|
 |
 |
 |
פרחים לקטוף לי אצא
|
 |
פְּרָחִים לִקְטֹף לִי אֵצֵא,
כִּי בַּפְּרָחִים אֶת לִבִּי אֲרַפֵּא,
וַאֲנִי כֹּה רַכָּה בַּשָּׁנִים,
אֵצֵא לִקְטֹף שׁוֹשַׁנִּים.
שָׁם בָּעֵמֶק מַפַּל מַיִם נָפַל,
שָׁם בָּעֵמֶק אִתִּי הוּא טִיַּל
וְשָׁמָּה עַל יַד הַמַּפָּל
שָׁם אֶת לִבִּי הוּא גָּזַל.
אַהֲבָתִי, לִי לָחַשׁ בַּחוּרִי
וְלִטֵּף וְנָשַׁק לְרֹאשִׁי,
וּפַעַם בִּנְשִׁיקָה הוּא גִּלָּה
עָנָן יָרֵחַ כִּסָּה.פרחים לקטוף לי אצא,
כי בפרחים את לבי ארפא,
ואני כה רכה בשנים,
אצא לקטוף שושנים.
שם בעמק מפל מים נפל,
שם בעמק אתי הוא טייל
ושמה על יד המפל
שם את לבי הוא גזל.
אהבתי, לי לחש בחורי
וליטף ונשק לראשי,
ופעם בנשיקה הוא גילה
ענן ירח כיסה.
|
|
מילים: לא ידוע לחן: יאקוב פלדמן
|
פְּרָחִים לִקְטֹף לִי אֵצֵא, כִּי בַּפְּרָחִים אֶת לִבִּי אֲרַפֵּא, וַאֲנִי כֹּה רַכָּה בַּשָּׁנִים, אֵצֵא לִקְטֹף שׁוֹשַׁנִּים.
שָׁם בָּעֵמֶק מַפַּל מַיִם נָפַל, שָׁם בָּעֵמֶק אִתִּי הוּא טִיַּל וְשָׁמָּה עַל יַד הַמַּפָּל שָׁם אֶת לִבִּי הוּא גָּזַל.
אַהֲבָתִי, לִי לָחַשׁ בַּחוּרִי וְלִטֵּף וְנָשַׁק לְרֹאשִׁי, וּפַעַם בִּנְשִׁיקָה הוּא גִּלָּה עָנָן יָרֵחַ כִּסָּה. פרחים לקטוף לי אצא, כי בפרחים את לבי ארפא, ואני כה רכה בשנים, אצא לקטוף שושנים.
שם בעמק מפל מים נפל, שם בעמק אתי הוא טייל ושמה על יד המפל שם את לבי הוא גזל.
אהבתי, לי לחש בחורי וליטף ונשק לראשי, ופעם בנשיקה הוא גילה ענן ירח כיסה.
פרטים נוספים
על הגרסה: שושנה שפיץ למדה את השיר כך מפי אביה, שרגא פייבל פנסקי: "כששאלתי את אבי היכן למד את השיר, הוא טען שאמו לימדה אותו את השיר. האם, רוזה בינה פנסקי לבית זינגר, נולדה בעיר קאליש בשנת 1892 והייתה בתו של הרב אליהו זינגר, אב בית הדין בקאליש. היא הייתה אוצר בלתי נדלה של שירים בעברית ובעיקר ביידיש והרבתה לשיר אותם לילדיה. איני יודעת מנין וכיצד למדה אותם, אך חלק ניכר מהשירים ומהמנגינות ייחס אבי ליהודי בשם "נויחק'ה חזן" שהיה חזן בקאליש. לימים גיליתי שמדובר, כנראה, ב נח זלודקובסקי."
|
מתוך מחברתה של רבקה גרבובסקי מתרע"ח
|
פְּרָחִים לִקְטֹף לִי אֵצֵא וּבִפְרָחִים אֶת לִבִּי אֲרַפֵּא וַאֲנִי כֹּה רַכָּה בַּשָּׁנִים אֵצֵא לִי לִקְטֹף שׁוֹשַׁנִּים
רַחֵם הַבָּחוּר לֹא יָדַע תָּמִיד יְדַבֵּר עַל אַהֲבָה וַאֲנִי כָּל-כָּךְ תַּמָּה הָבֵן אֶת כָּל זֹאת לֹא אֵדַע
"אֲהוּבָתִי" יֹאמַר לִי בַּחוּרִי וּמְלַטֵּף וּמְנַשֵּׁק אֶת מִצְחִי בִּנְשִׁיקָה לִי סוֹד גִּלָּה עָנָן אֶת הַיָּרֵחַ כִּסָּה
שָׁם בָּעֵמֶק מַפָּל מַיִם נוֹפֵל שָׁם בָּעֵמֶק אִתִּי הוּא טִיֵּל שָׁם בִּמְקוֹם הַמַּפָּל שָׁם אֶת לִבִּי הוּא גָּזַל
גָּדוֹל מִנְּשֹׂא הַכְּאֵב נִשְׁבָּר נִשְׁבָּר כְּבָר הַלֵּב בֹּא אֵלַי בַּחוּרִי לְךָ אֶמְסֹר אֶת לִבִּי
פְּרָחִים לִקְטֹף לִי אֵצֵא בִּפְרָחִים אֶת לִבִּי אֲרַפֵּא וַאֲנִי כֹּה רַכָּה בַּשָּׁנִים אֵצֵא לִי לִקְטֹף שׁוֹשַׁנִּים
פרחים לקטוף לי אצא ובפרחים את לבי ארפא ואני כה רכה בשנים אצא לי לקטוף שושנים
רחם הבחור לא ידע תמיד ידבר על אהבה ואני כל-כך תמה הבן את כל זאת לא אדע
"אהובתי" יאמר לי בחורי ומלטף ומנשק את מצחי בנשיקה לי סוד גילה ענן את הירח כיסה
שם בעמק מפל מים נופל שם בעמק אתי הוא טיל שם במקום המפל שם את לבי הוא גזל
גדול מנשוא הכאב נשבר נשבר כבר הלב בוא אליי בחורי לך אמסור את לבי
פרחים לקטוף לי אצא בפרחים את לבי ארפא ואני כה רכה בשנים אצא לי לקטוף שושנים
פרטים נוספים
על הגרסה: מתוך הקלטה של ציפורה אדלר מתוך מחברת משנת תרע"ח של אמה, רבקה גרבובסקי לבית פינשטין מראש פינה. ההקלטה שמורה בארכיון הצליל הלאומי.
|
גרסת הדי הארץ/שרתי לך ארצי
|
פְּרָחִים לִקְטֹף לִי אֵצֵא וּבִפְרָחִים אֶת לִבִּי אֲרַפֵּא וַאֲנִי רַכָּה בַּשָּׁנִים אֵצֵא לֶאֱסֹף שׁוֹשַׁנִּים
רַחֵם הַבָּחוּר לֹא יָדַע תָּמִיד מְדַבֵּר עַל אַהֲבָה וַאֲנִי כָּל-כָּךְ תַּמָּה הָבֵן אֶת כָּל זֹאת לֹא אוּכַל
"אוֹהֲבִי" יֹאמַר בַּחוּרִי וּמְלַטֵּף וּמְנַשֵּׁק אֶת מִצְחִי בִּנְשִׁיקָה זֹאת לִי גִּלָּה עָנָן הַיָּרֵחַ כִּסָּה
שָׁם בָּעֵמֶק מַפַּל מַיִם נוֹפֵל שָׁם בָּעֵמֶק אִתִּי הוּא טִיֵּל שָׁם בִּמְקוֹם הַמַּפָּל שָׁם אֶת לִבִּי הוּא גָּזַל פרחים לקטוף לי אצא ובפרחים את ליבי ארפא ואני רכה בשנים אצא לאסוף שושנים
רחם הבחור לא ידע תמיד מדבר על אהבה ואני כל-כך תמה הבן את כל זאת לא אוכל
"אוהבי" יאמר בחורי ומלטף ומנשק את מצחי בנשיקה זאת לי גילה ענן הירח כיסה
שם בעמק מפל מים נופל שם בעמק איתי הוא טייל שם במקום המפל שם את ליבי הוא גזל שם במקום המפל שם את ליבי הוא גזל
פרטים נוספים
|
גרסת דרורה חבקין ("שירי רחוב" חלק 1)
|
פְּרָחִים אָז לִקְטֹף לִי אֵצֵא וּבִפְרָחִים אֶת לִבִּי אֲרַפֵּא וַאֲנִי רַכָּה בַּשָּׁנִים אֵצֵא לֶאֱסוֹף שׁוֹשַׁנִּים
רַחֵם הַבָּחוּר לֹא יָדַע תָּמִיד יְדַבֵּר עַל אַהֲבָה וַאֲנִי כָּל כָּךְ תַּמָּה הָבֵן אֶת כָּל זֹאת לֹא אֵדַע
יָרֵחַ עָלָה עַל הַגָּן הַבָּחוּר נְשִׁיקָה לִי נָתַן גָּדוֹל מִנְּשׂוֹא הוּא הַכְּאֵב נִשְׁבַּר הוֹי נִשְׁבַּר לִי הַלֵּב
שָׁם בָּעֵמֶק מַפַּל מַיִם נוֹפֵל שָׁם בָּעֵמֶק אִתִּי הוּא טִיֵּל שָׁם בִּמְקוֹם הַמַּפָּל שָׁם אֶת לִבִּי הוּא גָּזַל
שָׁם בִּמְקוֹם הַמַּפָּל שָׁם אֶת לִבִּי הוּא גָּזַל
פרחים אז לקטוף לי אצא ובפרחים את לבי ארפא ואני רכה בשנים אצא לאסוף שושנים
רחם הבחור לא ידע תמיד ידבר על אהבה ואני כל כך תמה הבן את כל זאת לא אדע
ירח עלה על הגן הבחור נשיקה לי נתן גדול מנשוא הוא הכאב נשבר הוי נשבר לי הלב
שם בעמק מפל מים נופל שם בעמק איתי הוא טייל שם במקום המפל שם את ליבי הוא גזל שם במקום המפל שם את ליבי הוא גזל
|
גרסת משמר-העמק
|
שָׁם בָּעֵמֶק מַפַּל מַיִם נוֹפֵל שָׁם בָּעֵמֶק אִתִּי הוּא טִיֵּל שָׁם לְיַד הַמַּפָּל שָׁם אֶת לִבִּי הוּא גָּזַל.
"אֲהוּבָתִי", אוֹמֵר לִי בַּחוּרִי וּמְלַטֵּף וּמְנַשֵּׁק אֶת מִצְחִי אֲנִי רַכָּה בַּשָּׁנִים אֵצֵא לִקְטֹף שׁוֹשַׁנִּים. שם בעמק מפל מים נופל שם בעמק אתי הוא טייל שם על יד המפל שם את לבי הוא גזל.
אהובתי אומר לי בחורי ומלטף ומנשק את מצחי אני רכה בשנים אצא לקטוף שושנים
|
מפנקסה של הדסה ברלינסקי
|
פְּרָחִים לִקְטֹף...
שָׁם בָּעֵמֶק...
רַחֵם הַבָּחוּר לֹא יָדַע תָּמִיד מְבַקֵּשׁ אַהֲבָה...
"אֶהֱבִינִי" יֹאמַר בַּחוּרִי...
פְּרָחִים לִקְטֹף...
פרחים לקטוף...
שם בעמק...
רחם הבחור לא ידע תמיד מבקש אהבה...
"אהביני" יאמר בחורי...
פרחים לקטוף...
פרטים נוספים
על הגרסה: מתוך עמ' 60 בפנקסה של הדסה ברלינסקי.
|
מפנקסו של תלמיד גימנסיה הרצליה בשנות העשרים
|
פְּרָחִים לִקְטֹף...
רַחֵם הַבָּחוּר לֹא יָדַע תָּמִיד יֶהְגֶּה אַהֲבָה וַאֲנִי כֹּה זַכָּה כֹּה תַּמָּה מֵהֵיכָן אֶת כָּל זֹאת אֵדַע
"אֶהֱבִינִי" יֹאמַר בַּחוּרִי מְחַבֵּק וּמְנַשֵּׁק אֶת מִצְחִי וּבִנְשִׁיקָה לִי גִּלָּה כִּי עָנָן אֶת הַיָּרֵחַ כִּסָּה
שָׁם בָּעֵמֶק...
גָּדוֹל מִנְּשֹׂא הַכְּאֵב נִשְׁבַּר נִשְׁבַּר הַלֵּב בֹּא אִתִּי בַּחוּרִי לְךָ אֶתֵּן אֶת נַפְשִׁי
פְּרָחִים לִקְטֹף לֹא אֵצֵא הֵן הַפֶּרַח אֶת הַלֵּב לֹא יְרַפֵּא וַאֲנִי כֹּה רַכָּה בַּשָּׁנִים לֹא אֵצֵא לִקְטֹף שׁוֹשַׁנִּים
פרחים לקטוף...
רחם הבחור לא ידע תמיד יהגה אהבה ואני כה זכה כה תמה מהיכן את כל זאת אדע
"אהביני" יאמר בחורי מחבק ומנשק את מצחי ובנשיקה לי גילה כי ענן את הירח כיסה
שם בעמק...
גדול מנשוא הכאב נשבר נשבר הלב בוא אתי בחורי לך אתן את נפשי
פרחים לקטוף לא אצא הן הפרח את הלב לא ירפא ואני כה רכה בשנים לא אצא לקטוף שושנים
|
מפי דינה כספי
|
שָׁם בָּעֵמֶק מַפָּל מַיִם נָפַל...
"אֶהֱבִינִי" תָּמִיד אֵלַי אָמַר אִם אֶשְׁכָּחֵךְ תִּשְׁכַּח יְמִינִי וַאֲנִי כֹּה רַכָּה בַּשָּׁנִים אֵלֵךְ וְאֶקְטֹף שׁוֹשַׁנִּים
שם בעמק מפל מים נופל...
"אהביני" תמיד אליי אמר אם אשכחך תשכח ימיני ואני כה רכה בשנים אלך ואקטוף שושנים
|
נוסח ציונה רבאו
|
שם עמק מפל מים נופל שם בעמק אתי הוא טייל שם במקום המפל שם את לבי הוא גזל
אהבי לי יאמר בחורי מלטף ומנשק את מצחי ואני בחורה כה רכה מאין כל זאת אדע
פרחים לקטוף לי אצא בפרחים את לבי ארפא ואני כה רכה בשנים אצא לקטוף שושנים
פרטים נוספים
|
מפי ז'ניה (זלטה) טולצ'ינסקי
|
פְּרָחִים לִקְטֹף לִי אֵצֵא כִּי בַּפְּרָחִים אֶת לִבִּי אֲרַפֵּא וַאֲנִי רַכָּה בַּשָּׁנִים אֵלֵךְ לֶאֱסֹף שׁוֹשַׁנִּים.
שָׁם בָּעֵמֶק נַחַל מַיִם נוֹפֵל שָׁם בָּעֵמֶק אִתִּי הוּא טִיֵּל וְשָׁם עַל יַד הַנַּחַל שָׁם אֶת לִבִּי גָּזַל.
גָּדוֹל, גָּדוֹל הוּא הַכֵּיף נִשְׁבַּר לְגַמְרֵי הַלֵּב הֵי, בּוֹא אֵלַי, בַּחוּרִי! וּלְךָ אֲגַלֶּה אֶת סוֹדִי.
אֲהַבְתִּיךָ אַהֲבַת עֲלוּמִים וְאִם אֶשְׁכָּחֲךָ תִּשְׁכַּח יְמִינִי וַאֲנִי בָּאָה בַּשָּׁנִים אֵלֵךְ לֶאֱסֹף שׁוֹשַׁנִּים. פרחים לקטוף לי אצא כי בפרחים את ליבי ארפא ואני רכה בשנים אלך לאסוף שושנים
שם בעמק נחל מים נופל שם בעמק איתי הוא טייל ושם על יד הנחל שם את ליבי גזל
גדול גדול הוא הכיף נשבר לגמרי הלב היי בוא אלי בחורי ולך אגלה את סודי
אהבתיך אהבת עלומים ואם אשכחך תשכח ימיני ואני באה בשנים אלך לאסוף שושנים
פרטים נוספים
על הגרסה: איב בן-ארי רשמה את מילות השיר מפי סבתהּ ז'ניה טולצ'ינסקי: "היא נולדה ב-1925 בלוּדְזָה (ליודזין) עיירה קטנה שהייתה אחת העיירות היהודיות האחרונות בלטביה לפני מלחמת העולם השנייה. לדבריה, השיר היה מאוד פופולרי בנעוריה."
|
מפי שמעון פלמן
|
פרחים לקטוף לי אצא, ובפרחים את לבי ארפא ואני רכה בשנים, אצא לי לקטוף שושנים.
שם בעמק מפל-מים נופל, שם בעמק איתי הוא טייל, שם ליד המפל, שם את לבי הוא גזל.
אהביני יאמר בחורי, מלטף ומנשק את מצחי, ובין נשיקה לדמעה ענן את הירח כיסה.
רחם הבחור לא ידע, תמיד ידבר רק על אהבה, ואני כה אז תמה, הבן את כל זאת לא אדע.
|
|
 |
|
 |
הקלטות נוספות
|
 |
ביצוע: שושנה שפיץשנת הקלטה: 18.1.2011 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
ביצוע: אריה אורישנת הקלטה: 19/6/1991
ביצוע: חברי משמר העמקשנת הקלטה: 27.8.2009 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת סולנית: רעיה שלומי
ביצוע: דינה כספישנת הקלטה: 24.10.1995 מקור: הקלטה לקראת עבודת המוסמך של אוכמא שפרן
ביצוע: שמעון פלמןשנת הקלטה: 28.3.1990 מקור: הספרייה הלאומיתפרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. הקליטו: רויטל, טל, יפתח ורותי - קבוצה מס' 6 של סטודנטים בסדנה לאתנומוסיקולוגיה של אוניברסיטת בר אילן.
ביצוע: מנוחה לובובסקישנת הקלטה: 28.3.1990 מקור: הספרייה הלאומיתפרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:18:21). הקליטו: ליאת שמיט וגיל גרטי.
בהקלטה המקורית שרה המבצעת את השיר שוב בתזמון 18:45.
 |
על השיר
|
 |
צפו בביצועה של שולה חן, מתוך תכנית מס' 10 של הסדרה "שרתי לך ארצי". (חילופי גרסאות: בסוף בית 2 היא שרה "לא אדע" ובתחילת בית 3: "אהבתיך".
ציונה רבאו (ילידת 1907) תיארכה את השיר לימי היותה בת 7 - 8. זהו התיארוך המוקדם ביותר לשיר.
שנים רבות לא נודע מקור מנגינת השיר. ביוני 2015 זיהה צבי גלעד (גרימי) כי מקור המנגינה ברומאנסה הרוסית הנודעת
Ямщик, не гони лошадей ("עגלון, אל תדרבן את הסוסים"), אותה כתבו בתחילת המאה ה-20 המשורר ניקולאי פון ריטר והמלחין יאקוב פלדמן. מנגינת "פרחים לקטוף לי אצא" מורכבת ממנגינת שתי השורות הראשונות של הבית ברומאנסה וממנגינת שתי השורות האחרונות של פזמונהּ.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
 |
תווים
|
 |
תווי הרומאנסה הרוסית במלואה.
 |
תגיות
|
 |
פרחים
 
לחנים רוסיים
 
|

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם
|
 |
|