שיר הכבוד (לחן אשכנזי 2)

אַנְעִים זְמִירוֹת וְשִׁירִים אֶאֱרֹג כִּי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי תַּעֲרֹג נַפְשִׁי חִמְּדָה בְּצֵל יָדֶךָ לָדַעַת כָּל רָז סוֹדֶךָ מִדֵּי דַּבְּרִי בִּכְבוֹדֶךָ הוֹמֶה לִבִּי אֶל דּוֹדֶיךָ עַל כֵּן אֲדַבֵּר בְּךָ נִכְבָּדוֹת וְשִׁמְךָ אֲכַבֵּד בְּשִׁירֵי יְדִידוֹת אֲסַפְּרָה כְּבוֹדְךָ וְלֹא רְאִיתִיךָ אֲדַמְּךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתִּיךָ בְּיַד נְבִיאֶיךָ בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ דִּמִּיתָ הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרָתֶךָ כִּנּוּ לְתֹקֶף פְּעֻלָּתֶךָ דִּמּוּ אוֹתְךָ וְלֹא כְפִי יֶשְׁךָ וַיְשַׁוּוּךָ לְפִי מַעֲשֶׂיךָ הִמְשִׁילוּךָ בְּרֹב חֶזְיוֹנוֹת הִנְּךָ אֶחָד בְּכָל דִּמְיוֹנוֹת וַיֶּחֱזוּ בְךָ זִקְנָה וּבַחֲרוּת וּשְׂעַר רֹאשְׁךָ בְּשֵׂיבָה וְשַׁחֲרוּת זִקְנָה בְּיוֹם דִּין וּבַחֲרוּת בְּיוֹם קְרָב כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָדָיו לוֹ רַב חָבַשׁ כּוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ הוֹשִׁיעָה לוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ אַנְעִים זְמִירוֹת ... אנעים זמירות ושירים אארוג כי אליך נפשי תערוג נפשי חמדה בצל ידך לדעת כל רז סודך מדי דברי בכבודך הומה ליבי אל דודיך על כן אדבר בך נכבדות ושמך אכבד בשירי ידידות אספרה כבודך ולא ראיתיך אדמך אכנך ולא ידעתיך ביד נביאיך בסוד עבדיך דימית הדר כבוד הודך גדולתך וגבורתך כינו לתוקף פעולתך דימו אותך ולא כפי ישך וישווך לפי מעשיך המשילוך ברוב חזיונות הנך אחד בכל דמיונות ויחזו בך זקנה ובחרות ושער ראשך בשיבה ושחרות זקנה ביום דין ובחרות ביום קרב כאיש מלחמות ידיו לו רב חבש כובע ישועה בראשו הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו אנעים זמירות

מקור: "הבה נשירה [Hawa Naschira]", Anton Benjamin, Leipzig-Hamburg , 1935, 169