מילים: עממי לחן: עממי חסידי ארי ארה ארי ארי ארה ארי ארה ארי ארי ארה

ביצוע:   הקישור הועתק תזמורת בניצוח מקס גוברמן  עיבוד: ארנסט טוך ניצוח: מקס גוברמן שנת הקלטה: 1941 השם על התקליטון: ארי ארה (Ari Ara). נכלל בסדרת/מארז התקליטונים: Palestine Dances and Songs (וארבע הורות נלוות)

השיר עם ההברות "ארי ארה", כמו בביצועי בטי גרינשטיין והזמרת בליווי להקת ארנו לוויץ', נרקד כריקוד-עם, והיה מוכר כנראה בייחוד בארצות הברית. גם באוסף קורין חכם (בדפוס בשנת 1941, ובעקבותיו בתקליטון עם הביצוע התזמורתי בעיבוד ארנסט טוך) נקרא השיר "ארי ארה". רותי פריד מעידה כי במוסד החינוכי "מבואות עירון" רקדו ריקוד שהלחן שלו היה הכלאה בין שירת חסידי חב"ד לשיר מפי בטי גרנטשטיין. רוב הריקוד הושר בלחן ללא מילים (לה-לה-לה), אך את הפזמון שרו במילים "ארי ארה, ארי ארי ארה". ג

הלחן הוא שני החלקים הראשונים של ניגון חסידי ארוך יותר (בצורתו המלאה א-ב-ג-ב). הניגון נדפס בכרך הניגונים החסידיים של "אוצר נגינות ישראל", פריט 198. הוא ידוע בחסידות גור - האזינו לביצוע מונה רוזנבלום (השם "שיר המעלות" שגוי; ביצוע זה שונה בחלק גדול מהניגון של חב"ד. תודה על ההערה לחוקר הניגונים החסידיים יעקב מזור) - וכן בחב"ד. הוקלט בחב"ד כבר בפורים תשי"ח בלי מילים (החלק השלישי של הניגון שונה מב"אוצר נגינות ישראל"). כיום ידוע בחב"ד במילים "נודע ביהודה אלוהים" כפי שהותאמו לכבוד יום הולדתו ה75 של הרבי מלובביץ' בשנת 1977. צפו בשיר מתוך ההתוועדות ליום הולדתו ה75 של הרבי מלובביץ' (1977). בהקלטה זו מושמט החלק הראשון של הלחן. דוד הורוביץ בהקלטת שדה של הספרייה הלאומית משנת 2000 (החל מתזמון 45:53) אומר ליעקב מזור שהמילים הודבקו בחב"ד למנגינה ישנה יותר, ומענדי בלוי מסביר במייל לזמרשת (נובמבר 2022): לכבוד יום הולדת ה-75 להרבי מלובביץ' בי''א ניסן תשל''ז (1977), הותאם ע''י חסידי חב''ד הנוסח "נודע ביהודה" מפרק ע''ו בתהלים, שאותו התחיל הרבי לומר ביום הולדתו ה75 בהתאם למנהג להתאים פרק תהלים לגיל האדם - כל שנה מחליפים פרק עוקב לגיל האדם. ללחן במילים "נודע ביהודה אלוהים" יש גם הקלטה בביצוע צמד העמרנים בליווי תזמורת "שבת אחים" בניצוח צביקה כספי (בקטלוג הספרייה הלאומית רשום כי גם משה זורמן וגם גיל אלדמע מעבדים - אפשר ששניהם עיבדו למופע ממנו הביצוע, אך לאו דווקא שיר זה). בקטלוג רשומה הקלטה זו כלחן מאת יעקב תלמוד (מלחין מחסידות גור), אך הזיהוי חשוד. תלמוד היה בן 27 בלבד כשהלחן נדפס במילים "הציפור מעופפת" ובן 21 בלבד כשאידלסון עלה לארץ; רחל פרנסי מוסרת מידע בעילום שם מחסידות גור כי הניגון ותיק יותר.

עוד באותו לחן: הציפור מעופפת.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

---