סתיו (לחן בן-חיים) - זֶמֶרֶשֶׁת

רוּחַ סְתָיו נָשְׂאָה בְּעֶצֶב שְׁבִיבֵי קַשׁ מִן הַשָּׂדוֹת אַט נָשְׁרוּ עָלִים בַּכֶּרֶם חֶרֶשׁ נָעוּ הָאִילָנוֹת חֶרֶשׁ נָעוּ הָאִילָנוֹת רוּחַ סְתָיו נָשְׁבָה בַּוָּאדִי בֵּין הַחוֹל וּקְנֵי הַסּוּף טִלְטְלָה, בִּשְׂחוֹק פָּרוּעַ נוֹף שֶׁל זַיִת, שָׁח, כָּפוּף נוֹף שֶׁל זַיִת, שָׁח, כָּפוּף רוּחַ סְתָיו נִגְּנָה בָּעֶרֶב עַל גַּגּוֹת וּשְׁעָרִים וּבַדִּיר הֶחֱלִיקָה חֶרֶשׁ עַל צַמְרֵי הָעֲדָרִים עַל צַמְרֵי הָעֲדָרִים קַר הָיָה אָז לַשָּׁמַיִם קַר הָיָה לַכּוֹכָבִים רוּחַ סְתָיו סִפְּרָה בְּשֶׁקֶט עַל יְמֵי גְּשָׁמִים קְרֵבִים עַל יְמֵי גְּשָׁמִים קְרֵבִים רוח סתיו נשאה בעצב שביבי קש מן השדות אט נשרו עלים בכרם חרש נעו אילנות חרש נעו אילנות רוח סתיו נשבה בוואדי בין החול וקני הסוף טלטלה, בשחוק פרוע נוף של זית, שח, כפוף נוף של זית, שח, כפוף רוח סתיו ניגנה בערב על גגות ושערים ובשיר החליקה חרש על צמדי העדרים על צמדי העדרים קר היה אז לשמיים קר היה לכוכבים רוח סתיו סיפרה בשקט על ימי גשמים קרבים על ימי גשמים קרבים