הַרְחֵק מִן הַחוֹף הַשָּׁקֵט, הַבָּטוּחַ, בָּאֹפֶל חוֹתֶרֶת סְפִינָה – הַגֶּשֶׁם מַצְלִיף בָּהּ, שׁוֹרֶקֶת הָרוּחַ, אַךְ יַד הַסַּפָּן אֵיתָנָה. וְעֹגֶן כָּבֵד מְרַקֵּע בַּמַּיִם, קוֹרַעַת סוּפָה עֲנָנִים – רְעַץ אֶת הַזַּעַף, יַכְחִילוּ שָׁמַיִם בְּבוֹא יוֹם לְשִׁיר סַפָּנִים. עַל תֹּרֶן הַדֶּגֶל עִם שֶׁמֶשׁ זוֹרֵחַ בְּאֶלֶף גְּוָנִים שֶׁל הָאוֹר, וְשִׁיר הַסַּפָּן הָעִבְרִי מְקַלֵּחַ, מַפְלִיג אֶל הַיָּם וְלַדְּרוֹר. וּבֹרֶג כָּמוּס מְבַעְבֵּעַ בַּמַּיִם, הַשַּׁחַר קוֹרֵא לְהַפְלִיג – קוֹרֵאת הַמּוֹלֶדֶת, קוֹרְאִים הַשָּׁמַיִם לָרֶדֶת בַּחוֹף הָעַתִּיק.הרחק מין החוף השקט, הבטוח, באופל חותרת ספינה – הגשם מצליף בה, שורקת הרוח, אך יד הספן איתנה. ועוגן כבד מרקע במיים, קורעת סופה עננים – רעץ את הזעף, יכחילו שמיים בבוא יום לשיר ספנים. על תורן הדגל עים שמש זורח באלף גונים של האור, ושיר הספן העברי מקלח, מפליג אל הים ולדרור. ובורג כמוס מבעבע במיים, השחר קורא להפליג – קוראת המולדת, קוראים השמיים לרדת בחוף העתיק.