מילים (2 גרסאות)
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הֶחָבִיב, הַשָּׂב
הִגַּלֶה וְהוֹפַע עָלֵינוּ הַטַּף
כִּי אָנוּ צֹאן קְדוֹשִׁים בְּנֵי אֶל חַי
וְאַתָּה רוֹעֵנוּ שְׁלִיחַ אֲדֹנַי
תְּרִי לִי לִי
בָּא, עָמַד, אֵלִיָּהוּ בֵּין יַלְדֵי הַחֵן
וּפָתַח וְאָמַר בְּקוֹל לָהֶם כֵּן:
"אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל גּוֹאַלְכֶם עוֹד חַי
וּבְרוּכִים בְּנֵיכֶם לָעַד לַאֲדֹנַי"
תְּרִי לִי לִי
אַשְׁרֵיכֶם, תְּמִימִים תִּינוֹקוֹת בֵּית-רַב
הֱיוּ כֻּלְּכֶם בְּרָכָה לְאֵל עֶלְיוֹן הָאָב
וְיִשְׁמָרְכֶם טְהוֹרִים לָעַד, כֹּה לֶחָי
וְלִגְאֻלָּה קְרוֹבָה כִּי יִתֵּן אֲדֹנַי
[אָמֵן וְאָמֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנַי
תְּרִי לִי לִי [מחיאת כף]
תְּרִי לִי לִי לִי]
הִגַּלֶה וְהוֹפַע עָלֵינוּ הַטַּף
כִּי אָנוּ צֹאן קְדוֹשִׁים בְּנֵי אֶל חַי
וְאַתָּה רוֹעֵנוּ שְׁלִיחַ אֲדֹנַי
תְּרִי לִי לִי
בָּא, עָמַד, אֵלִיָּהוּ בֵּין יַלְדֵי הַחֵן
וּפָתַח וְאָמַר בְּקוֹל לָהֶם כֵּן:
"אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל גּוֹאַלְכֶם עוֹד חַי
וּבְרוּכִים בְּנֵיכֶם לָעַד לַאֲדֹנַי"
תְּרִי לִי לִי
אַשְׁרֵיכֶם, תְּמִימִים תִּינוֹקוֹת בֵּית-רַב
הֱיוּ כֻּלְּכֶם בְּרָכָה לְאֵל עֶלְיוֹן הָאָב
וְיִשְׁמָרְכֶם טְהוֹרִים לָעַד, כֹּה לֶחָי
וְלִגְאֻלָּה קְרוֹבָה כִּי יִתֵּן אֲדֹנַי
[אָמֵן וְאָמֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנַי
תְּרִי לִי לִי [מחיאת כף]
תְּרִי לִי לִי לִי]
מקור:
יואל אנגל: חמישים זמירות לילדים, יובל [Juwal], ברלין, תרפ"ג, 38
טאַנצליד
די גרעזעלעך בליִען
אין וואַלד אַלע גלײַך –
אַ קינד מעג זײַן פֿריילעך,
צי אָרעם, צי רײַך.
מיר אָבער זענען
נאָך קינדערלעך קליין:
אונדז פּאַסט נאָך זײַן פֿריילעך
און טאַנצן צו גיין.
טרײַ־לײַ־לײַ, טרײַ־לײַ־לײַ...
די זון שיקט אונדז אַלע
איר ברכה, איר שײַן,
צי דאַרף מען דען גיטער
אויף גליקלעך צו זײַן?
אונדז פּאַסט נאָך זיך דרייען
ראָד־אויס און ראָד־אײַן –
אַז ווויל איז אונדז ייִדישע
קינדער צו זײַן!
טרײַ־לײַ־לײַ, טרײַ־לײַ־לײַ...
ווויל דעם, וואָס פֿאַרמאָגט נאָר
אַ האַרץ, גוט און פֿרום,
און אויגן וואָס קוקן
אויף קיינעם ניט קרום.
מיר אָבער זענען
נאָך קינדערלעך קליין:
אונדז פּאַסט נאָך זײַן פֿריילעך
און טאַנצן צו גיין.
טרײַ־לײַ־לײַ, טרײַ־לײַ־לײַ...
ווויל דעם, וואָס די תּורה
בײַ טאָג און בײַ נאַכט
מאַכט לוסטיק זײַן לעבן,
זײַן האַרץ פֿריילעך מאַכט.
אונדז פּאַסט נאָך זיך דרייען
ראָד־אויס און ראָד־אײַן –
אַז ווויל איז אונדז ייִדישע
קינדער צו זײַן!
טרײַ־לײַ־לײַ, טרײַ־לײַ־לײַ...
די גרעזעלעך בליִען
אין וואַלד אַלע גלײַך –
אַ קינד מעג זײַן פֿריילעך,
צי אָרעם, צי רײַך.
מיר אָבער זענען
נאָך קינדערלעך קליין:
אונדז פּאַסט נאָך זײַן פֿריילעך
און טאַנצן צו גיין.
טרײַ־לײַ־לײַ, טרײַ־לײַ־לײַ...
די זון שיקט אונדז אַלע
איר ברכה, איר שײַן,
צי דאַרף מען דען גיטער
אויף גליקלעך צו זײַן?
אונדז פּאַסט נאָך זיך דרייען
ראָד־אויס און ראָד־אײַן –
אַז ווויל איז אונדז ייִדישע
קינדער צו זײַן!
טרײַ־לײַ־לײַ, טרײַ־לײַ־לײַ...
ווויל דעם, וואָס פֿאַרמאָגט נאָר
אַ האַרץ, גוט און פֿרום,
און אויגן וואָס קוקן
אויף קיינעם ניט קרום.
מיר אָבער זענען
נאָך קינדערלעך קליין:
אונדז פּאַסט נאָך זײַן פֿריילעך
און טאַנצן צו גיין.
טרײַ־לײַ־לײַ, טרײַ־לײַ־לײַ...
ווויל דעם, וואָס די תּורה
בײַ טאָג און בײַ נאַכט
מאַכט לוסטיק זײַן לעבן,
זײַן האַרץ פֿריילעך מאַכט.
אונדז פּאַסט נאָך זיך דרייען
ראָד־אויס און ראָד־אײַן –
אַז ווויל איז אונדז ייִדישע
קינדער צו זײַן!
טרײַ־לײַ־לײַ, טרײַ־לײַ־לײַ...
מקור:
יואל אנגל (ענגעל): 50 קינדערלידער (גרסת מקור של 50 זמירות לילדים), יובל, 1923, 38
הקלטות (1)
על השיר
טקסט עברי שהתאים ש. בן-ציון ללחן השיר "טאנץ ליד" [מילולית: שיר מחול], האחרון מבין "50 זמירות לילדים" של יואל אנגל, במקרה זה בלי קשר או כמעט בלי קשר לטקסט המקורי ביידיש. בעצם שם השיר שהוא תרגום מיידיש אינו מתאים לשיר העברי.
אליעזר ניבורסקי שאיתר את מקור השיר היידי מפרט: מחבר המילים הוא יעקב פיכמן. המילים ביידיש נדפסו במוסף "יובילעאומס־בײַלאַגע“ של העיתון "דער פֿרײַנד“, 20 אפריל (3 מאי) 1912, ע' 5, ונושאות את התאריך אייר תרע"ב. בגרסת אנגל, יש שינוי ניכר בסדר הבתים כדי ליצור סוג של פזמון חוזר. לחן קודם ביידיש מאת ישראל גלאטשטיין נדפס בשנת 1920 באוסף „געזאנג און שפיעל“ (עמ' 114–115).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (2)
תווים
(צילום מודפס)
כולל מילים
בעברית בתעתיק לטיני
בנפרד ובתוך התווים
מקור:
יואל אנגל: חמישים זמירות לילדים, יובל [Juwal], ברלין, תרפ"ג, 38
תווים
(צילום מודפס)
כולל מילים
ביידיש בתעתיק לטיני
בנפרד ובתוך התווים
מקור:
יואל אנגל (ענגעל): 50 קינדערלידער (גרסת מקור של 50 זמירות לילדים), יובל, 1923, 38