מילים
אַשְׁרֵי הָאִישׁ שׁוֹמְרֵהוּ
וְעַל הַיַּיִן זָכְרֵהוּ
וְאַל יָשִׂים אֶל לִבּוֹ
הַכִּיס רֵק וְאֵין בּוֹ
יִשְׂמַח וְיִרְוֶה וְאִם לֹוֶה
הַצּוּר יִפְרַע אֶת חוֹבוֹ
תְּנוּ שֶׁבַח וְשִׁירָה
לָאֵל אֲשֶׁר שַׁבָּת בָּרָא
וְלָנוּ בוֹ נָתַן תּוֹרָה
קָרָא לְמשֶׁה מַתָּנָה
בְּבֵית גְּנָזַי הִיא טְמוּנָה
לְךָ יָאֲתָה וְקַח אוֹתָהּ
תְּנָהּ לַעֲדַת מִי מָנָה
הקלטות (8)
ביצוע
כהקדמה לביצוע אומר הקריין: "זה היה גורדון. האחד והיחיד שהטיף לעבודת כפיים, לדת העבודה. ולדת זו היה נוסח תפילה משלה, ניגון עצוב ומתמשך."
על השיר
מתוך זמירות לשבת; פיוט המושר בפי יהודי גרמניה בכל ליל שבת. שם מחבר המילים הוא "יהונתן" על פי אקרוסטיכון של ראשית הבתים.
לחן השיר ידוע גם בתור "הניגון של גורדון". בערב פסח תרע"ד (1914) זימר א.ד. גורדון ניגון, ואותו מאורע נחרט בזיכרונותיהם של ותיקי העלייה השנייה. אליהו הכהן מעריך – ככל הנראה על סמך עדויות של מי שנכחו באותו ערב פסח – כי היה זה הניגון החסידי שמאוחר יותר הותאמו לו מילות "יום שבת יום קודש הוא". קראו בהרחבה במאמרו של מוטי זעירא. יעקב מזור, חוקר הזמר החסידי, מוסיף:
מוטי זעירא תמה על מקור הניגון, ולא פלא: שרים אותו חסידים משושלות שונות, בהן קרלין, טולנה, חב"ד ועוד. בתווים הוא פורסם, בין היתר, ע"י אידלסון (ספר השירים, קובץ חדש [תרפ"ב], עמ' 95, שיר מס' 18), וע"י זלמנוב בספר הניגונים בקבוצת הניגונים לשבת ויו"ט (כרך א', מס' 87, עמ' 80).
מידע נוסף:
ביצועים נוספים:
וריאנט של הלחן נדפס ב"מוזיקאלישער פנקס" מותאם למילים "רחם בחסדך". בחסידות ברסלב הותאמו לווריאנט של הלחן המילים "מה ידידות". זה אחד משני הלחנים ששר יצחק שפירא. האזינו באתר הפיוט והתפילה.
לשיר לחן נוסף מאת מלחין לא ידוע.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (3)
תווים של הלחן במילים "רחם חסדך"
