בַּעֲיָרָה סְמוּכָה לְכָאן
גָּר לוֹ רַבִּי עִם זָקָן
בִּזְקָנוֹ לֹא יְקַצֵּץ הוּא
נְדָבוֹת לֹא יְקַבֵּץ הוּא
פַּעַם אַחַת קָרָה נֵס
בֶּן הָרַב נִמְצָא אוֹנֵס
שִׁיקְסֶע בֵּין עֲצֵי הַחֹרֶשׁ
הוּא הִכְנִיס לָהּ עַד הַשֹּׁרֶשׁ
בָּעֲיָרָה, אוֹי, שֹׁד וָשֶׁבֶר!
הַמֵּתִים רוֹקְדִים בַּקֶּבֶר
יָמוּת הַבֵּן, יִמַּח שְׁמוֹ
וְהַמַּמְזֵר שֶׁיִּוָּלֵד לוֹ
אָז תָּפַס הָרַב מַקֵּל
וְעַל בְּנוֹ חִישׁ הִתְנַפֵּל
בָּרַח הַבֵּן לְלֹא בְּרָכָה
סִיֵּם הָרַב אֶת הַמְּלָאכָה
אֲסֵפָה כִּנֵּס הָרַב
אוֹי, חֲסִידִים! אוֹי, צַדִּיקִים!
לוּ *טָעַמְתֶּם אֶת הַטַּעַם
אָז *רָצִיתֶם עוֹד הַפַּעַם
אָז כָּל חָסִיד תָּפַס שִׁקְסֹנֶת
וְעָשָׂה אוֹתָהּ שְׁמַנְמֹנֶת
זֶהוּ סוֹף הַמַּעֲשֶׂה
שֶׁיָּצָא מַמְזֵר כָּזֶהבעיירה סמוכה לכאן
גר לו רבי עם זקן
בזקנו לא יקצץ הוא
נדבות לא יקבץ הוא
פעם אחת קרה נס
בן הרב נמצא אונס
שיקסע בין עצי החורש
הוא הכניס לה עד השורש
בעיירה אוי שוד ושבר
המתים רוקדים בקבר
ימות הבן יימח שמו
והממזר שייוולד לו
אז תפס הרב מקל
ועל בנו חיש התנפל
ברח הבן ללא ברכה
סיים הרב את המלאכה
אספה כינס הרב
אוי חסידים אוי צדיקים
לו טעמתם את הטעם
אז רציתם עוד הפעם
אז כל חסיד תפס שיקסונת
ועשה אותה שמנמונת
זהו סוף המעשה
שיצא ממזר כזה
|
|
מילים: עממי יידי תרגום/נוסח עברי: לא ידוע לחן: עממי יידי

|
בַּעֲיָרָה סְמוּכָה לְכָאן גָּר לוֹ רַבִּי עִם זָקָן בִּזְקָנוֹ לֹא יְקַצֵּץ הוּא נְדָבוֹת לֹא יְקַבֵּץ הוּא
פַּעַם אַחַת קָרָה נֵס בֶּן הָרַב נִמְצָא אוֹנֵס שִׁיקְסֶע בֵּין עֲצֵי הַחֹרֶשׁ הוּא הִכְנִיס לָהּ עַד הַשֹּׁרֶשׁ
בָּעֲיָרָה, אוֹי, שֹׁד וָשֶׁבֶר! הַמֵּתִים רוֹקְדִים בַּקֶּבֶר יָמוּת הַבֵּן, יִמַּח שְׁמוֹ וְהַמַּמְזֵר שֶׁיִּוָּלֵד לוֹ
אָז תָּפַס הָרַב מַקֵּל וְעַל בְּנוֹ חִישׁ הִתְנַפֵּל בָּרַח הַבֵּן לְלֹא בְּרָכָה סִיֵּם הָרַב אֶת הַמְּלָאכָה
אֲסֵפָה כִּנֵּס הָרַב אוֹי, חֲסִידִים! אוֹי, צַדִּיקִים! לוּ *טָעַמְתֶּם אֶת הַטַּעַם אָז *רָצִיתֶם עוֹד הַפַּעַם
אָז כָּל חָסִיד תָּפַס שִׁקְסֹנֶת וְעָשָׂה אוֹתָהּ שְׁמַנְמֹנֶת זֶהוּ סוֹף הַמַּעֲשֶׂה שֶׁיָּצָא מַמְזֵר כָּזֶה בעיירה סמוכה לכאן גר לו רבי עם זקן בזקנו לא יקצץ הוא נדבות לא יקבץ הוא
פעם אחת קרה נס בן הרב נמצא אונס שיקסע בין עצי החורש הוא הכניס לה עד השורש
בעיירה אוי שוד ושבר המתים רוקדים בקבר ימות הבן יימח שמו והממזר שייוולד לו
אז תפס הרב מקל ועל בנו חיש התנפל ברח הבן ללא ברכה סיים הרב את המלאכה
אספה כינס הרב אוי חסידים אוי צדיקים לו טעמתם את הטעם אז רציתם עוד הפעם
אז כל חסיד תפס שיקסונת ועשה אותה שמנמונת זהו סוף המעשה שיצא ממזר כזה
פרטים נוספים
על הגרסה: הכוכביות מציינות כי כך המילה אינה תואמת את חוקי השפה, אך כך נהוגה בשיר.
|
מפי יוסף (ספי) רבני

|
בַּעֲיָרָה קְרוֹבָה לְכָאן גָּר לוֹ רַבִּי קְצוּץ זָקָן אֶת זְקָנוֹ הוּא מְקַצֵּץ וְעַל בַּחוּרוֹת מְקַפֵּץ
פַּעַם אַחַת קָרָה הַנֵּס בֶּן הָרַב נִמְצָא אוֹנֵס שִׁיקְסֶע בֵּין עֲצֵי הַחֹרֶשׁ הוּא הִכְנִיס לָהּ עַד הַשֹּׁרֶשׁ
אָז תָּפַס הָרַב מַקֵּל וְהֵחֵל בִּבְנוֹ חוֹבֵל הַבֵּן בָּרַח בְּלִי בְּרָכָה הָרַב סִיֵּם אֶת הַמְּלָאכָה
אָז אָסַף אֶת הַחֲסִידִים וְאָמַר לָהֶם: "יְדִידִים לוּ טָעַמְתֶּם אֶת הַטַּעַם אָז רָצִיתֶם עוֹד הַפַּעַם"
אָז כָּל חָסִיד תָּפַס שִׁקְסֹנֶת וְעָשָׂה אוֹתָהּ שְׁמַנְמֹנֶת וְזֶהוּ סוֹף הַמַּעֲשֶׂה שֶׁיָּצָא מַמְזֵר כָּזֶה בעיירה קרובה לכאן גר לו רבי קצוץ זקן את זקנו הוא מקצץ ועל בחורות מקפץ
פעם אחת קרה הנס בן הרב נמצא אונס שיקסע בין עצי החורש הוא הכניס לה עד השורש
אז תפס הרב מקל והחל בבנו חובל הבן ברח בלי ברכה הרב סיים את המלאכה
אז אסף את החסידים ואמר להם: "ידידים לו טעמתם את הטעם אז רציתם עוד הפעם"
אז כל חסיד תפס שקסונת ועשה אותה שמנמונת וזהו סוף המעשה שיצא ממזר כזה
פרטים נוספים
על הגרסה: מספר ספי רבני [מארס 2011]: "בני-מחזורי ואני איננו בטוחים אם הרב "כינס" את החסידים או "אסף" אותם, אך ככל-הנראה נהגנו לשיר "אסף". לפי מיטב זכרוננו את השיר למדנו מצ'בוק (איני זוכר את שם משפחתו) מקיבוץ משמר הנגב שהיה באותה עת מרכז סניף הנוער העובד ברמת גן (בסביבות 1950). צריך להיות כבן 81-2 אם הוא עוד עמנו."
|
גרסת "הנוער העובד" בקריית חיים

|
בַּעֲיָרָה הַרְחֵק מִכָּאן חַי לוֹ רַבִּי בְּלִי זָקָן אֶת זְקָנוֹ הוּא מְקַצֵּץ וְעַל בָּנוֹת הוּא מְקַפֵּץ
פַּעַם אַחַת קָרָה הַנֵּס בֶּן הָרַב נִמְצָא אוֹנֵס שִׁיקְסֶע בֵּין עֲצֵי הַחֹרֶשׁ הוּא הִכְנִיס לָהּ עַד הַשֹּׁרֶשׁ
אֲסֵפָה כִּנֵּס הָרַבִּי הוֹי חֲסִידִים הוֹי צְדוֹיְקִים לוּ טְעַמְתֶּם אֶת הַטַּעַם אָז רְצִיתֶם עוֹד הַפַּעַם
כָּל חָסִיד תָּפַס שִׁיקְסֹנֶת וְעָשָׂה אוֹתָהּ שְׁמַנְמֹנֶת כָּךְ נִגְמַר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁיָּצָא מַמְזֵר כָּזֶה
בעיירה הרחק מכאן חי לו רבי בלי זקן את זקנו הוא מקצץ ועל בנות הוא מקפץ
פעם אחת קרה הנס בן הרב נמצא אונס שקסע בין עצי החורש הוא הכניס לה עד השורש
אסיפה כינס הרבי הוי חסידים הוי צדויקים לו טעמתם את הטעם אז רציתם עוד הפעם
כל חסיד תפס שיקסונת ועשה אותה שמנמונת כך נגמר המעשה שיצא ממזר כזה
פרטים נוספים
על הגרסה: לפי הקלטתו של יורם הרועה בארכיון הצליל הלאומי. את המילה "צדויקים" וכן את שתי השורות האחרונות של השיר השלים צבי (גרימי) גלעד. יורם וגרימי היו שניהם חניכים בתנועת "הנוער העובד" בקריית חיים, בהפרש של שנים ספורות. (יורם יליד 1933 וגרימי יליד 1936)
|
יידיש
|
אין אַ שטייטל, ניט וואַן פֿון דאַענען - איי-איי-איי איז אַ ראַבילע פֿאַראַנען - איי-איי-איי לערנט תּמיד מיט די חסידים - איי-איי-איי די משרתים און תּלמידים - איי-איי-איי...
איז אַ נס א מאָל געשען - איי-איי-איי מ'האָט דעם רבינס זון דרעזען - איי-איי-איי מיט אַ חצופֿה צווישען ביימער - איי-איי-איי אָן אַ שמש, אָן אַ שומר - איי-איי-איי...
איז דער רבי באַלד געלאָפֿען - איי-איי-איי מיט אַ שטעקן זי באַשטראָפֿען - איי-איי-איי האָט זיך טאַקע שטאַרק דערשראַקן - איי-איי-איי בלויז דער רבינס זון, דער פֿלאַקן - איי-איי-איי...
ג'כאַפּט אַ בליק אויף דער מרשעת - איי-איי-איי איז ביַים רבין אַוועק דער כּעס - איי-איי-איי דעם זון, דעם גולם, האָט ער פֿאַרטריבן - איי-איי-איי און מיט די חצופֿה אַליין פֿאַרבליבן - איי-איי-איי...
פֿרעגן יִידן, אַיינס דעם צווייטן - איי-איי-איי סטיַיטש, וואָס זאָל דאס דען באַטיַיטן? - איי-איי-איי אין רבּינס הויז אַזאַ מכשפֿה - איי-איי-איי דעם רבינס שטוב ז'געוואָרן טריפה?! - איי-איי-איי...
ענטפֿערן אויף דעם די חסידים - איי-איי-איי די משרתים און תּלמידים - איי-איי-איי דעם רבינס חצופֿה האָט אַלע מעלות - איי-איי-איי זי פּסקנט שוין אפילו שאלות - איי-איי-איי...
|
|
 |
|
ביצוע: לא ידועשנת הקלטה: 1948
הוקלט במסגרת: אוסף בן סטונהיל: הקלטת ניצולי שואה ומהגרים יהודים לארצות הבריתבליווי קהל. מקור יידי של "בעיירה סמוך לכאן.
"מתוך אוסף בן סטונהיל סליל מס' 3, תזמון 56:55
לאותו לחן הותאמו גם המלים "פוצצו שם את קצלניק" (ראו נתיבה בן יהודה, "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר", עמ' 206), ולקראת מלחמת ששת הימים חיבר לו חיים חפר את המלים "נאצר מחכה לרבין".
מספר ברל'ה צפרוני:
השיר הובא לאיילת השחר בשנות החמישים על-ידי עמוס צפרוני וייתכן שגם יצחק לנדסמן. לדעתי מקורו בכדורי. הוא היה מושר אצלנו במסיבות עממיות שנקראו "סֻכִּיּוֹת" (מלשון סֻכּוֹת) ונערכו על-ידי הנוער המקומי באיילת-השחר. המשקה העיקרי במסיבות היה "קוניאק מדיצינל", שכשמו כן טעמו.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.