עכו ארץ ישראל

אֵין אֲנִי, אֵינִי פּוֹחֵד מֵעַכּוֹ עַכּוֹ גַּם הִיא אֶרֶץ יִשְרָאֵל הִיא אוֹתָנוּ פַּעַם אָהֲבָה כֹּה עִם אַחֵר עַכְשָׁו הִיא תִּתְהוֹלֵל אַל נָא בִּי, אַל נָא בִּי אַחִים תַּתְּרו נָא: "אַל תָּעִזָּה, שֶׁמָּא תִּכָּשֵׁל" אִם מָחָר יִקָּחוּנִי הַלַּטְרוּנָה גַּם לַטְרוּן הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵלאין אני, איני פוחד מעכו עכו גם היא ארץ ישראל היא אותנו פעם אהבה כה עם אחר עכשיו היא תתהולל אל נא בי, אל נא בי אחים תתרו נא: "אל תעיזה, שמא תיכשל" אם מחר ייקחוני הלטרונה גם לטרון היא ארץ ישראל

השיר העברי נכתב למנגינת השיר העממי-רוסי Чубчик ("צ'ובצ'יק = בלורית"). המילים אינן תרגום, אך השיר אימץ מהשיר המקורי את המוטיב של דברי הדובר בבית הרביעי: "איני פוחד מסיביר; גם סיביר היא אדמה רוסית". 

השיר נקלט בעם כשיר בן שני בתים, כאשר מקורו של הבית הראשון (על עכו) לא ידוע, ואת הבית השני (על לטרון) חיבר שלונסקי. 

מספרים עמוס ותמר רודנר:

על השיר הרוסי: השיר הרוסי צ'ובּצ'יק – שהיה מקובל מאוד בתקופת העלייה השנייה והשלישית – מספר על פרחח שלומיאל הקרוי צ'וּבּצ'יק על שם ראשו הפרוע שתלתליו אינם ניתנים לריסון. הצ'וּבּצ'יק (בגרסה שאנו מכירים) הוא גם גנב לעת מצוא וככזה הוא מגיע לסיביר.

על השיר העברי: כשתרגמנו את השיר מרוסית לזכר הורינו, שאהבו אותו מאוד, ונתקלנו בבית שבּו לצ'וּבְּצִ'יק לא אכפת לשבת בסיביר כי "גם סיביר היא אדמה רוסית" – נזכרתי, במעומעם, בשני הבתים הנוספים המובאים כאן, שלפי זכרוני – מכתה ו' 1946 – שרו במחלקת הפלמ"ח בגבעת ברנר [ראו לעיל גרסת מילים "מפי עמוס רודנר"]. צלצלתי מיד לפלמ"ח אבל מכל המצולצלים רק חיים גורי לא רק זכר שיש שיר כזה אלא מיד גם שר בטלפון את שני הבתים הראשונים (המוקלטים).

גורי סיפר שאת שני הבתים שהוא זוכר כתב אלתרמן [אין תימוכין לכך, וכאמור לעיל, את אחד הבתים חיבר שלונסקי – זֶמֶרֶשֶׁת] והם לא נדפסו ולא הוקלטו מעולם. אך כיוון שהיה "בדלת", הלשין על רמה זוטא שגם היא זוכרת, מפי אביה, איש ההגנה יוסף אבידר, את שני הבתים והיא הכתיבה לי אותם בטלפון.

את הבתים שזכרתי [עמוס] ממחלקת הפלמ"ח לא הקלטנו כי איננו בטוחים אם שתי השורות הראשונות בכל בית אינן רטרוספקטיבה מאוחרת לכבוד אחד ה"עֲרָבִים" (המסיבות) בגבעת ברנר.

הרקע לשיר העברי: בעכו ישבו אסירי ההגנה ושאר המחתרות שנידונו לתקופות מאסר ארוכות על החזקת נשק, בדרך כלל. בלטרון וברפיח נעצרו חברי הפלמ"ח, פעילי ההגנה וגם אלה מראשי הנהגת היישוב שהיו בארץ "בשבת השחורה" 29.6.46, שהייתה תגובת שלטונות המנדט על "ליל הגשרים" שנערך "בשש עשרה לחודש יוני ארבעים ושש" (מתוך "דחילאק מוטק'ה"). למחנות המעצר בקפריסין גירשו הבריטים את המעפילים על ספינותיהם אחר שגיששו את דרכם ממש עד חופי הארץ. ה"אֶנצוֹ" היא ספינת המעפילים "אֶנצוֹ סירני". ואל תגידו ששירים אינם כמוסות זמן.

---

ראו גם גרסה עברית מאת יעקב אורלנד "נגני גיטרה".

על פי לחן 'נגני גיטרה' בנוסח בעברית.

 תווי השיר הרוסי