הקטן
גופן
הגדל
גופן
שיר בית"ר
בֵּיתָ"ר – מִגֹּב רִקָּבוֹן וְעָפָר בַּדָּם וּבַיֶּזַע יוּקַם לָנוּ גֶּזַע גְּאֵיוֹן וְנָדִיב וְאַכְזָר: בֵּיתָר הַנִּלְכָּדָה, יוֹדֶפֶת, מַסָּדָה תָּרֹמְנָה בְּהוֹד וְהָדָר. הָדָר – עִבְרִי גַּם בְּעֹנִי בֶּן-שַׂר אִם עֶבֶד, אִם הֵלֶךְ – נוֹצַרְתָּ, בֶּן-מֶלֶךְ, בְּכֶתֶר דָּוִד נֶעְתָּר: בָּאוֹר וּבַסֵּתֶר זְכֹר אֶת הַכֶּתֶר, עֲטֶרֶת גָּאוֹן וְתַגָּר. תַּגָּר – עַל כָּל מַעֲצוֹר וּמֵצַר! אִם תַּעַל אוֹ תֵּרֵד בְּלַהַב הַמֶּרֶד – שָׂא אֵשׁ לְהַצִּית, אֵין דָּבָר כִּי שֶׁקֶט הוּא רֶפֶשׁ – הַפְקֵר דָּם וָנֶפֶשׁ לְמַעַן הַהוֹד הַנִּסְתָּר – לָמוּת אוֹ לִכְבֹּשׁ אֶת הָהָר – יוֹדֶפֶת – מַסָּדָה – בֵּיתָר.ביתר מגוב רקבון ועפר בדם וביזע יוקם לנו גזע גאיון ונדיב ואכזר ביתר הנלכדה יודפת, מסדה תרומנה בהוד והדר הדר עברי גם בעוני בן שר אם עבד אם הלך נוצרת בן מלך בכתר דוד נעטר באור ובסתר זכור את הכתר עטרת גאון ותגר תגר על כל מעצור ומצר אם תעל או תרד בלהב המרד שא אש להצית אין דבר כי שקט הוא רפש הפקר דם ונפש למען ההוד הנסתר למות או לכבוש את ההר יודפת, מסדה, ביתר

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: זאב ז'בוטינסקי
לחן: דב פרנקל
כתיבה: פריס תרצ"ב 1932

בֵּיתָ"ר –
מִגֹּב רִקָּבוֹן וְעָפָר
בַּדָּם וּבַיֶּזַע
יוּקַם לָנוּ גֶּזַע
גְּאֵיוֹן וְנָדִיב וְאַכְזָר:
בֵּיתָר הַנִּלְכָּדָה,
יוֹדֶפֶת, מַסָּדָה
תָּרֹמְנָה בְּהוֹד וְהָדָר.

הָדָר –
עִבְרִי גַּם בְּעֹנִי בֶּן-שַׂר
אִם עֶבֶד, אִם הֵלֶךְ –
נוֹצַרְתָּ, בֶּן-מֶלֶךְ,
בְּכֶתֶר דָּוִד נֶעְתָּר:
בָּאוֹר וּבַסֵּתֶר
זְכֹר אֶת הַכֶּתֶר,
עֲטֶרֶת גָּאוֹן וְתַגָּר.

תַּגָּר –
עַל כָּל מַעֲצוֹר וּמֵצַר!
אִם תַּעַל אוֹ תֵּרֵד
בְּלַהַב הַמֶּרֶד –
שָׂא אֵשׁ לְהַצִּית, אֵין דָּבָר
כִּי שֶׁקֶט הוּא רֶפֶשׁ –
הַפְקֵר דָּם וָנֶפֶשׁ
לְמַעַן הַהוֹד הַנִּסְתָּר –

לָמוּת אוֹ לִכְבֹּשׁ אֶת הָהָר –
יוֹדֶפֶת – מַסָּדָה – בֵּיתָר.
ביתר
מגוב רקבון ועפר
בדם וביזע
יוקם לנו גזע
גאיון ונדיב ואכזר
ביתר הנלכדה
יודפת, מסדה
תרומנה בהוד והדר

הדר
עברי גם בעוני בן שר
אם עבד אם הלך
נוצרת בן מלך
בכתר דוד נעטר
באור ובסתר
זכור את הכתר
עטרת גאון ותגר

תגר
על כל מעצור ומצר
אם תעל או תרד
בלהב המרד
שא אש להצית אין דבר
כי שקט הוא רפש
הפקר דם ונפש
למען ההוד הנסתר

למות או לכבוש את ההר
יודפת, מסדה, ביתר


 פרטים נוספים


מתוך "עלי בריקדות"

[הבדלים בבית א']
גָּאוֹן וְנָדִיב וְאַכְזָר [...]
תָּרֹמְנָה בְּעֹז וְהָדָר.

[בית ב']
בְּכֶתֶר דָּוִד נֶעֱטָר
ביתר
מגוב רקבון ועפר
בדם וביזע
יוקם לנו גזע
גאון ונדיב ואכזר
ביתר הנלכדה
יודפת, מסדה
תרומנה בעוז והדר

הדר
עברי גם בעוני - בן שר
אם עבד אם הלך
נוצרת בן מלך
בכתר דוד נעטר
באור ובסתר
זכור את הכתר
עטרת גאון ותגר

תגר
על כל מעצור ומצר
אם תעל או תרד
בלהב המרד
שא אש להצית אין דבר
כי שקט הוא רפש
הפקר דם ונפש
למען ההוד הנסתר

למות או לכבוש את ההר
יודפת, מסדה, ביתר



 פרטים נוספים
ביצוע: מקהלת רון דור
עיבוד: יוסף בן-ברוך (קופיאן)
מקור: התקליט "שירי לוחמים עבריים" בחברת "הד ארצי"


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: הבנימינים
עיבוד: צביקה כספי
מקור: התקליטור "בלהב הזמר"


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלה ותזמורת בניצוח רומן מסינג
שנת הקלטה: 1953
נכלל בתקליט: משירי המרד


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: ותיקי בית"ר נתניה
שנת הקלטה: 18.8.2011
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

ותיקי בית"ר נתניה תועדו בשיר זה גם בווידיאו.

על השיר

השיר נכתב בפריס בשנת תרצ"ב, על מנת שישמש כהמנון תנועת בית"ר בכל שלוחותיה. השיר נקבע כשיר התנועה בכינוס העולמי השלישי של בית"ר בספטמבר 1938. בראשית ימי בית"ר, המנון התנועה היה קטע מתהילים קכ"ו, הפותח במילים: "בשוב אדוניי את שיבת ציון היינו כחולמים".  (מקור: "אילן מצל בגיא - זאב ז'בוטינסקי ושירתו", הוצאת המסדר על שם זאב ז’בוטינסקי, תשס"ו 2005, עמ' 114)


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

עיבוד מאת אהרן שפי

מחרוזת של ארבעה שירי בית"ר:

מספר אהרן שפי: "בשנות השלושים למדתי בבית-ספר תחכמוני בת"א. בכיתתי היו תלמידים חברי בית"ר. הם סיפרו למדריכם כי לומד עמם ילד שיודע לתקוע בחצוצרה, והוא ביקש שאבוא לביקור אצלם. (בימים ההם היו הנדידות מתנועה לתנועה מצדיקות את המילה "תנועה". אני שהיתי גם חודש אחד ב"בני-עקיבא", כמה שבועות בצופי "הנוער הציוני", עם חברים ממקהלת רביץ וכן כמה ימים ב"גורדוניה"). במצודת זאב היה בכל שבת מפקד ססגוני עם מדים וחצוצרות ומפקדים בוגרים, ובראשם מפקד הקן, אברהם (יאיר) שטרן. תקיעות החצוצרה שלי עברו את המבחן, אך אני עברתי את הכביש לתנועת "הנוער העובד", שהייתה כלבבי, ואפשרה לי להגשים את שאיפתי לצאת להכשרה בקיבוץ. חברי בית"ר היו מרבים לשיר, בעיקר שירי לכת, שכחצוצרן אהבתי ושמרתי אותם בזכרוני. בתחילת המחרוזת הנצחתי את תרועת העידוד עם המענה "הי, הי!" ולאחריה כל השירים שהוזכרו לעיל. את כל אלו עיבדתי כמובן לתזמורת כלי נשיפה."

הערה: העיבוד הוא הדגמת מחשב שהועברה אלינו בפורמט midi והומרה לפורמט mp3 לצורך האזנה נוחה באתר. לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת ashefi@012.net.il.

סיפור שיר

גָּאוֹן ונדיב ואכזר?

המילה "גָּאוֹן" היא שם עצם מתקופת ימי-הביניים. בספרות החדשה נוצר בעקבותיה שם התואר "גְּאוֹנִי", אך בשיר בית"ר משמשת דווקא המילה "גאון" במקום שבו היינו מצפים לתואר: "יוקם לנו גזע גאון ונדיב ואכזר". מבחינה תחבירית זה משפט שגוי: "גזע גאון" הוא "גזע של גאון", ובמיוחד מקשָה על התחביר ו"ו החיבור שמגיעה מיד אחר כך: גזע גאון ונדיב ואכזר. מסתבר, איפוא, שהמילה "גאון" היא שיבוש ביחס לנוסח המשורר.

דב פרנקל, משורר ומלחין בית"רי שגם הלחין את השיר הזה, ניסה להאיר את עינינו עוד ב-8.8.1941 במאמר שכתב בעיתון "המשקיף" (ראו להלן): כבר אז שרו הכול את השיבוש "גאון", והמילה הנכונה – על-פי כתב-ידו של ז'בוטינסקי (להלן) – היא "גְּאֵיוֹן", שם תואר תקני במשמעות שונה מ"גאוני". בעוד ש"גאוני" מייחס למושאו סגולות של גאון, הרי שהאדם הגאיון הוא יהיר וגאוותן, ונגזר ישירות מהמילה גֵּאֶה. זו מילה יחידאית במקרא המופיעה בתהילים קכ"ג, ד': "הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים; הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים". יש להניח שההגייה הרווחת של המילה בשנות ה-30 הייתה G'eyon (כלומר הגיית השווא הנע כשווא נח), וכך נשמר משקל השיר.

פרנקל מוסיף כי במאמרו של ההיסטוריון יוסף קלוזנר, כתב האחרון בצטטו את השיר "גאה, נדיב ואכזר", כנראה משום שלא היה לפניו כתב-ידו של המשורר. גם מאמרים מאוחרים יותר של הרוויזיוניסטים אייזיק רמבה ושמואל כץ (ראו להלן) מצטטים את ז'בוטינסקי תוך שימוש במילה המקורית גְּאֵיוֹן. את מאמרו חותם פרנקל בדרישה לשרש את השיבוש מקרב חניכי תנועת בית"ר, אולם השיבוש רווח עד היום.

[כתב: אביתר כהן על בסיס מחקרו של יהודה בלכר, 5.10.2017]

[עדכון: ב-22.12.2017 פרסם בלכר מאמר מקיף על מחקרו בבלוג "עונג שבת" בעריכת פרופ' דוד אסף.]



השיר בכתב ידו של המחבר


מאמרו של המלחין, דב פרנקל ("המשקיף", 8.8.1941)


מאמרו של אייזיק רמבה, עורך העיתון ("המשקיף", 26.7.1946)


מאמרו של שמואל כץ ("המשקיף", 26.7.1946)
תגיות

מחתרות   י"א באדר  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם