על מות הרצל ♫

דְּווּיִים וּסְחוּפִים, וַעֲרוּמִים נוֹתַרְנוּ,
אֳנִיָּה סוֹעֵרָה בְּלֵב-יָם,
אַיֵּה הַמִּשְׁפָּט, הַצֶּדֶק, הַיֹּשֶׁר,
אֵל נַעֲלֶה, נִשָּׂא וָרָם!

הַאֻמְנָם זוֹ כֹּחֲךָ, שׁוֹפֵט רָמִים,
לְדַכֵּא, לְפוֹצֵץ כָּעָשׁ;
לְהַאֲבִיד הָאוֹבֵד, לְדַכֵּא אֶת-הַמְּדֻכָּא
לִגְזֹל כִּבְשַׂת הָרָשׁ?...

בְּכוּ בֵּית יַעֲקֹב, קִרְעוּ שָׁמַיִם
וְיִשָּׁמַע נְהִי הָעָם;
תִּסְעַרְנָה הָאֲנָחוֹת, וְיִתְפּוֹצְצוּ הַלְּבָבוֹת,
לְבָבוֹת טְבוּלִים בְּדָם!...
כָּבָה מְאוֹרֵנוּ – הֶרְצְל אֵינֶנּוּ!
גָּדוֹל שִׁבְרֵנוּ כַּיָּם
מִי יֵלֵךְ לְפָנֵינוּ יְקוֹמֵם הֲרִיסוֹתֵינוּ,
מִי יִשָּׂא דֶּגֶל הָעָם!