְכֶם, וְאַל-יֵדַע אוֹיִבְכֶם וְאַל-יֵדַע אוֹהַבְכֶם אֶת-כָּל-הַמִּתְחוֹלֵל בְּקֶרֶב לְבַבְכֶם! מֻפִּים וְחֻפִּים…מופים וחופים הכו בתופים מללי גיללי חליל אל פיכם נסרו כינורות מיתריכם המרופים קול אומר חזק יבוא שד באביכם לא בשר לא דגה לא חלה לא לחם ומה כל הדאגה היד על השכם יש אל בשמיים והוא הכל יכול לשמו נרים רגל נגבירה המחול וחמת כל נפשנו ליבנו הבוער תישפך כיום במחולנו הסוער ועלה המחול בקולות וברקים להחריד הארץ ולהרגיז השחקים מופים וחופים… לא דבש ולא חלב לא טיפה של יין אך כוס התרעלה הן מלאה עדיין אל תחרד הזרוע בשאגת “לחיים” עד תומה גמאוה ודליו שוקיים והלך וחזק וגבר מחולכם ופניכם הצהילו וצהלו קולכם ואל ידע אויבכם ואל ידע אוהבכם את כל המתחולל בקרב לבבכם מופים וחופים…