מילים (2 גרסאות)
הָאָדָם מִשֶׁנּוֹלַד,
גֶּבֶר יוּלַד אַף יֵשׁ לוֹ רֹאשׁ,
לִכְשֶיֶחֱצֶה שְׁנוֹתָיו יוֹסֵף כֹּחַ,
קְפֹץ יִקְפֹּץ חָשׁ, חָשׁ,
אֶפֶס עִם, בֹּא הַזֹּקֶן,
יִתְנַעְנֵעַ כְּבָר כַּבְּרוֹשׁ.
הָאָדָם מִשֶׁנּוֹלַד,
גֶּבֶר הוּא, יֵשׁ לוֹ עֵינַיִם,
לִכְשֶיֶּחֱצֶה שְׁנוֹתָיו יוֹסֵף כֹּחַ,
גֶּבֶר חֲרוּץ יָדַיִם,
אֶפֶס עִם, בֹּא הַזֹּקֶן,
יִכּוֹף גַּב, שַׁח אַפַּיִם.
הָאָדָם מִשֶׁנּוֹלַד,
גֶּבֶר הוּא אַף יֵשׁ לוֹ לָשׁוֹן,
לִכְשֶיֶּחֱצֶה שְנוֹתָיו יוֹסֵף כֹּחַ,
מַה יִּגְבַּר לָחוּל וּבְאוֹן,
אֶפֶס עִם, בֹּא הַזֹּקֶן,
כִּי יִתְבּוֹנֵן עַרְבּוֹ נָכוֹן.
הָאָדָם מִשֶׁנּוֹלַד,
יֶלֶד אֵין יֵשׁ לוֹ שִׁנַּיִם,
לִכְשֶיֶחֱצֶה שְׁנוֹתָיו יוֹסֵף כֹּחַ,
אֵין דּוֹמֶה לוֹ תַּחַת הַשָּׁמַיִם,
אֶפֶס עִם, בֹּא הַזּוֹקֶן,
לוֹ מַדְוֵי מִצְרַיִם.
גֶּבֶר יוּלַד אַף יֵשׁ לוֹ רֹאשׁ,
לִכְשֶיֶחֱצֶה שְׁנוֹתָיו יוֹסֵף כֹּחַ,
קְפֹץ יִקְפֹּץ חָשׁ, חָשׁ,
אֶפֶס עִם, בֹּא הַזֹּקֶן,
יִתְנַעְנֵעַ כְּבָר כַּבְּרוֹשׁ.
הָאָדָם מִשֶׁנּוֹלַד,
גֶּבֶר הוּא, יֵשׁ לוֹ עֵינַיִם,
לִכְשֶיֶּחֱצֶה שְׁנוֹתָיו יוֹסֵף כֹּחַ,
גֶּבֶר חֲרוּץ יָדַיִם,
אֶפֶס עִם, בֹּא הַזֹּקֶן,
יִכּוֹף גַּב, שַׁח אַפַּיִם.
הָאָדָם מִשֶׁנּוֹלַד,
גֶּבֶר הוּא אַף יֵשׁ לוֹ לָשׁוֹן,
לִכְשֶיֶּחֱצֶה שְנוֹתָיו יוֹסֵף כֹּחַ,
מַה יִּגְבַּר לָחוּל וּבְאוֹן,
אֶפֶס עִם, בֹּא הַזֹּקֶן,
כִּי יִתְבּוֹנֵן עַרְבּוֹ נָכוֹן.
הָאָדָם מִשֶׁנּוֹלַד,
יֶלֶד אֵין יֵשׁ לוֹ שִׁנַּיִם,
לִכְשֶיֶחֱצֶה שְׁנוֹתָיו יוֹסֵף כֹּחַ,
אֵין דּוֹמֶה לוֹ תַּחַת הַשָּׁמַיִם,
אֶפֶס עִם, בֹּא הַזּוֹקֶן,
לוֹ מַדְוֵי מִצְרַיִם.
מקור:
שירי עם יהודיים: מהדורה עם עברית, יובל [Yuwal], 1923, 15–16
ווי דער מענטש ווערט געבאָרן,
ווערט ער געבאָרן מיט אַ קאָפּ.
ווי ער קומט אַרײַן אין די מיטעלע יאָרן,
שפּרינגט ער גאָר: האָפּ־האָפּ!
ווי ער קומט אויף דער עלטער,
וויגט ער זיך שוין ווי אַ סנאָפּ.
ווי דער מענטש ווערט געבאָרן,
ווערט ער געבאָרן מיט אויגן.
ווי ער קומט אַרײַן אין די מיטעלע יאָרן,
טוט ער צו אַלצדינג טויגן.
ווי ער קומט אויף דער עלטער,
גייט ער שוין אײַנגעבויגן.
ווי דער מענטש ווערט געבאָרן,
ווערט ער געבאָרן מיט אַ צונג,
ווי ער קומט אַרײַן אין די מיטעלע יאָרן,
גיט ער אין דער לופֿטן אַ שפּרונג.
ווי ער קומט אויף דער עלטער,
זעט ער, אַז ער איז שוין ניט יונג.
ווי דער מענטש ווערט געבאָרן,
ווערט ער געבאָרן אָן ציינער,
ווי ער קומט אַרײַן אין די מיטעלע יאָרן,
מיינט ער – ס'איז ניטאָ צו אים נאָך איינער.
ווי ער קומט אויף דער עלטער,
ברעכט אים שוין די ביינער.
ווערט ער געבאָרן מיט אַ קאָפּ.
ווי ער קומט אַרײַן אין די מיטעלע יאָרן,
שפּרינגט ער גאָר: האָפּ־האָפּ!
ווי ער קומט אויף דער עלטער,
וויגט ער זיך שוין ווי אַ סנאָפּ.
ווי דער מענטש ווערט געבאָרן,
ווערט ער געבאָרן מיט אויגן.
ווי ער קומט אַרײַן אין די מיטעלע יאָרן,
טוט ער צו אַלצדינג טויגן.
ווי ער קומט אויף דער עלטער,
גייט ער שוין אײַנגעבויגן.
ווי דער מענטש ווערט געבאָרן,
ווערט ער געבאָרן מיט אַ צונג,
ווי ער קומט אַרײַן אין די מיטעלע יאָרן,
גיט ער אין דער לופֿטן אַ שפּרונג.
ווי ער קומט אויף דער עלטער,
זעט ער, אַז ער איז שוין ניט יונג.
ווי דער מענטש ווערט געבאָרן,
ווערט ער געבאָרן אָן ציינער,
ווי ער קומט אַרײַן אין די מיטעלע יאָרן,
מיינט ער – ס'איז ניטאָ צו אים נאָך איינער.
ווי ער קומט אויף דער עלטער,
ברעכט אים שוין די ביינער.
מקור:
יואל אנגל (מעבד): יודישע פאלקסלידער חוברת 2, כנראה: החברה היהודית למוסיקה עברית, 1912
על השיר
צפו בשיר ביידיש בעיבוד יואל אנגל בביצוע Lucy Fitz Gibbon בליווי Ryan MacEvoy McCullough בפסנתר.
כפי שמתועד במבוא לחוברת של אנגל, המילים נדפסו כפריט מס' 28 באוסף של גינזבורג ומארק. אליעזר ניבורסקי מציין: אנגל מביא (וטשרניחובסקי תרגם) רק את בתים 2, 6, 10 ו12 מתוך שיר ארוך.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (2)
תווים לקול ופסנתר
(צילום מודפס)
כולל מילים
בעברית בתעתיק לטיני
בנפרד ובתוך התווים
מקור:
שירי עם יהודיים: מהדורה עם עברית, יובל [Yuwal], 1923, 15–16
תווים לקול ופסנתר
(צילום מודפס)
כולל מילים
ביידיש בתעתיק לטיני
בנפרד ובתוך התווים
עיבוד:
יואל אנגל
מקור:
יואל אנגל (מעבד): יודישע פאלקסלידער חוברת 2, כנראה: החברה היהודית למוסיקה עברית, 1912, 28–29
