הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
יש לי גן (לחן שליצקי)

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: ? שליצקי

יֵשׁ לִי גַּן וּבְאֵר יֵשׁ לִי
וַעֲלֵי בְּאֵרִי תָּלוּי דְּלִי
מִדֵּי שַׁבָּת בָּא מַחֲמַדִּי
מַיִם זַכִּים יֵשְׁתְּ מִכַּדִּי.

כָּל הָעוֹלָם יָשֵׁן – הַס!
נָם תַּפּוּחַ וַאֲגָס
אִמִּי נָמָה, נִרְדָּם אָבִי
עֵרִים רַק אֲנִי וּלְבָבִי.

וְהַדְּלִי כִּלְבָבִי עֵר
נוֹטֵף פָּז אֶל פִּי הַבְּאֵר
נוֹטֵף פָּז וְנוֹטֵף בְּדֹלַח:
דּוֹדִי הוֹלֵךְ, דּוֹדִי הוֹלֵךְ.

הַס, בַּגַּן נִזְדַּעְזַע נוֹף –
דּוֹדִי בָּא אִם פִּרְכֵּס עוֹף?
דּוֹדִי, דּוֹדִי! – חוּשׁ מַחֲמַדִּי
אֵין בֶּחָצֵר אִישׁ מִלְּבַדִּי.
יש לי גן ובאר יש לי
ועלי בארי תלוי דלי
מדי שבת בא מחמדי
מים זכים ישת מכדי.

כל העולם ישן - הס!
נם תפוח ואגס
אמי נמה, נרדם אבי
ערים רק אני ולבבי.

והדלי כלבבי ער
נוטף פז אל פי הבאר
נוטף פז ונוטף בדולח:
דודי הולך, דודי הולך.

הס, בגן נזדעזע נוף -
דודי בא אם פרכס עוף?
דודי, דודי! - חוש מחמדי
אין בחצר איש מלבדי.


 פרטים נוספים


די משומדתטע - שיר יידי במנגינה זו

די משומדתטע

ויי און ווינד איז צו דײַנע יאָרן
וואָס דו ביסט אַ יידיש קינד געבוירן,
וועט די ליבע דיך פֿאַרדערבן,
און דו וועסט אַ גויה שטאַרבן.

דו וועסט לעבן ווי אַ גויה,
אָן שום תכלית, אָן הנאה,
שבת הייצן, יום-טוב וואַשן
און תמיד די חזֵירים פּאַשען.

דײַנע שכנים, זיי וועלן דיר ניט גריסן,
ס'וועט זיי דאָך דײַן יחוס פאַרדריסן,
דײַנע שכנים, זיי וועלן זאָגן,
אז דו האָסט זייער גאָט ערשלאָגן.

דו וועסט שטאַרבן אין אַ טרונע,
לויט דער גויישער אמונה,
פֿירן ווערן דיך ערלים,
מיט א גרויסן, שוואַרצן צלם.

און אַז דער גלח וועט זיך צעזינגען,
וועט דער קלויסטער זיך צעקלינגען,
יידן וועלן גיין און ברומען
"א כפרה אײַנגענומען!"

אַ באטריבטע וועסטו בלײַבן,
ווייַל דו האָסט פאַרלאָזט דײַן גלויבן,
און אין די הימלען וועט דײַן שטראָף זײַן,
כּף-הקלע וועט דײַן סוף זײַן.

סיַי אויף דער וועלט אַ פֿאַריאָגטע,
סיַי אויף יענער וועלט אַ פֿאַרפּלאָגטע,
וויַיל דו האָסט פֿאַרשעמט דײַן טאטן,
און דײַן פאָלק האָסטו פֿאַראָטן.


 פרטים נוספים


תרגום ליידיש (מחבר לא ידוע)

אין מיין גארטן האט א ברונעם
מיט אן עמער זיך געפונען,
אלע שבת קומט דעריבער,
טרינקען וואסער דארט מיין ליבער.

ווי מיין הארץ, דער עמער וואכט,
טריפט זיין גאלד אין ברונעם זאכט;
טריפט א פערל, טריפט א צוויטער -
אט-א גייט ער, אט-א גייט ער.

שא, מיר דוכט עס קלינגען טריט...
איז דאס ער? - און אפשר ניט?
גיכער, גיכער! קום מיין שיינער!
כ'בין אליין און ווייטער קיינער...

זעצן מיר זיך דא ביים וואנט,
קאפ צו אקסל, האנט אין האנט...
כ'וועל דיך פרעגן א פאר זאכן.
זאלסט, איך בעט דיך, גאר ניט לאכן.

זאג, פון וואנען קומט דער שמארץ,
ווי א ווארעם נאגט דאס הארץ? -
ס'האט געהערט מיין מאמע ריידן,
אז דו ווילסט מיט מיר זיך שיידן.

זאגט מיין ליבער: - ניי שוין, ניי,
שונאים זאגן דאס אזוי, -
נאך א יאר, אז גאט וועט וועלן,
וועלן מיר א חופה שטעלן...


 פרטים נוספים
הקלטת זמרדע
ביצוע: שולה (שולי) להב
שנת הקלטה: 19.2.2012
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: מיכאל קוכמן
שנת הקלטה: 2.9.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: שושנה שפיץ
שנת הקלטה: 18.1.2011
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

כך למדה שושנה את השיר מאביה: "חלק ניכר מהשירים ומהמנגינות ייחס אבי ליהודי בשם "נויחק'ה חזן" שהיה חזן בקאליש. לימים גיליתי שמדובר, כנראה, בנח זלודקובסקי."



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: חיים אחישר
שנת הקלטה: 2.9.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על השיר

מספר מיכאל קוכמן:

את השיר למדתי בשעור זמרה בכיתה ב' של "בית-ספר מעורב" בנווה צדק בשנות השלושים הראשונות (1933-1934). רק יותר מאוחר הופיעה המנגינה שעיבד נרדי ודחקה מנגינה זו לתחום השכחה.

הלחן הוא לחן השיר "די משומדת'טע" שמופיע באוסף הקלטות שאספה רות רובין (האזינו לביצועהּ) וכן מאיר נוי רשם מפי משה נבט [ביידיש יש גם שיר אחר ידוע יותר באותו שם]. בעטיפת תקליט "קול ישראל", שעליו הוקלט טקסט נוסף ביידיש, "אין מיין גארטן", מצוין כי המוסיקה מאת "שליצקי", אך זהות המלחין/ה עוד לא הובררה. האזינו לביצועו של אינו טופר בליווי פסנתר של מקס למפל.

בשירון "הדי הארץ" (1929) מופיע השיר אך לא מצוין מלחין (לאף שיר, לא רק לשיר זה).

הלחן הזה מופיע במסגרת היצירה "טווס זהבי" משנת 1984 - סדרה ראשונה של מזמורים ופזמונות מאת ביאליק עם מוסיקה מאת יחזקאל בראון למקהלת נערות ולפסנתר. יתר הלחנים באותה סדרה נכתבו ככל הנראה בידי בראון עצמו.

האזינו גם לביצוע ימימה טשרנוביץ, נחמה מיוחס ורות גורדון (תזמון 34:30, לדילוג ישיר לתזמון יש לפתוח בדפדפן פיירפוקס). מסיפורה של נחמה מיוחס לפני השיר, אפשר להבין ששרה את השיר בלחן זה כשהייתה בת 12 [כנראה בערך 1921]. אחריהן שר יעקב מזור לחן זה בנוסח מנגינה מעט שונה.

ר' השיר בלחן עממי סורי.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם