|
 |
 |
 |
עכו ארץ ישראל
|
 |
אֵין אֲנִי, אֵינִי פּוֹחֵד מֵעַכּוֹ
עַכּוֹ גַּם הִיא אֶרֶץ יִשְרָאֵל
הִיא אוֹתָנוּ פַּעַם אָהֲבָה כֹּה
עִם אַחֵר עַכְשָׁו הִיא תִּתְהוֹלֵל
אַל נָא בִּי, אַל נָא בִּי אַחִים תַּתְּרו נָא:
"אַל תָּעִזָּה, שֶׁמָּא תִּכָּשֵׁל"
אִם מָחָר יִקָּחוּנִי הַלַּטְרוּנָה
גַּם לַטְרוּן הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵלאין אני, איני פוחד מעכו
עכו גם היא ארץ ישראל
היא אותנו פעם אהבה כה
עם אחר עכשיו היא תתהולל
אל נא בי, אל נא בי אחים תתרו נא:
"אל תעיזה, שמא תיכשל"
אם מחר ייקחוני הלטרונה
גם לטרון היא ארץ ישראל
|
|
מילים: לא ידוע, אברהם שלונסקי לחן: עממי רוסי
|
אֵין אֲנִי, אֵינִי פּוֹחֵד מֵעַכּוֹ עַכּוֹ גַּם הִיא אֶרֶץ יִשְרָאֵל הִיא אוֹתָנוּ פַּעַם אָהֲבָה כֹּה עִם אַחֵר עַכְשָׁו הִיא תִּתְהוֹלֵל
אַל נָא בִּי, אַל נָא בִּי אַחִים תַּתְּרו נָא: "אַל תָּעִזָּה, שֶׁמָּא תִּכָּשֵׁל" אִם מָחָר יִקָּחוּנִי הַלַּטְרוּנָה גַּם לַטְרוּן הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אין אני, איני פוחד מעכו עכו גם היא ארץ ישראל היא אותנו פעם אהבה כה עם אחר עכשיו היא תתהולל
אל נא בי, אל נא בי אחים תתרו נא: "אל תעיזה, שמא תיכשל" אם מחר ייקחוני הלטרונה גם לטרון היא ארץ ישראל
פרטים נוספים
על הגרסה: מקורו של הבית הראשון לא ידוע; את הבית השני כתב שלונסקי (אך פה הוא מוצג בשינויים קלים - ר' בנפרד נוסח מקור). הגרסה נרשמה מפי רמה זוטא (שלמדה מאביה יוסף אבידר) - ראו פרטים נוספים ב"על השיר".
|
מפי מיכה נצר (גרסת כרוז מ-1946)
|
אֵין אֲנִי, אֵינִי יָרֵא מֵעַכּוֹ; עַכּוֹ גַּם כֵּן אֶרֶץ יִשְרָאֵל. הִיא אוֹתָנוּ פַּעַם אָהֲבָה כֹּה, עִם אַחֵר עַכְשָׁו הִיא תְּטַיֵּל.
אַל נָא, אַל נָא בִּי פִּקְחִים תַּתְּרו בָּהּ: "אַל תָּעִיזָה, שֶׁמָּא תִּכָּשֵׁל" אִם מָחָר יַגְלוּנִי הַלַטְרוּנָה, גַּם לַטְרוּן הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! אין אני איני ירא מעכו עכו גם כן ארץ ישראל. היא אותנו פעם אהבה כה עם אחר עכשיו היא תטייל
אל נא אל נא בי פקחים תתרו בה אל תעיזה שמא תיכשל אם מחר יגלוני הלטרונה גם לטרון היא ארץ ישראל!
פרטים נוספים
על הגרסה: מיכה נצר: "שיר זה, בנוסח דלהלן, מוכר לי מכרוז ארגון ההגנה שהדבקתי בשנת 1946 לאחר השבת השחורה כנער בגדנ"ע ברחובות. בכרוז היו המילים ותווי המנגינה. את התווים הבאתי הביתה ואחותי ניגנה בפסנתר. כך שרנו את השיר בגדנ"ע."
במחברתה של אסתר ברוך (גולדמן) מופיע נוסח כמעט זהה: בשורה הראשונה "פוחד" במקום "ירא"; בשורה השישית "אל נא אל נא" במקום "אל תעיזה".
|
מפי עמוס רודנר: גרסת מחלקת הפלמ"ח בגבעת ברנר (1946)
|
אִם חֵיל הוֹד מַלְכוּת פִּתְאוֹם יוֹפִיעַ יַעַצְרֵנִי בְּלִי לְהִתְנַצֵּל לֹא אִכְפַּת לִי לָשֶׁבֶת בְּרָפִיחַ גַּם רָפִיחַ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
עַל הָ"אֶנְצוֹ" כְּבָר מִשְׁתַּלְּטִים הַבְּרִיטִים מִגָּז כָּל הַסִּפּוּן כְּבָר מִשְׁתַּעֵל גּ'וֹנִי, קַח אוֹתִי אֲפִלּוּ לְקַפְרִיסִין זֶה בַּדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! אם חיל הוד מלכות פתאום יופיע יעצרני בלי להתנצל לא איכפת לי לשבת ברפיח גם רפיח ארץ ישראל
על ה"אנצו" כבר משתלטים הבריטים מגז כל הסיפון כבר משתעל ג'וני קח אותי אפילו לקפריסין זה בדרך לארץ ישראל
פרטים נוספים
על הגרסה: מספר עמוס רודנר (דברים שמסר לזמרשת ב-14.6.2009): "לפי זיכרוני מיכתה ו' (1946), כך בערך שרו במחלקת הפלמ"ח בגבעת ברנר." בירור שערך רודנר, לדבריו, עם פלמ"חניקים יודעי-זמר רבים, וביניהם חיים חפר, נתיבה בן יהודה, מנשה הראל ונעמי פולני, העלה חרס, ואף אחד מהם לא זכר את הבתים האלה. ייתכן שהבתים האלה לא יצאו את גבולות גבעת-ברנר.
|
הנוסח המקורי שכתב שלונסקי
|
נָא, אַל בִּי פִּקְחִים, תַּתְּרוּ-נָא אַל תַּגִּידָה... שֶׁמָּא תִּכָּשֵׁל... אִם מָחָר יַגְלוּנִי הַלַּטְרוּנָה, גַּם לַטְרוּן הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! נא אל בי פיקחים תתרו נא אל תגידה שמא תיכשל... אם מחר יגלוני הלטרונה, גם לטרון היא ארץ ישראל!
פרטים נוספים
|
מילים בשפת המקור (רוסית)
|
Чубчик (בלורית)
Бывало, одену шапку на затылок, Пойду гулять с полночки до утру. Из-под шапки чубчик так и вьется, Так и вьется чубчик по ветру!
Чубчик, чубчик, чубчик кучерявый, А ты не вейся по ветру! А ты, карман, карманчик мой дырявый, Вот ты не нра-, не нравишься вору!
Пройдет зима, настанет лето, В саду цветочки пышно расцветут. У меня, у бедного мальчонки, Ручки да ножки цепями закуют.
Но я Сибирь, Сибирь я не боюся, Сибирь - ведь тоже русская земля. Развевайся, чубчик кучерявый, Ты развевайся, провожай меня.
Чубчик (X5) кучерявый, А ты не вейся по ветру! А ты, карман, карманчик мой дырявый, А ты не нра-, не нравишься вору!
|
תרגום לשיר הרוסי (עמוס רודנר על-פי תרגום מילולי)
|
צ'וּבְּצִ'יק
כּוֹבָעִי אֶל הָעֹרֶף קְצָת אָזִיזָה אֶתְבַּלְיֵן, עַד בֹּקֶר, כָּל הַלֵּיל מְבַצְבֵּץ לוֹ מִן הַכּוֹבַע צ'וּבְּצִ'יק פְּזִיזָא כֵּן, בָּרוּחַ, צ'וּבְּצִ'יק יִסְתַּלְסֵל
צ'וּבְּצִ'יק צ'וּבְּצִ'יק הַמִּסְתַּלְסֵל פָּרוּעַ מִן הָרוּחַ דַּי לְהִסְתַּלְסֵל וְאַתָּה כִּיסִי, בּוֹ חֹר מַמָּשׁ קָרוּעַ, מוֹצִיא אוֹתִי גַּנָּב, לַעֲזָאזֵל
קַיִץ כְּבָר מִתְחַלֵּף לוֹ עִם הַחֹרֶף בַּגַּן כָּל הַפְּרָחִים פּוֹרְחִים עַד כְּלוֹת אֲנִי יַלְדּוֹן שֶׁהַמַּזָּל פָּנָה לוֹ עֹרֶף יָד וְרֶגֶל בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת
מִסִּיבִּיר לֹא פּוֹחֵד וְזֶה בָּטוּחַ גַּם סִיבִּיר הִיא רוּסְיָה אַדְמָתִי צ'וּבְּצִ'יק תִּתְבַּדֵּר וְתִסְתַּלְסֵל בָּרוּחַ תִּסְתַּלְסֵל וּתְלַוֶּה אוֹתִי
פרטים נוספים
על הגרסה: מעיר עמוס רודנר: "צ'ובצ'יק = בלורית וכל קווצת שיער מרדנית".
|
|
 |
|
 |
הקלטות נוספות
|
 |
ביצוע: אסתר ברוך (גולדמן), אביתר כהןשנת הקלטה: 28.6.2010 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
ביצוע: פיוטר לשצ'נקושנת הקלטה: 1931 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת ביצוע של השיר בשפת המקור
 |
על השיר
|
 |
השיר העברי נכתב למנגינת השיר העממי-רוסי Чубчик ("צ'ובצ'יק = בלורית"). המילים אינן תרגום, אך השיר אימץ מהשיר המקורי את המוטיב של דברי הדובר בבית הרביעי: "איני פוחד מסיביר; גם סיביר היא אדמה רוסית".
השיר נקלט בעם כשיר בן שני בתים, כאשר מקורו של הבית הראשון (על עכו) לא ידוע, ואת הבית השני (על לטרון) חיבר שלונסקי.
מספרים עמוס ותמר רודנר:
על השיר הרוסי: השיר הרוסי צ'ובּצ'יק – שהיה מקובל מאוד בתקופת העלייה השנייה והשלישית – מספר על פרחח שלומיאל הקרוי צ'וּבּצ'יק על שם ראשו הפרוע שתלתליו אינם ניתנים לריסון. הצ'וּבּצ'יק (בגרסה שאנו מכירים) הוא גם גנב לעת מצוא וככזה הוא מגיע לסיביר.
על השיר העברי: כשתרגמנו את השיר מרוסית לזכר הורינו, שאהבו אותו מאוד, ונתקלנו בבית שבּו לצ'וּבְּצִ'יק לא אכפת לשבת בסיביר כי "גם סיביר היא אדמה רוסית" – נזכרתי, במעומעם, בשני הבתים הנוספים המובאים כאן, שלפי זכרוני – מכתה ו' 1946 – שרו במחלקת הפלמ"ח בגבעת ברנר [ראו לעיל גרסת מילים "מפי עמוס רודנר"]. צלצלתי מיד לפלמ"ח אבל מכל המצולצלים רק חיים גורי לא רק זכר שיש שיר כזה אלא מיד גם שר בטלפון את שני הבתים הראשונים (המוקלטים).
גורי סיפר שאת שני הבתים שהוא זוכר כתב אלתרמן [אין תימוכין לכך, וכאמור לעיל, את אחד הבתים חיבר שלונסקי – זֶמֶרֶשֶׁת] והם לא נדפסו ולא הוקלטו מעולם. אך כיוון שהיה "בדלת", הלשין על רמה זוטא שגם היא זוכרת, מפי אביה, איש ההגנה יוסף אבידר, את שני הבתים והיא הכתיבה לי אותם בטלפון.
את הבתים שזכרתי [עמוס] ממחלקת הפלמ"ח לא הקלטנו כי איננו בטוחים אם שתי השורות הראשונות בכל בית אינן רטרוספקטיבה מאוחרת לכבוד אחד ה"עֲרָבִים" (המסיבות) בגבעת ברנר.
הרקע לשיר העברי: בעכו ישבו אסירי ההגנה ושאר המחתרות שנידונו לתקופות מאסר ארוכות על החזקת נשק, בדרך כלל. בלטרון וברפיח נעצרו חברי הפלמ"ח, פעילי ההגנה וגם אלה מראשי הנהגת היישוב שהיו בארץ "בשבת השחורה" 29.6.46, שהייתה תגובת שלטונות המנדט על "ליל הגשרים" שנערך "בשש עשרה לחודש יוני ארבעים ושש" (מתוך "דחילאק מוטק'ה"). למחנות המעצר בקפריסין גירשו הבריטים את המעפילים על ספינותיהם אחר שגיששו את דרכם ממש עד חופי הארץ. ה"אֶנצוֹ" היא ספינת המעפילים "אֶנצוֹ סירני". ואל תגידו ששירים אינם כמוסות זמן.
ראו גם גרסה עברית מאת יעקב אורלנד "נגני גיטרה".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
 |
תווים
|
 |
 |
תגיות
|
 |
לחנים רוסיים
 
כל מקום ואתר
 
שירי זעם
 
|

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם
|
 |
|